תכנון בלי תוכנית: רמת גן כמשל

שינוי המדיניות התכנונית ברמת גן מסבך את העירייה תושבים ויזמים בשיכון ותיקים מוחים על הקפאת תמ"א 38 דיירים ויזמים שקידמו פרויקט תמ”א 38 בשכונה בתיאום עם עיריית רמת גן, הגישו ערר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בטענה שההחלטה להקפיא את היתרי הבנייה בשיכון ותיקים הוסתרה בידי העירייה אמיתי גזית, 41 תגובות לכתבה המלאה 

התהליך שעוברת רמת גן בחודשים האחרונים הוא לא פחות מהזוי. העיר שנחשבה למובילת תחום ההתחדשות העירונית בישראל, ושימשה כמודל חיובי לכל מהנדס עיר וראש רשות, הפכה ביום אחד לפקק בירוקרטי; מעיר שמקדמת במהירות ראויה לציון בנייה בתחומה, לעיר שהבנייה בה אינה רצויה; עיר שמהנדסה (לשעבר), שקודם לכן שימש כדוגמה ומופת לקידום בנייה, מוצג כעת כמי שאחראי למחדל ארוך שנים.

נכון שחיים כהן, מהנדס העיר הקודם של רמת גן, החזיק בדעה לא שגרתית בתחום התכנון והבנייה, ולפיה תחום ההתחדשות העירונית נועד בראש ובראשונה להצלת חיים ורק לאחר מכן יש להביא בחשבון את יתר המשתנים. מחליפתו של כהן בתפקיד, המהנדסת עליזה זיידלר, מובילה בימים אלה מדיניות עירונית שונה בתכלית, הגורסת כי ראשית יש להציג תוכנית רחבה לכלל העיר ורק לאחר מכן יש להתיר, במידת האפשר, בנייה חדשה. השינוי הקיצוני הזה, גם אם יוזמיו בטוחים כי ייטיב עם העיר בטווח הארוך, מביא באופן מיידי לאובדן האמון של היזמים בפרנסי העיר, וגרוע מכך — לאובדן האמון של תושבי העיר בהנהגתם. ההחלטה הנוכחית ביטלה במחי יד תוכניות שיזמים השקיעו בהן מאות שעות עבודה ומאות אלפי שקלים, ושל תושבים שקיוו כי מצבם עומד להשתנות.

הדמיית תמ"א 38 ברמת גן (ארכיון)

קשה לקבוע איזה נתיב הוא הנכון לצעוד בו, אך מה שניתן לומר בוודאות הוא שראוי היה שרשות כרמת גן תחפש את דרך הביניים, אלטרנטיבה שבה גם ניתן לבנות ולקדם תוכניות, ובמקביל לתכנן תוכניות ארוכות טווח שיוכלו להציג את התמונה הכוללת. הדרך הקלה היא לפסול את כל מה שהיה קודם לכן ולצאת לדרך חדשה. אך כשמדובר בראשות מקומית ולא בגוף פרטי, האחריות היא לא רק בתכנון ארוך טווח אלא גם במתן מענה לקיים, לכאן ועכשיו. אותם יזמים ותושבים לא עברו על החוק, הם פעלו בהתאם למדיניות העירונית שקבעו קודמיהם ולכן מגיע להם מענה הוגן יותר.

הנקודה המצערת יותר בכל הסיפור היא שרמת גן אינה חריגה בנוף בהתנהלות שמזגזגת בין החלטות כאלה ואחרות. משרדי הממשלה מתנהגים באותה צורה בדיוק במשך שנים ארוכות, ולא רק בתחומי התכנון והבנייה. כך למשל, תוכנית מחיר למשתכן שלפי שר הבינוי אריאל אטיאס היתה המענה הראוי לפתרון בעיית הדיור, נמחקה לגמרי בתקופת כהונתו של השר הנוכחי אורי אריאל, והוצגה על ידיו ועל ידי אנשי משרדו כתוכנית נחותה. הבעיה היא שכאשר מדובר בענף שההחלטות שמתקבלות בו נפרסות על פני שנים ארוכות, הוודאות היחידה היא שכל שינוי מדיניות וזגזוג מוסיפים שנים ארוכות בדרך לפתרון הבעיה.