הכלכלן הראשי באוצר: "ירידת מחירים לאורך זמן עלולה לפגוע בצמיחת המשק"

כמה שעות לפני פרסום מדד ינואר, שעל פי הערכות מוקדמות יירד ביותר מ-0.5% בהמשך לאינפלציה השלילית בשיעור של 0.2% שנרשמה בשנת 2014, פרסם היום (א') אגף הכלכלן הראשי באוצר סקירה כלכלית, שבמרכזה ניתוח של חסרונות הדפלציה.

נשארים עם ארנק ריק (צילום אילוסטרציה). דפלציה מעודדת דחיית קניות ועלולה להחריף את המיתון צילום: שאטרסטוק

השורה התחתונה בניתוח של הכלכלן הראשי יואל נוה היא שדפלציה, שהיא תהליך של ירידת מחירים לאורך זמן, עלולה לפגוע בצמיחת המשק ולהחריף תופעות של האטה ומיתון, כי היא מעודדת דחיית קניות וגורמת בכך להקטנת התוצר. בנוסף, דפלציה פוגעת גם ביכולתם של הלווים להחזיר את חובותיהם, כי כאשר האינפלציה שלילית, חובות משקי הבית גדלים במונחים ריאליים. 

 לדברי נוה, במציאות הנוכחית של ריבית נמוכה מאוד, דפלציה עלולה גם לפגוע ביעילות של מדיניות הריבית שמפעיל בנק ישראל. הסיבה לכך היא שכאשר הריבית במשק קרובה מאוד לאפס אחוז, הפחתות ריבית נוספות כמעט ולא משפיעות על הביקושים ועל ההשקעות (תופעה שידועה בשם "מלכודת הנזילות"). כאשר בלכך מתווספת גם תופעה של ירידת מחירים מתמשכת, הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל משפיעה אפילו פחות, כי השפעתה על הריבית הריאלית (ריבית בנק ישראל בניכוי האינפלציה) קטנה יותר.

בדומה להערכות הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, גם הכלכלן הראשי באוצר מעריך כי האינפלציה השלילית שנרשמה במשק בשנה החולפת אינה נובעת רק מהאטה בביקושים המקומיים, אלא נובעת ברובה מירידות במחירי הסחורות, ובעיקר במחירי הנפט, בעולם.

לדבריו, גורם נוסף לירידה בקצב האינפלציה היה התיסוף שנרשם בשער השקל מול הדולר עד אמצע השנה שעברה. תיסוף זה הוביל לירידה במחירי המוצרים הסחירים (מוצרים שניתן לייבא מחו"ל), ותרם גם הוא לירידה בשיעור האינפלציה.

בסיום פרק הדפלציה בסקירה, מעריך נוה כי בשל פערי הריביות, בעיקר מול מדיניות אירופה, עשוי בנק ישראל לנקוט במדיניות מרחיבה, בין אם באמצעות הורדה ישירה של הריבית לטווח קצר ובין אם על ידי על ידי רכישת אג"ח ממשלתיות ("הרחבה כמותית"), וזאת במטרה למתן את הלחצים לתיסוף השקל.

נוסף על כך הוא מציין כי העלאת שיעורי האינפלציה לתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%) היא מגמה רצויה עבור המשק הישראלי, גם אם הסיבות להאטה באינפלציה הן כאמור בעיקרן בצד ההיצע.