הפרקליטות מבקשת דיון נוסף בפס"ד שיקזז הפסדים להירשזון

הפרקליטות הגישה היום (ד')  בקשה לדיון נוסף בפסק הדין שקבע כי שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ואילנה דמארי יזכו לקיזוז הפסדים לאחור בעבור מס שכבר שולם, בעוד שעד היום בישראל ניתן היה לקזז הפסדים רק בעבור רווחים עתידיים.

דמארי גנבה 2.4 מיליון שקל מקופת חולים מכבי כשעבדה כמנהלת מדור בקרת חשבונות רפואיים.

על פי החוק עד היום ניתן היה לקזז הפסדים רק כנגד רווחים עתידיים, וכסף ששולם לרשות המסים לא היה מוחזר אלא במקרים חריגים מאוד.

בבקשה כותבת הפרקליטות: "פסק הדין נשוא העתירה הנוכחית תואר כ'רעידת אדמה' במשפט המס הישראלי – ולא בכדי. השינוי שחולל פסק הדין בשיטת המס הישראלית הוא שינוי קרדינלי".

אברהם הירשזון ביציאתו מהכלא צילום: אפי שריר

פסק הדין ניסוב סביב תשלום המס אליו נדרש הירשזון בעקבות הגניבה שביצע ב-2004 מעמות ניל"י בהיקף של 1.9 מיליון שקל. ב-2011 נדרש הירשזון לשלם מס עבור הכנסתו מאותה גניבה  למרות שבמהלך החקירה, ב-2009, השיב את הסכום שגנב.

הטיעון לגביית המס על הגניבה, למרות שהכסף הוחזר, מתבסס על כך שעל פי מדיניות המס של ישראל לא ניתן לקזז את ה"הפסד" מ- 2009 בעקבות השבת הכסף עם ה"רווח" שעשה ב-2004- כלומר הסכום שנגנב.

הפרקליטות בבקשתה ציינה עוד כי "לא ניתן להגזים בהשלכות העצומות ומרחיקות-הלכת של פסק הדין - על הנישומים – על רשויות המס – ועל שיטת המס כולה, ואמנם, כפי שהיה צפוי – 'מבול' הפניות של נישומים לרשויות המס בבקשות לשינוי ותיקון דוחות המס שהגישו בעבר, כבר החל – על אף שחלף רק זמן קצר מאז שניתן פסק הדין. המדובר במיליארדים שעלולים להיגרע מקופת המדינה, והכל בלא שלובנה הסוגיה".

עורך דינו של הירשזון זיו שרון מסר בתגובה: "הבקשה לדיון נוסף מצערת ומאכזבת. נראה כי רשות המסים מנסה להלך אימים על בית המשפט העליון על מנת שישוב בו מהחלטה שקיבל ברוב דעות ובשיקול דעת. החלטת העליון נומקה כדבעי ואכן, כדברי רשות המסים: לא ניתן להגזים בהשלכותיה מרחיקות הלכת - הכלכליות, אך גם אלו המוסריות. לא בכדי קיבל בית המשפט את עמדתנו כי מיסוי אדם בדיעבד על כסף שפקיד השומה יודע שאינו בידו מאחר שהושב – הוא בלתי הגון, בלתי צודק ועל כן מצריך תיקון. מעבר לכך, כבר לפני למעלה מעשור קבע שופט העליון מישאל חשין כי אין להצדיק דיון נוסף בשל "הטענה כי פירוש החוק בדרכו של בית-המשפט יהיה בו כדי להכביד על תקציב המדינה". וממילא, קריאת פסק דינו של בית המשפט העליון, בכללותו, מגלה כי מדובר בהחלטה מאוזנת והוגנת, שבניגוד לנטען, אינה פותחת פתח בלתי מבוקר לדיונים בשומות עבר".