מלחמת המטבעות ובנק ישראל

הדעה הרווחת גורסת שבמלחמת המטבעות בין מדינות יש מנצחים ומפסידים, אך הסכום הכולל של "המשחק" הוא אפס. אם מדינה אחת מצליחה להחליש את המטבע שלה ולשפר את היתרון התחרותי, זה תמיד על חשבון מדינה אחרת שהמטבע שלה מתחזק והיצוא נפגע.

בפועל, במלחמת המטבעות כולם מפסידים. קודם כל, בתגובה לניסיון אגרסיבי של הבנקים המרכזיים בעולם להחליש את המטבעות ע"י הורדות ריביות או הדפסת כספים, שערי המטבעות מתחילים להשתולל. התנודתיות של המטבעות במדינות המפותחות והמתפתחות עלתה לאחרונה לרמות שהיו בתקופת המשבר באירופה לפני שלוש שנים או במפולת שנוצרה במדינות המתפתחות כתוצאה מהצהרת כוונות של נגיד ה-FED דאז, בן ברננקי, בשנת 2013 לצמצם רכישות האג"ח. כעת, תנודתיות גבוהה דווקא על רקע המצב הכלכלי בעולם מראה סימני שיפור.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

פירושה של תנודתיות גבוהה של שערי מטבע הנה פגיעה בסחר הבינלאומי. אי וודאות גדולה ביחס לשערי המטבע העתידיים מקשה מאוד על היצואנים. הם נאלצים לשלם פרמיות ביטוח גבוהות כדי להקטין סיכוני מטבע. תזרים המזומנים העתיד שלהם הרבה פחות וודאי ולכן הכדאיות של הפעילות שלהם מותאמת לסיכון יורדת. אי הוודאות הגבוהה ביחס לשינויים במטבעות פוגעת לא רק בסחר החוץ, אלא גם ברצון של המשקיעים להשקיע מחוץ לגבולות המדינה שלהם. כתוצאה מזה, סחר החוץ והשקעות עלולות לרדת בכל העולם.

מדינה שהמטבע שלה התחזק עלולה לחוות ירידה בגיוסי עובדים ואף פיטורים בענפי היצוא. אם ענף זה מספיק גדול, הביקושים, ובפרט הביקושים ליבוא באותה המדינה, עלולים אפילו לרדת, למרות התחזקות המטבע. כתוצאה מכך, מדינות שכביכול שיפרו את התחרותיות ביצוא עלולות לגלות שהביקושים ליצוא שלהן ירד. רווח בטווח קצר עלול להפוך להפסד בטווח ארוך יותר.

נזק פוטנציאלי נוסף של מלחמת המטבעות עלול להתגלות בעוד תקופה מסוימת, כתוצאה מהתפוצצות של בועות פיננסיות שהתנפחות בתקופה שהבנקים המרכזיים נכנסו למצב "הלחימה". בישראל, לדוגמה, בנק ישראל הוריד לאחרונה את הריבית רמה של 0.1%, רמה שאפילו במשבר 2009 הריבית לא הגיעה אליה.

אנחנו לא יודעים איפה היה שערו של השקל אילו בנק ישראל לא היה כל כך אגרסיבי בהורדות הריבית, אך אנחנו יודעים שהקשר הסטטיסטי בין השינויים בריבית לבין שערו של השקל ביחס לדולר בחמש השנים האחרונות היה אפסי. לעומת זאת, השקל הגיב מאוד חזק להתנהגות הדולר בעולם ביחס למטבעות העיקריים. גם הפיחות החד של השקל שהחל באוגוסט אשתקד התרחש רק אחרי שהדולר התחיל להתחזק בעולם. לפיכך, מה שיקבע את שע"ח של השקל זאת התנהגות הדולר בעולם שהיא קשורה ל-FED ל-ECB ולגורמים גדולים וחזקים אשר עליהם, כנראה, אין לבנק ישראל

השפעה.

על מה שהריבית של בנק ישראל כן משפיעה זאת התנהגות של שוק הדיור, שוק האשראי ושוק האג"ח המקומי, בהם הסיכונים מממשיכים להצטבר. לא ניתן לדעת אם בסופו של דבר "הבועות יתפוצצו", אך אם זה יקרה הנזק עלול להיות כבד. גם אם לא נגיע לפיצוץ הבועה, עליית מחירי הדיור, שללא ספק ניזונה משמעותית מהריבית הזולה, תגבה מחיר כלכלי מרוכשי הדירות שיצטרכו להוריד את הצריכה העתידית שלהם כדי לממן תשלומי משכנתא. כתוצאה מכך, גם הצמיחה הכללית במשק תיפגע לאורך זמן.

המחירים של הורדות הריבית ע"י בנק ישראל בתקופה שהמשק הראה סימנים ברורים של האטה בפעילות היו אולי מוצדקים. אולם כשהמשק בסה"כ מתפקד די טוב, היגררות של בנק ישראל למלחמת המטבעות עלולה להסתבר בעתיד כצעד מסוכן. 

הכותב הוא הכלכלן הראשי במיטב דש בנושא מלחמת המטבעות