מרחב ציבורי: את מי משרת החוב?
חובות פיננסיים אמורים לשמש ליצירת צמיחה, אלא שבשבע השנים האחרונות הם משמשים בעיקר לספקולציות בשוק ההון
אי אפשר לדבר על כלכלה גלובלית בלי לדבר על חוב. הקשר בין חוב ליכולת של הכלכלה הנאו־קיינסיאנית הוא מובהק. בכלכלה שבה אנו חיים חוב הוא הדלק שמניע את מכונת הצמיחה, אבל האופן שבו הוא עושה את זה בעשורים האחרונים השתנה מהיסוד.
- איך יוצאים מהמשבר היווני
- שר האוצר הבריטי: "המשבר בין יוון לגוש היורו הוא הסיכון הגדול ביותר לכלכלה העולמית"
- אותו משבר, לא אותם חובות
במקום שחוב בצורת אשראי ילך ליצירת חברות חדשות, טכנולוגיות חיוניות ומקומות עבודה, הוא מוצא את דרכו בעיקר לשני תחומים: נדל”ן וספקולציה פיננסית.
כשב־2007 רמות החוב באמריקה הפכו לבלתי נסבלות עבור פלחים שלמים של אוכלוסייה, השילוב הזה בין חוב, נדל”ן וכלים פיננסיים הטיל את העולם לסחרור כלכלי שהוא טרם יצא ממנו.
1. שכחו מהסאבפריים החוב הגלובלי תפח ב־40%
עושה רושם שהעולם לא הפיק לקחים ממשבר הסאבפריים של 2008. לפי דוח עדכני שפרסמה ענקית הייעוץ והמחקר מקנזי, רמות החוב הגלובליות גדלו בשבע שנים האחרונות ב־57 טריליון דולר. מדובר בחוב של ממשלות, של משקי בית, החוב לחברות האשראי, חובות של המגזר הפיננסי, של תאגידים וכמובן החוב המשכנתאי. כל אלה הסתכמו בשנת 2000 ב־87 טריליון דולר. ב־2007 הסכום הגיע ל־142 טריליון דולר, ובסוף 2014 עומד החוב הלאומי על 199 טריליון דולר, גידול של למעלה מ־40%.
2. סין מגדילה חובות: לא מפסיקה להדפיס כסף
השאלה הראשונה היא כמובן מהיכן מגיע החוב הזה. על פי הניתוח של חברת הייעוץ והמחקר מקנזי, אחד המקורות לחוב הגלובלי הוא הנפקות אג”ח רבות של ממשלת סין. המדינה הענקית, שחששה מפני מהומות של מיליוני מובטלים ב־2007, השתמשה בחוב כדי להגיח במהירות מאותו משבר. בשנים שחלפו מאז, ובעזרתה של בועת נדל”ן ענקית ובנקאות צללים אגרסיבית, הגדילו הסינים את רמת החוב שלהם פי ארבעה: מ־7 טריליון דולר בסוף 2007 ל־28 טריליון דולר נכון לסוף 2014. ומדפסת הכסף עוד מדפיסה.
מגדל הסחר העולמי בביג’ינג צילום: בלומברג
3. חגיגת בזבוזים במערב: השווקים מוצפים בכסף
מקור נוסף לצמיחת החוב העולמי מגיע מממשלות העולם. חגיגת הבזבוזים ונטילת החובות נובעות בדיוק מאותו משבר של 2007. הממשלות בעולם התמודד עם החוב בעיקר על ידי תוכניות של הקלה כמותית, שיצרו כמויות כסף בלתי נתפסות בשווקים, וכולן בצורות חוב. גם ממשלות שלא בחרו בהקלה כמותית או חילוצים לבנקים וחברות אחרות נאלצו ללוות עוד ועוד. החוב הממשלתי המצרפי של תחילת המשבר עמד על 33 טריליון דולר, ואילו היום הוא מגיע ל־58 טריליון דולר.
4. המשבר הבא בפתח: רמות הצמיחה ירדו דרסטית
במקנזי ובגופים פיננסיים אחרים מדברים על הישנותו של המשבר. ב־2007, כשרמות החוב הגיעו לשיא, רמות הצמיחה במערב ובסין היו נאות עד מעולות. אבל היום, עם נפילה דרסטית ברמות צמיחה בתוצר בעולם כולו, לא ברור מה יכול למשוך את העולם מהחול הטובעני של החובות שנטל על עצמו. הרי בלי צמיחה משמעותית, אין יכולת להגדיל את ההחזר.
זה כאילו שמשקי הבית יגדילו את החוב שלהם ללא הרף בעוד המשכורות שלהם נשארת תקועות במקום. רגע אחד, בעצם, זה בדיוק מה שקורה.
