תקדים: הירשזון יקבל בחזרה 50% מהמס ששילם על הכסף שגנב
בפסק דין תקדימי קבע ביהמ"ש העליון כי שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון יוכל לקזז הפסדים שספג בעקבות החזר הכסף שגנב. כיום לא ניתן לקזז הפסדים בדיעבד מול מס ששולם כבר, אלא רק כנגד רווחים עתידיים. למהלך השלכות מרחיקות לכת מבחינת רשות המסים
בפסק דין שהוגדר כתקדימי קבע בית המשפט העליון ששר האוצר לשעבר אברהם הירשזון יוכל לקזז הפסדים שצבר בעקבות החזר הגניבה שלו מעמותת ניל"י כנגד תשלום מס ששילם בעבר. זאת כאשר על פי החוק ועל פי הנוהג שהתקיים עד היום ניתן היה לקזז הפסדים רק כנגד רווחים עתידיים, וכסף ששולם לרשות המסים לא היה מוחזר אלא במקרים חריגים מאוד.
- הון אנושי: הבִּיצה שהתחפשה
- אברהם הירשזון נקנס כי לא ניהל חשבוניות על גניבותיו - ערער וניצח
- הירשזון השתחרר הבוקר מהכלא
בשנת 2004 גנב הירשזון 1.9 מיליון שקל מהעמותה. בעקבות החקירה הפלילית שנפתחה נגדו, החזיר הירשזון את כל הסכום במהלך 2009. אלא ששנתיים אחר כך, עם התפתחות החקירה, דרש פקיד השומה תשלום עבור ההכנסות של הירשזון ב־2004, שכן הכנסות ממוסות באופן שנתי, וגם גניבה היא הכנסה מחויבת במס. כך שילם הירשזון מס של כ־50% על הכנסותיו ב־2004, כולל הכסף שגנב ושאותו השיב ב־2009.
בניגוד למדיניות בארה"ב, מדיניות המס בישראל אינה מתירה לקזז הפסדים לאחור אלא רק קדימה, כלומר שעסק שהניב רווחים לאורך כמה שנים ושילם מס בהתאם, אינו יכול לקבל חלק מהמס ששילם בחזרה אם יפסיד בשנה העוקבת. עם זאת, העסק יוכל לקזז את ההפסד של אותה שנה עם מס שיידרש לשלם בעתיד.
אברהם הירשזון כשהשתחרר מהכלא צילום: אפי שריר שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ונעם סולברג פסקו כי בניגוד להוראת החוק, שאינה מאפשרת קיזוז בדיעבד, הירשזון יוכל לקזז 50% מסכום המס ששילם כנגד ההפסדים שלו כתוצאה מהחזר הגניבה. כך נפסק גם בעניין אילנה דמארי, שגנבה 2.4 מיליון שקל מקופת חולים מכבי כשעבדה כמנהלת מדור בקרת חשבונות רפואיים.
עו"ד מיכל סולומונוביץ ממשרד גולדפרב זליגמן שייצגה את הירשזון בהליך בכובעה הקודם כשותפה במשרד זיו שרון, יחד עם עו"ד זיו שרון ועו"ד מאיר פורת, סיפרה ל"כלכליסט" שהשופטים קבעו כי "מתוך מטרה של צדק, גביית מס אמת ומניעת עוול יש לאפשר קיזוז הפסדים לאחור במקרים המתאימים".
רשות המסים בלחץ: חברות שהפסידו יוכלו לתבוע מיליארדי שקלים
לפסק הדין שנתנו שופטי העליון, שלפיו ניתן יהיה לקזז הפסדים כנגד תשלומים שבוצעו בעבר, עשויות להיות השלכות רוחב על המשק כולו. הערכות בתחום מדברות על מיליארדי שקלים מתקציב המדינה שייתכן שרשות המסים תצטרך להשיב לנישומים שונים שידרשו לקזז הפסדים חדשים כנגד רווחים משנים קודמות, ללא קשר לגניבות כמובן.
ההחלטה הפתיעה מאוד את רשות המסים, שסביר להניח שתדרוש דיון חוזר בבקשה, שכן גם אם תפנה לקידום חקיקה מפורטת בנושא - זה יקרה רק לאחר הבחירות. עולם המסים נכנס לסערה עם קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון, ורבים מהם החלו לתכנן את העתירות שיגישו נגד רשות המסים. מעבר למיליארדים שהרשות עשויה להידרש לשלם, הרי שריבוי העתירות והטענות עלול ליצור פקק עצום במערכת המשפט ולעכב הליכים חדשים וקיימים.
הרושם שהתקבל מפסק הדין הוא שאם עבריין מורשע כמו הירשזון זכאי להתחשבות של קיזוז הפסדים בדיעבד - הרי שמי שאינו עבריין זכאי על אחת כמה וכמה להתחשבות כזאת. לא ברור אם בית המשפט שקל עד הסוף את ההשלכות של החלטתו, אך אין ספק שברשות המסים הבינו וכעת מתכוננים למלחמה. בסופו של דבר הפגיעה בעבודת הרשות ובתי המשפט מתגמדת לאור החשש כי מיליארדי שקלים מהכנסות המדינה יוחזרו בעקבות פסק הדין לחברות ועצמאיים, מה שישפיע על כל תקציב המדינה.
מרשות המסים נמסר כי: "רשות המסים לומדת את החלטת בית המשפט העליון בעניינם של דמארי והירשזון ואת השלכותיו ושוקלת הגשת בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין".
עו"ד יניב שקל, שותף בכיר במשרד שקל ושות׳ אומר כי "המשמעות של פסק הדין היא אדירה - נישומים מכל הסוגים, ולא רק גנבים, יטענו שנגרם להם עוול כאשר לא מאפשרים להם לקזז הפסד אחורה והם משלמים מס מלא על כספים שבהמשך הפסידו. זאת השלכה תקציבית גבוהה. חברה שהרוויחה מספר שנים ואחר כך הפסידה וקרסה, ולא חסרות כאלו, תטען שהיא זכאית לתקן את הדוחות שלה כי היא היתה ישרה ונגרם לה עוול מיסויי, ואם לגנבים מותר - למה לא לישרים? וכך גם לגבי עסקים, אנשים שהפסידו בהשקעות וכיו"ב".
