מגישי התביעה הנגזרת נגד לאומי הסכימו להקמת ועדה בלתי תלויה
בעקבות אישורם של התובעים יחליט כעת השופט חאלד כבוב אם לאשר את הקמת הוועדה, ולעכב את הדיון המשפטי בתביעה הנגזרת נגד בכירי הבנק לשעבר לאחר ההסתבכות בארה"ב. לאומי החליף שניים מחברי הוועדה כדי למנוע מראית עין של ניגוד עניינים
בארי לנואל ובצלאל בן ציון שהגישו בקשות לאישור תביעה נגזרת נגד בכירי בנק לאומי הודיעו אתמול באמצעות באי כוחם, עורכי הדין יוקי שמש ועמית מנור (מצד לנואל) ויצחק אבירם ושחר בן מאיר (מצד בצלאל), על הסכמתם להקמת ועדת תביעות בלתי תלויה מטעם הבנק. כך הוסר מכשול נוסף בדרך להקמת הוועדה, לאחר שהבנק החליף שניים מהחברים השנויים במחלוקת שהיו אמורים לשבת בה - פרופ' שרון חנס ועו"ד חיים סאמט. במקומם מועמדים לתפקיד לאה פסרמן־יוזפוב, ד"ר למשפטים מהמכללה האקדמית אונו היושבת בוועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, וד"ר סאמר חאג' יחיא, מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה לשעבר ובכיר בפידלטי קפיטל מרקט שנבחר באוקטובר 2014 לכהן כדירקטור חיצוני בבנק לאומי.
- פרשת העלמות המס: לאומי הוציא את חנס וסאמט מהוועדה הבלתי תלויה
- הדיון בפרשת העלמת המס בלאומי: השופט כבוב והקרב על הוועדה
- כבוב מתלבט: "ועדה היא פרקטיקה טובה", אבל "בנק לאומי כבר הודה"
לאחר שנחשף ההסדר שעליו חתם הבנק עם רשויות החוק אמריקאיות, במסגרתו הודתה קבוצת לאומי כי סייעה ללקוחות אמריקאים של הבנק לחמוק מתשלומי מס בארה"ב, הוגשו שתי בקשות לאישור תביעה נגזרת נגד 42 בכירים ונושאי משרה בבנק. זאת בגין 1.5 מיליארד שקל קנס ששילם הבנק בארה"ב בתמורה לאי הגשת כתבי אישום נגד הבנק ושלוש חברות־בנות שלו. לפני שבועיים הגיש הבנק בקשה לעכב את ההליך בבית המשפט, והציע להקים ועדת תביעות בלתי תלויה מטעמו לדון בנושא.
בשבוע שעבר קצב השופט חאלד כבוב לתובעים שבוע ימים להעברת עמדתם על כך בכתב. בעת הדיון בעל־פה באולם הביעו באי־כוחם הסתייגות באשר להקמת הוועדה, אך בעמדה בכתב שהוגשה אתמול הם הסירו את התנגדותם כאשר הם מדגישים את הצהרת הבנק לכך שעבודת הוועדה תסתיים בתוך ארבעה חודשים. בנוסף, ניתנה ההסכמה "בכפוף לשמירת כל הזכויות והטענות שיש למבקשים, ומבלי שההסכמה תתפרש כוויתור על איזו טענה".
השופט קבע שלאחר עמדת התובעים הבנק יגיב בתוך שלושה ימים. כעת, לאחר שהתובעים הביעו הסכמה לא ברור אם הבנק ינצל את זכותו זו. עם זאת, ייתכן שהבנק יבקש להסיר חששות שנשמעו מפי השופט עצמו במהלך הדיון. למשל, לגבי יכולתה של הוועדה לקבל החלטות עצמאיות ובלתי תלויות לגבי הנתבעים הפוטנציאליים בהינתן הסדר הרשויות בארה"ב שמונע מהבנק מלכפור באחריותו לסיוע בהעלמת מס.
למרות ההסכמות שהביעו הצדדים, לשופט כבוב יש סמכות שלא לאשר את הקמת הוועדה ולא לעכב את ההליך עד גיבוש המלצותיה. מצד אחד, עליו לשקול את ההיבט הציבורי המחייב בירור פומבי של הטענות. מצד שני, סביר שייתן הזדמנות לבנק לברר בעצמו ולגבש עמדה, במיוחד כשמדובר בלוח זמנים קצר שלאחריו ניתן יהיה לדון בפומבי בהתנגדויות.
תרחיש אפשרי נוסף הוא שבוועדה תושג גם הפשרה עם התובעים. פשרה כזו כבר הייתה בשלבי גיבוש אצל שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, אך טורפדה בעקבות פרסום פרטיה ב"כלכליסט".