שמואל דנקנר בביהמ"ש: "כדי להעלים נכסים הרבה יותר פשוט למכור אותם"

בספטמבר האחרון ביקש הבנק מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי יכריז על דנקנר, בן ה-84, כפושט רגל. הבנק, המיוצג על ידי עו"ד ישראל בכר, טוען כי דנקנר ערב באופן אישי לחובות של חברת אלרן השקעות שנקלעה לקשיים כלכליים, במסגרתם הושג לאחרונה הסדר.

ערבותו של דנקנר נבעה מכך ששימש בתקופה מסוימת כדירקטור בחברה. הבנק טוען כי בחודשים האחרונים העביר דנקנר את זכויותיו בשלושה נכסים ברחוב השחף בתל אביב לידי אישתו פוא סילבנה לוסי ויש בכך חשש כי הוא מנסה להבריח אליה את נכסיו.

שמואל דנקנר צילום: חיים צח

לפי עדותו של דנקנר היום, פרט לערבות כלפי בנק מזרחי טפחות, בגובה של כ-7 מיליון שקל, יש לו גם ערבות לבנק לאומי של כ-3 מיליון שקל וערבות לבנק הבינלאומי על סכום של 19 מיליון שקל.

"כלומר", ענה על כך עו"ד בכר, בא כוחו של הבק, "אין לנו ויכוח שיש לך חובות של לפחות 22 מיליון שקל, האם יש לך היום נכסים בשווי של 22 מיליון שקל?". דנקנר השיב על כך בהתחמקות: "הגענו להסדר עם בנק לאומי והבינלאומי, שלפיו התחייבנו לשלם תשלום חודשי עד לסכום של כ-7 מיליון שקל לשניהם ביחד, וזה כבר היה בשנת 2012. בנוסף יש להם ביטחון על נכס שבני ובתי העמידו להם. הבנק הבינלאומי – ההבנה היא שאם נעמוד בהסדר החוב יהיה 7 מיליון שקל, ואם לא, יש גיבוי בנכסים".

עו"ד בכר: "האם היום יש לך נכסים בשווי כזה שעומד בקנה אחד עם החובות שלך לבנקים האחרים?".

דנקנר: "הגענו להסדר".

עו"ד בכר: "אתה, האם יש לך נכסים באותו שווי?".

דנקנר: "אני מאמין שנעמוד בהסדר".

בהמשך עברה החקירה להתמקד בנכסיו של דנקנר ברחוב השחף בתל אביב שהזכויות בהם הועברו לידי אשתו. "זה החלק העסיסי", הצהיר דנקנר בבית המשפט והוסיף כי העברת הזכויות נעשתה בעקבות נישואיו לאשתו הנוכחית. "הייתי פרוד כשפגשתי את אשתי הנוכחית. בשנת 1996 הצעתי לאשתי הנוכחית והיא הסכימה לעבור לגור יחד בישראל. אישתי (הנוכחית, זש"ל) הייתה בתפקיד בכיר מאוד, היא הייתה באותה עת דוברת באומות המאוחדות, הייתה בלב העשייה וזה לא דבר פשוט. היה ברור לי שאני צריך אם היא באה ארצה, אני עשיין, אדם נשוי, יש לי ילדים, עולם כמנהגו... אם אלך לעולמי אולי יתקפו אותה כל מיני דברים. רציתי להבטיח את מצבה גם מבחינה סטטוטורית וגם מבחינה פיננסית. האמנתי שאישתי תסכים לגירושין. אז אישתי (הנוכחית) סילבנה ואני החלטנו לעבור לישראל וקניתי בית בשנת 1996 ומיד רשמתי על שם אשתי (הנוכחית), היא באה ארצה ורשמתי שווה שווה. בשנת 2000 רכשנו את החלקות הנוספות שגובלות לבית שנהפכו לחנייה ומגורים לעוזרת. מגרש החנייה מפריד בין הבית שלנו לבית של העובדת שלנו".

דנקנר המשיך בעדותו: חיינו כידועים בציבור ואני כל כמה שנים ביקשתי מאשתי ז"ל להסכים לגירושין היא לא הסכימה ואני לא הלכתי לכפות. הילדים שלי והנכסים שלי ואשתי עצמה (אשתו לשעבר, זש"ל) הייתה גורם להרבה צער אז אמרתי ידועים בציבור ונמשיך כך. לדאבוני ב- 2012 מצב בריאותה של אשתי (אשתו לשעבר) התדרדר והיא נפטרה ב- 2012 ואז לא היה מניעה מלהתחתן. היה לי צר על פטירת אשתי (אשתו לשעבר) אך החיים ממשיכים ואז המשכתי אתה העברה של הבית ומגרש החניה. 50% העברתי לאשתי (הנוכחית) ובשנת 2013 התחתנו באופן פורמאלי.

"אני מבקש להעיר", הוסיף דנקנר, "כי כדי להעלים נכסים הרבה יותר פשוט למכור אותם ולהעלים כסף ולא להישאר כשהרישום בטאבו פתוח לכל עם ישראל".

עו"ד בכר: "נניח שבית המשפט בסופו של ההליך יחליט שהבנק הוכיח את החוב שלו, האם במצב כזה תוכל לפרוע את החוב שלך כלפי הבנק בסך של 7 מיליון שקל?".

דנקנר: "אתמודד עם מצב כזה, אם יהיה".

עו"ד בכר: "האם יהיו לך נכסים שיוכלו לשרת חוב של 7 מיליון שקל?".

דנקנר: "גם במסגרת החוב עם בנק לאומי, נעזרתי רבות על ידי בני משפחה. תרמתי הרבה לנכסים המשפחתיים ולא שכחו לי את זה".

דנקנר, המיוצג על ידי עו"ד רונן מטרי, סיפר עוד בעדותו בבית המשפט כי חתם בשנת 2010 על מסמך של חברת אלרן, המהווה הסדר נושים והמחייב אותו בערבות כלפיה. "התבקשתי לחתום על ידי בני משפחתי בחברה", סיפר, "שאלתי את המנכ"ל של החברה מה הסיכונים שאני לוקח והוא הסביר לי שלא תהיה בעיה. הוא אמר שהוא מאמין שגם ב-2017 החברה תשלם והוא לא ראה סיכון בהצטרפות שלי לחברה. סמכתי עליו".

עו"ד בכר שאל בתגובה אם כשחתם על המסמך הוא ידע שיש חוב של החברה לבנק. "בתודעה שלי", השיב דנקנר, "ידעתי שהסדר הנושים אומר שהחברה לא פורחת. נאמר לי על ידי המנכ"ל שיש פתרונות. נאמר לי שהחברה עומדת בתשלום החיוב שלה".

שופט הפירוקים בבית המשפט המחוזי, השופט איתן אורנשטיין, ביקש מדנקנר לפרט מדוע שב לכהן כדירקטור באלרן בשנת 2013. "ביקשו ממני", השיב דנקנר, "לא יודע בדיוק מה כל קבוצה הייתה צריכה למנות. הייתי ובפועל השם שלי היה חשוב".