בדרך להסדר מיותר: מבחן אומץ לחברים של אביגדור

יום ראשון, 10:30 בבוקר. אל בית ארץ ישראל יפה שבפארק הירקון הגיעו כ־20 משקיעים מוסדיים. על הבמה עמד אביגדור קפלן, מי שהיה מנכ"ל ויו"ר כלל ביטוח, ועבר לצד השני של המתרס. האווירה היתה כמעט חברית. שום זכר לכך שבעוד רגע קפלן, מנכ"ל קבוצת אלון, יפצח ברצף של הסברים מדוע על הקולגות לשעבר להעניק סוכריות לו ולבעלים שהוא מייצג, שרגא בירן. בשפה מקצועית זה נקרא "שינויים בשטר הנאמנות", בתכל'ס, זה יעשה לחוסכי הגמל, ההשתלמות והפנסיה יופי של שינויים.

"אנחנו צריכים את השינויים כדי שיהיה לנו זמן ואורך נשימה להבריא את החברה" טען קפלן. לפי ניסיון חמש השנים האחרונות, אמירה מהסוג הזה היתה אמורה להיות אות הפתיחה להתגוששות אינסופית בין בעלי האג"ח לחברה. אבל לא הפעם. שלוש או ארבע השאלות שנשאלו היו מגומגמות, נימוסיות ובעיקר טכניות. שום דבר שמצביע על כך שמישהו מהמוסדיים חולק על אמירותיו של קפלן. אך אם בוחנים לעומק את ההצעה של קבוצת אלון, קשה להבין מדוע בקלות כזו, ולאור חשיפת "כלכליסט" שקבוצת אלון עשויה לקבל כ־2 מיליארד שקל ממכירת מניות אלון ארה"ב, מוותרים המוסדיים על זכויות החוסכים.

אביגדור קפלן צילום: עמית שעל

שטר הנאמנות הנוכחי מעניק למוסדיים שמחזיקים בחוב בהיקף של 2.2 מיליארד שקל אפשרות לפירעון מיידי אם דירוג האג"ח יורד עוד דרגה אחת, ועמלת פירעון מוקדם ששווה על פי הערכות 300-200 מיליון שקל. עיקר ההצעה של אלון כוללת ויתור של המוסדיים על שני ה"שוטים" האלה תמורת הקדמת תשלומים ושעבודים. בירן ניהל את המהלך כמו מבצע צבאי. הוא גייס לצדו שני אנשי שוק הון ותיקים: יונל כהן מנכ"ל מגדל לשעבר מונה ליו"ר ביילסול השולטת בקבוצת אלון.

קפלן, מנכ"ל ויו"ר כלל ביטוח לשעבר נשלח לנהל את הסדר החוב. בנוסף, גייס בירן שתי חברות ייעוץ אגרסיביות, לאומי פרטנרס וואליו בייס, שהסתובבו בין המוסדיים והסבירו להם מדוע מדובר בעסקה מצוינת עבורם: "החברה מורידה מינוף, ומעניקה ביטחונות והקדמת תשלומים. החברה רוצה להקדים תשלומים אבל כרגע זה עולה לה בקנס של 17%, אז אין לה שום אינטרס להקדים תשלומים", הסבירו, "אם לא יהיה שינוי בשטר החברה תוכל למכור את אלון ארה"ב ולחלק את הכסף כדיבידנד".

ההצעה של אלון כוללת הקדמת התשלומים מינואר 2016 ליוני 2015, שעבוד על 80% ממניות אלון גז ושעבוד שלילי על 25% ממניות אלון ארה"ב. אלא שכדי לשעבד את מניות אלון גז זקוקה הקבוצה לאישור הממונה על הנפט, שלהשגתו היא מבקשת מהמוסדיים ארכה של 240 ימים. השעבוד השלילי על מניות אלון ארה"ב משעשע במיוחד, מכיוון שאם אלון תגיע לחדלות פירעון, הנכס הזה ממילא יעבור למוסדיים. ויתור בכאילו.

ההערכות הן שהמחזיק הגדול, בית ההשקעות פסגות, יצביע בעד השינויים. בפסגות טוענים שטרם החליטו וכי "יילמדו את ההצעה". בעבר, זמן הלמידה של פסגות היה מהיר הרבה יותר. שוק ההון הוצף אתמול ברכילויות סביב השמות והקשרים שמעורבים בתהליך שבו מגישים את כספי הציבור על מגש של כסף לחברה סולוונטית. סביר להניח שיהיה מי שיעלה על מפת הקשרים לאחר ההצבעה.

כשיונל כהן היה מנכ"ל מגדל הוא נהג להגיד במצבים דומים: "טוב, שלמו את החוב כסדרו ובמועדו". האם כהן של מגדל היה מצביע בעד הסדר כזה. היחידה שמתנגדת למהלך במוצהר היא הפניקס שמחזיקה ב־10% מהאג"ח, ולא תוכל למנוע את עושק החוסכים משום שרוב של 75% יעביר את ההסדר. כאן בדיוק המקום שבו נדרשת התערבותה של הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר. היא זו שחייבת לדרוש הסברים מיד, לפני שיהיה מאוחר. גם שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, צריך להידרש לעניין ולבדוק מי יצביע לטובת החוסכים ומי יצביע בשל מניעים זרים.