מבוי סתום במו"מ בכיל: בית הדין יידרש לתווך והעובדים מאיימים לחזור להפגנות

המשא ומתן בין הנהלת כיל לועדי העובדים הסתיים אמש במבוי סתום ושני הצדדים יחזרו היום לבית הדין לעבודה עם הבשורה כי אחרי חודש של דיונים הם לא הצליחו להגיע להבנות שיסיימו את השביתה הנמשכת כבר חודשיים וחצי. בוועדים מתכננים גם לחזור להפגנות בדרום, ירושלים ותל אביב, לכבישים ולאוהל המחאה בבאר שבע.

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן, שבחסותו נוהל המשא ומתן, צפוי לקבוע ישיבה נוספת בימים הקרובים. השאלה היא מה ידונו בישיבה כזו, שכן הפנייה הראשונית אל בית הדין עסקה בצו מניעה שביקשו ארגוני המעסיקים נגד ההסתדרות שאיימה להשבית את אזור הדרום בשל כוונת כיל לפטר עובדים. כלומר, אם ההסתדרות תודיע על החזרת האיום לשולחן יתקיים הדיון בלשכתו של הנשיא פליטמן, ששוב ינסה לתווך בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ראשי ועדי העובדים בתרכובות ברום ומפעלי ים המלח ויו"ר כיל, ניר גלעד.

הפגנת עובדי כיל מול משרד ראש הממשלה בירושלים צילום: דוברות ההסתדרות

בין הצדדים אמנם היתה התקדמות בכמה נושאים כמו איחוד המטות ההנהלה בנגב, ניוד עובדים בין מתקנים באותו מפעל, שנחשבו עד כה לטאבו בקרב העובדים, אך המחלוקת העיקרית בין הצדדים נותרה בעינה והיא הדרישה העקרונית של גלעד ליצור תקדים של פיטורים בחברה, לעומת הדרישה של העובדים להימנע מפיטורים ולבצע התייעלות על פי פרישה מרצון בלבד. הדרישה המקורית של הנהלת כיל היא לפיטורים של כ-60 עובדים במפעלי ים המלח וכפיית פרישה לפנסיה מוקדמת של עוד כ-50 עובדים במפעל ועוד כ-140 עובדים במפעל תרכובות ברום. מכתבי הפיטורים הקופאו במהלך המשא ומתן ומכאן גם שעולה שאלה האם הנהלה תאיים בהפשרת המכתבים.

במהלך המשא ומתן אמר אבנר מימון, מנכ"ל כיל ישראל, כי ההנהלה מוכנה לחתוך את מספר המפוטרים במחצית, אך הוועד סירב להצעה. זאת, משום החשש כי מדובר ביצירת תקדים שיאפשר פיטורים נרחבים הרבה יותר בעתיד, ומשום שמלכתחילה אין סיבה להסכים לפיטורים בחברה שהרוויחה בשנה שעברה כ-460 מיליון דולר וברבעון האחרון של 2014 חילקה לבעלי המניות שלה דיבידנד של 12 מיליון דולר. בין הצדדים עלו הצעות כמו שימוש בבורר חיצוני במקרה שההנהלה רוצה לפטר עובד מסויים, אך ההנהלה דרשה כי בסופו של דבר ההכרעה הסופית לגבי הפיטורים תישאר בידיה.

אבנר בן סניור, יו"ר ועדת תרכובות ברום אמר הבוקר ל"כלכליסט" כי "נוכחנו לדעת שהנהלת החברה לא מחפשת התייעלות אלא שבירת העובד המאורגן בכיל. חבל שבמקום להחזיר את אלפי המשפחות לעבודה ולהציל את המפעלים בוחרים להיתלות בפיטורי עובדים כנושא עקרוני ולא הבאת המפעלים להתייעלות ושגשוג". ארמונד לנקרי, יו"ר ועד מפעלי ים המלח הוסיף כי "אין שום הצדקה לחברה שחוצבת מיליארדים כל שנה מאוצרות הטבע של החברה ובכירי החברה נהנים משכר של מיליוני שקלים כל שנה לאפשר פיטורים בשכר של 8,000 שקל בחודש. נמשיך את המאבק והשביתה עד שהנהלת החברה תרד מכל נושא הפיטורים". במפעלי ים המלח עדיין יש משמרות של עובדים כדי למנוע מעובדי קבלן לבצע עבודות במקום, אם כי בהנהלת כיל אומרים כי חברות הקבלן מבצעות פרוייקטים נקודתיים ולא עוסקות בתפעול השוטף של המפעל.

ברקע עדיין ישנו האיום מצד משרד האוצר לחקור את הפעילות של כיל בישראל ובחו"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרבים מאנשי הוועדים בכיל הם חברי מפלגת הליכוד שהוא עומד בראשה, מינה את החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לבדוק האם כיל הפרה את הוראות מניית הזהב שמחזיקה המדינה והעבירה פעילות ייצור, שיווק, רכש, ידע טכנולוגי ועוד לחו"ל. על פי מניית הזהב כל שינוי משמעותי בפעילות כיל בישראל צריך לקבל את אישור המדינה, משום שכיל מחזיקה במשאבי טבע ציבוריים. עם זאת, ככל הנראה אין בכוונת הפיטורים של כיל פגיעה בהוראות מניית הזהב, ולכן לא מן הנמנע כי הבדיקה באוצר אמורה ליצור לחץ על כיל להימנע מפיטורים בתמורה לנסיגת המדינה מהבדיקה.