במקום לקרר עננים מחממים בתים

מה משותף לשירותי ענן, חוות שרתים וחימום ביתי בחורף? לכאורה מאומה. אלא שחברת המחשוב ההולנדית נרדלייז (Nerdalize) הצליחה לקשור בין השלושה.

בדרך כלל חוות שרתים מתמודדות עם אותו אתגר: פליטת חום גבוה שמסכן את חיי החומרה. על פי רוב הפתרון הוא שימוש במערכות קירור תעשייתיות. אולם מדובר בפתרון בזבזני להחריד. “הניו יורק טיימס” למשל העריך ב־2012 כי באותה שנה השתמשו מרכזי מחשוב ברחבי העולם ב־30 מיליארד ואט חשמל, כמות המקבילה למה שמפיקים 30 כורים גרעיניים. על פי הערכות בתעשייה, הנתון הזה הכפיל את עצמו בשלוש השנים שחלפו מאז. היום קשה לתאר את החיים בלי חוות השרתים המפלצתיות הללו ברחבי העולם, ואנרגיה העצומה שהן צורכות מייצרת כמויות בלתי נתפסות של חום. נרדלייז מצאה מה לעשות עם החום הזה.

היא לקחה את השרת, החביאה אותו במעטפת שנראית בדיוק כמו מערכת ההסקה הביתית הטיפוסית על קיר באירופה ויצרה מצב שבו כולם מרוויחים. החברה ההולנדית מרוויחה כי בראש ובראשונה היא לא צריכה להשקיע במרכזי נתונים עצומים, שעלות הקמתם וקירורם היא עצומה, אלא היא מפזרת את השרתים שלה בבתים של אזרחי הולנד (בשלב זה), משלמת להם על החשמל שהשרת צורך ועל החיבור לאינטרנט שהוא דורש. הלקוחות מצדם שוכרים את השרת תמורת סכום נמוך, הדומה לעלות של רדיאטור ביתי, המחולק על פני עשור, ואת החימום הם כאמור מקבלים בחינם, שכן הם אינם משלמים על החשמל שהוא צורך. הפתרון הזה, שקסמו בפשטותו, גם מאפשר לנרדלייז לספק ללקוחות הענן שלה שירותים במחיר הנמוך ב־55% מזה של מתחרותיה.

בקיץ, העונה החמה, החום הנפלט מגוף החימום של נרדלייז מתועל החוצה דרך צינורות אוורור. כשגוף החימום של נרדלייז יתחבר למערכת המים הביתית, יתאפשר להשתמש בו בקיץ לחימום מי הרחצה. הפיילוט שהחברה מבצעת בימים אלה מעלה כי גוף החימום שלה חוסך כ־75% מהוצאות החימום בחורף, ובקיץ יספק 100% מהמים החמים שמשק בית צורך.

בשורה התחתונה הפתרון של נרדלייז חוסך גם כמויות עצומות של פליטת פחמן לאטמוספירה. מדובר במודל עסקי מסוג “כלכלה מעגלית”, שמה שמאפיין אותו הוא ששום אנרגיה אינה הולכת לאיבוד, אלא מנוצלת עד תום.

חוות שרתים של פייסבוק צילום: בלומברג