האם יש תרופת בזק לדחיינות?

ת' היקר,

אתה לא לבד. דחיינות היא דוגמה אחת מני רבות לאופן שבו בני אדם יכולים לפעול בניגוד לטובתם האישית ולאינטרסים ארוכי הטווח שלהם. לא פלא שאנחנו מקדישים חלק ניכר כל כך מהחיים שלנו למלחמה בהתנהגות הלא רציונלית הזאת, ובפיתויים בכלל.

פסיכולוגים וכלכלנים חקרו את התופעה הזאת, ונכון לעכשיו נראה שהדרך הטובה ביותר להילחם בדחיינות היא להציב לעצמנו חוקים, גם אם זה נשמע מלאכותי.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

ישנו ספר בשם "הפסיכולוגיה של ב"פ סקינר". בספר הזה המחברים וויליאם אודונהיו וקייל פרגוסון מבארים ומפרשים את התורה של סקינר, אחד מאבות הפסיכולוגיה הביהביוריסטית, אבל הם גם כותבים שם קצת על סקינר האדם ועל חייו. באחד הפרקים הם מספרים שהפסיכולוג הנודע קבע לעצמו חוק שלפיו הוא התעורר בכל יום בחמש לפנות בוקר, ובשעתיים הבאות עסק אך ורק בכתיבה. פייסבוק ואימיילים לא היו קיימים אז כדי להסיח את דעתו, אך עדיין לא היו חסרים פיתויים. ובכל זאת סקינר דבק בהתחייבות שלו.

חוקים ברורים ומנוסחים היטב, כאלה שכוללים שעות ברורות וכללי עשה ואל תעשה ברורים, הם יעילים כי הם לא משאירים לנו ספק לגבי השאלה אם עמדנו בהם או לא. כתוצאה מכך אנחנו מרגישים רע כשאנחנו מפרים אותם ומרגישים טוב יותר כשאנחנו עומדים בהם. בעיקר כשהעמידה בהם מובילה להישגים, לדוגמה בעבודה.

לפיכך אני מציע שתנסח לעצמך כמה חוקים, ותוודא שהניסוח שלהם ברור ונוקשה ולא מותיר לך מקום לפשרות. ליתר ביטחון בקש גם מחברים ובני משפחה לראות אם אתה עומד בהם, ולנזוף בך כשאתה לא.

דרך אגב, סקינר היה מדען משכמו ומעלה, והיה אלוף בתכנון חייו ובשליטה בסביבה שלו. אך אם הוא היה חי היום, אני בספק אם הוא היה מצליח לעמוד בפני קנדי קראש.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il