הריבית לאפריל תישאר ללא שינוי - 0.1%; חטיבת המחקר: "צפי לריבית של 0.1% בכל 2015"

אחרי הפחתת הריבית הדרמטית והמפתיעה שביצעה בחודש שעבר, החליטה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לקחת פסק זמן ולהשאיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי, ברמה של 0.1%.

בנוסף פרסם בנק ישראל את התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר שלו, ולפיה שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי לעמוד על 1.1%. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי התחזית של חטיבת המחקר, "להיוותר ברמה של 0.1% במהלך 2015 ולהתחיל לעלות בקצב אִטי ב-2016. התוצר צפוי לצמוח ב-3.2% ב-2015 (בדומה לתחזית הקודמת) וב-3.5% ב-2016 (3% בתחזית הקודמת)". יחד עם תחזית הצמיחה, פירט בנק ישראל גם את תחזיתו המעודכנת להרכב השימושים של התוצר. להערכת כלכלני הבנק, סך היבוא האזרחי, ללא יהלומים, יגדל השנה ב- 3.1%, ואילו בשנה הבאה הוא יזנק כבר בשיעור גדול הרבה יותר של 6.1% . היצוא ללא יהלומים וללא חברות הסטארט-אפ יצמח השנה ב- 4.4%, ובשנה הבאה הוא יגדל ב- 5.3%. הצריכה הציבורית האזרחית, המשקפת בעיקר את הוצאות הממשלה עבור אזרחי המדינה, צפויה לגדול השנה רק ב- 2.2%, ובשנה הבאה יסתכם גידולה אף בשיעור נמוך יותר של 1.9%. הצריכה הפרטית תגדל השנה ב- 3.2%, ובשנה הבאה היא תתרחב ב- 3.3% נוספים. בנוסף, מעריכים כלכלני בנק ישראל כי האבטלה במשק תסתכם השנה ב- 5.5% מכוח העבודה במשק, ובשנה הבאה יגיעה שיעורה ל- 5.3%.

בנק ישראל ממתין

בנק ישראל נמנע בדרך כלל מביצוע שתי הפחתות ריבית רצופות שלא בתקופת משבר, וגם כעת הוא מעדיף ככל הנראה להמתין ולבחון תחילה את ההשפעות של הפחתת הריבית האחרונה, לפני ביצוע מהלך דומה נוסף. 

הסיבה העיקרית להפחתת הריבית בחודש שעבר הייתה ההתחזקות שנרשמה בשבועות שקדמו להחלטה בשער השקל מול המטבעות החשובים בעולם. בהודעה שפרסם אז, הסביר בנק ישראל כי המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים - ענפי היצוא ותחליפי היבוא.

באותה הודעה הודה גם הבנק כי הפחתת הריבית הייתה למעשה יישור קו עם "מלחמת המטבעות" שבה נוטלות חלק כל המדינות שפועלות להחלשת המטבעות שלהן. מה שעומד מאחורי אותה הודעה הוא העובדה שריבית נמוכה יותר הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים וגורמת בכך להחלשתו מול המטבעות האחרים. שקל חלש יותר מסייע ליצואנים, כי כעת הם מקבלים יותר שקלים על כל דולר או יורו יצוא.

אולם מאז החלטת הריבית הקודמת התהפכה המגמה במסחר במטבע חוץ, והשקל חזר להיחלש. הדולר התחזק מול השקל בפרק זמן זה ב-5%, וסל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") התחזק ב- 2.2%. הסיבה לפער בין שני הנתונים היא הירידה של 0.7% שנרשמה בחודש החולף בשער היורו מול השקל, בעיקר בשל התרסקות המטבע האירופי מול הדולר בעולם.  

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל צילום: רויטרס

גורם נוסף שמצדיק לכאורה הפחתת ריבית נוספת הוא האינפלציה השלילית, שנמצאת הרבה מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%). מדד פברואר ירד ב- 0.7%, בהמשך לירידה חדה יותר של 0.9% במדד ינואר.

