קנדל: "מדוע הממשלה צריכה לסבסד סטודנטים לרפואה שעשויים לעזוב לחו"ל?"
ראש המועצה הלאומית לכלכלה יצא בכנס השנתי של המועצה להשכלה גבוהה נגד מימון האוניברסיטאות על ידי המדינה; לדבריו, עדיף להעלות את שכר הלימוד ולהעניק לסטודנטים הלוואות נוחות שיוחזרו כששכרם יעלה
- שיאני השכר בהשכלה הגבוהה: מרצה ודיקן מאוניברסיטת בר אילן
- ממנכ"לים ועד ראשי האוצר: מדוע בכירים להוטים ללמד במוסדות אקדמיים?
- "צריך שכר לימוד גבוה יותר ושכר דיפרנציאלי למרצים"
לדברי קנדל, "מכיוון שיש תחרות על תקציב הממשלה מצד גורמים שונים והוא מושפע מאירועים כמו צוק איתן, מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה למצוא מקורות מימון שאינם תלויים בממשלה. יש שני צעדים אפשריים: פעילות בחו"ל ומבנה חדש לשכר הלימוד".
כיום המדינה מממנת כ-90% משכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות. ל"כלכליסט" הסביר קנדל כי הוא מעוניין בהחלת המודל האוסטרלי של הלוואות לסטודנטים. "מדוע הציבור צריך לסבסד לסטודנטים למנהל עסקים את האפשרות להגיע בעתיד לשכר גבוה, או לסבסד את האפשרות של רופאים לעזוב לחו"ל או לבחור באפיקים כמו רפואה פלסטית?", אמר קנדל ל"כלכליסט", "יש להעלות את שכר הלימוד ולהעניק לסטודנטים הלוואות אישיות שבזכותן ישלמו פחות ממה שהם משלמים כיום. כשיעבדו, הם יחזירו את ההלוואה בהתאם לשכר שלהם". לדבריו, התאחדות הסטודנטים טועה כשהיא לא תומכת במודל.
יוג'ין קנדל, ראש המועצה להשכלה גבוהה. "מדוע הציבור צריך לסבסד לסטודנטים למנהל עסקים את האפשרות להגיע בעתיד לשכר גבוה, או לסבסד את האפשרות של רופאים לעזוב לחו"ל או לבחור באפיקים כמו רפואה פלסטית?" צילום: עומר מסינגר קנדל הסביר שבשל העיקרון של הבטחת מימון שאינו תלוי בתקציב המדינה גם בענפים אחרים, תמך במסגרת ועדת גרמן בהכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים. עוד ציין שפער ההשקעות במערכת הבריאות כפי שהתגלה בעבודת הוועדה, ידרוש תקצוב אינטנסיבי בעשור הקרוב שעשוי לבוא בין השאר על חשבון מערכת ההשכלה הגבוהה.
עוד הדגיש קנדל בנאומו שהמערכת המחקרית תצטרך "לאגם את התקציבים למרכזי המצוינות" – כלומר לרכז את מאמצי המחקר בכל ענף לאוניברסיטה מסוימת. ל"כלכליסט" הסביר קנדל כי כיום "יש ריבוי מחלקות שרוצות להיות מצוינות, ואי אפשר להיות מצוינים בהכל. צריך גודל מינימלי כדי להצטיין. ראשי האוניברסיטאות יצטרכו לשחק בהחלפות: אני אשקיע במרכז מצוינות בפיזיקה ואתה בכימיה".
לדבריו, הממשלה אינה צריכה ואינה יודעת לקבוע כיצד יפוזרו מרכזי המחקר המתקדמים, אך היא יכולה לתמרץ את ראשי האוניברסיטאות להיות מצוינים בתחום אחד, "אם כי אנחנו לא בנויים לשיטה האמריקאית של 'המנצח לוקח הכל'".
בנאומו סקר קנדל את המגמות והאתגרים להון האנושי הישראלי, וציין כי בישראל יש אי שוויון מובנה. "חלק מהכלכלה ברח, וזה טוב" – אמר בהתייחסו לתחום הטכנולוגיה – "אולם חלק אחר נשאר מאחור, ולא נוכל לסבול זאת לאורך זמן".