בנק ישראל הוא הגוף שמופקד על שמירת יעד האינפלציה, ובמקרה של סטיית האינפלציה אל מתחת ליעד הוא אמור

להפחית את הריבית, כי ריבית נמוכה יותר מגדילה את הביקושים במשק ופועלת בדרך זו לעליית מחירים ולדחיפת האינפלציה בחזרה אל תוך תחום היעד. אולם מדיניות בנק ישראל בתחום האינפלציה אינה מכוונת למה שהיה, אלא למה שיהיה.

בנושא זה העריך בנק ישראל כבר לפני כמה שבועות כי האינפלציה הצפויה במשק נמצאת מתחת ליעד בעיקר בגלל סיבות חד-פעמיות כמו ירידת מחירי הנפט וההוזלות היזומות במחירי החשמל והמים. הערכה זו התממשה בשבוע שעבר, כאשר התברר שהאינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים עלתה מאז פרסום מדד פברואר בשיעור חד של 0.5% והיא מסתכמת כעת ב- 1.2%.

סיבה נוספת להשארת הריבית ללא שינוי היא המשך העלייה במחירי הדירות. בחודשים דצמבר 2014-ינואר 2015 עלו מחירי הדירות ב- 0.8% והשלימו עלייה שנתית של 4.5%. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית ה"פריים", מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.

"בנק ישראל מחכה לשר האוצר הבא"

החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית של חודש אפריל ללא שינוי ברמה של 0.1% לא הפתיעה את האנליסטים הישראלים. מרביתם צפו עוד לפני החלטת הוועדה כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית במשק בשלב זה וגם לא ירמוז על הורדת ריבית בטווח הנראה לעין, אלא יחכה קודם לקבל נתונים לגבי האינפלציה והאג'נדה הכלכלית של הממשלה החדשה שעתידה לקום. כך או כך, כולם מסכימים כי הכיוון הכללי של הריבית הוא כלפי מטה.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, העריך כי "הבנק ימתין לפחות לפרסום מדדי המחירים הקרובים שצפויים להיות חיוביים לפני שיחליט על שינוי במדיניותו". אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות, אמר כי "בנק ישראל הפגין את עצמאותו ובחר להותיר את הריבית על כנה, אף שהשווקים וחלק מהמשקיעים פיתחו לעצמם ציפיות לגבי הפחתת הריבית לטריטוריה שלילית והתחלה של תוכנית הרחבה כמותית".

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, אמר כי "לא נראה סביר שמהלך שכזה יתקבל לפני שבנק ישראל ימתין לפחות עוד חודשיים כדי לבחון את נתוני האינפלציה. בהיעדר הפתעה שלילית של ממש איננו רואים את בנק ישראל מוריד שוב את הריבית". כמו כן התייחס בן אריה לממשלה החדשה שעתידה לקום בישראל, וציין כי "בנק ישראל יעדיף לראות לאן נושבת האג'נדה הכלכלית של הממשלה הבאה ומי יעמוד בראש משרד האוצר, לפני שיחליט ללכת על מהלך של ריבית שלילית. לגבי הרחבה כמותית, שעליה כבר רמז בנק ישראל לפני כמה חודשים, לדעתנו מדובר במהלך קשה מאוד לביצוע במשק כה קטן, ואשר דורש תעוזה ויצירתיות רבה מקברניטי בנק ישראל. בכל מקרה איננו רואים סיטואציה שבה בנק ישראל גם עובר לריבית שלילית וגם מבצע הרחבה כמותית בהודעה אחת. גם כך כבר לא נותרו לו כדורים בקנה. בסופו של יום, נראה כי סביבת ריבית נמוכה תלווה אותנו בתקופה הקרובה וכי אין חשש מהעלאת ריבית אגרסיבית. בנוגע לשוק הדיור, אם עד עכשיו היה נראה שבנק ישראל מתעלם משוק זה, הרי שמהודעת הריבית ניתן להבין שהוא נותן פוקוס לא מבוטל וכי מתנפחת בועה, לכן ינסה להימנע מלהמשיך לנפחה".