בתגובה לדבריו של קנדל, מסר יו"ר התאחדות הסטודנטים גלעד ארדיטי ל"כלכליסט" כי "אנחנו מקווים מאוד שדבריו של לא משקפים את המדיניות המתוכננת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתחייב להקים ממשלה חברתית. דבריו של קנדל מנותקים מהמציאות הישראלית שבה הסטודנט יוצא לשוק בגיל מאוחר אחרי שירות צבאי שבו נתן את כל כולו למדינה. יוקר המחיה בקושי מאפשר לסטודנטים להחזיק את הראש מעל המים ולצאת לחיים עצמאיים גם בשנים שעוקבות לתואר, שלא לדבר על היכולת לחסוך לפנסיה, לדירה, ולחיים בכבוד".
עוד נמסר מהתאחדות הסטודנטים כי העלייה בהלוואות לסטודנטים במדינות מסוימות "הביאה לכך שהסטודנט הממוצע בהן מתחיל את חייו המקצועיים עם חוב של עשרות אלפי דולרים. בארה"ב חוב הסטודנטים הכולל חצה את רף טריליון הדולר והוא שני בגובהו רק לחוב המשכנתאות בארה"ב". עוד ציינו, כי ההצעה של קנדל משמרת את הפערים החברתיים.
לדברי ארדיטי, במדינות שבהן הונהגו ההלוואות, כמו אוסטרליה, נרשם גם גידול משמעותי בהוצאה הציבורית על השכלה גבוהה, בעוד שבצרפת, גרמניה וסקנדינביה שמרו על מערכת נגישה חינמית ואיכותית, מתוך אמונה שההשכלה הגבוהה היא זכות יסוד. לדבריו, "בישראל ההון העיקרי הוא ההון האנושי. אוי לממשלה שמגלגלת את העלויות אל כרעי התרנגולת שבהן הסטודנטים והוריהם סוגרים את החודש".
טרכטנברג: "מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת להוכיח רלוונטיות לחברה"
את הכנס פתח היו"ר לשעבר של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג, פרופ' מנואל טרכטנברג, שיושבע מחר לחבר כנסת מטעם המחנה הציוני. ל"כלכליסט" הכחיש טרכטנברג את השמועות כי בכוונתו לחזור לתפקידו הקודם. "כשאני מחליט לסיים משהו, אז זה סופי", אמר. בנאומו לפני ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה אמר כי "לבי עם האקדמיה אך אני נכנס למערכת הפוליטית כי יש צורך בשינוי. שלושת החודשים האחרונים לימדו אותי כמה כל אחד לא מכיר את החברה הישראלית. אנחנו עסוקים במשימות היום יום של המוסדות שלנו, אך יש לעשות מאמץ מיוחד להכיר את הפסיפס הישראלי".
טרכטנברג הדגיש את חשיבות החיבור בין מוסדות ההשכלה הגבוהה לחברה בישראל ולצרכי המשק. "סדר היום בישראל יהיה כלכלי-חברתי, תהיה תחרות קשה על משאבים ותקציבים. אם מערכת ההשכלה הגבוהה חפצה במקום הראוי לה בסדר העדיפויות, היא חייבת להוכיח את הרלבנטיות שלה לחברה כולה, מעבר לנושאי ההוראה והמחקר. זה יהיה קריטי", אמר. תוכנית החומש הראשונה להשכלה הגבוהה תסתיים בשנת הלימודים הבאה, וטרכטנברג הזהיר כי "התוכנית השנייה תתחיל כשהמערכת בעמדת חוזק מול סדר יום ציבורי ודחוס, וזה יהיה מסובך".
הוא המליץ לעמיתיו להתכונן לשר החינוך החדש, "שלא משנה מי הוא יהיה – ההיכרות שלו עם המערכת לא תהיה קרובה". בין השאר הדגיש שכדאי למוסדות המועצה להשכלה גבוהה להציג לשר הנכנס מועמד מוסכם לתפקיד יו"ר ות"ת. הוא המליץ גם לטפח קשרים טובים עם הדרג הפוליטי והממשלתי.
טרכטנברג. "כדאי לטפח קשרים טובים עם הדרג הפוליטי והממשלתי" צילום: אוראל כהן
