כתב אישום נגד כאל ובועז צ'צ'יק על מרמה והלבנת הון - בכפוף לשימוע

הפרקליטות תגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חברת כאל ומנכ"לה לשעבר בועז צ'ציק, בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון. צ'צ'יק, שכיהן בשנים האחרונות כמנכ"ל דלק אירופה, יואשם גם בקבלת שוחד.

על פי החשד, כאל אינטרנשיונל, חברת בת של כאל המוחזקת על ידי בנק דיסקונט (71.8%), סלקה בין השנים 2007-2010 עסקאות של לקוחותיה עם אתרי הימורים, פורנו ופארמה באינטרנט וביצעה הונאה בהיקפים נרחבים כלפי ארגוני אשראי בינלאומיים. העסקאות הבלתי כשרות הגדילו את היקפי הפעילות העסקית של כאל במיליארדי שקלים. בנוסף גרפו החשודים לכיסיהם סכומי כסף גבוהים שמקורם בכספי עבירה.

חקירת המשטרה השתרעה על פני מספר רב של מדינות ויבשות וכללה פעולות חקירה רבות ובכלל זה חיפושים, חקירת עשרות רבות של עדים וחקירת חשודים. בדצמבר 2011 נחקר באזהרה צ'צ'יק במשרדי יאח"ה בלוד, בחשד לביצוע עבירות של הלבנת הון ורישום כוזב במסכמי תאגיד. בין דצמבר 2011 לפברואר 2012 הגיעו חוקרי יאח"ה למשרדי כאל בגבעתיים ותפסו מסמכים וחומרי מחשב.

בסך הכל הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה אתמול ל-7 חשודים בפרשה, כי נשקלת העמדתם לדין פלילי בגין שורה של עבירות שונות בשלוש פרשיות שונות, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם. עם החשודים נמנים מלבד חברת כאל וצ'צ'יק, גם הסמנכ"ל לשעבר סטיב גרינשפן, שכאמור חשודים בעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון במיליארדי שקלים. אלברט אלחדף, חברו של צ'ציק חשוד בקבלת שוחד. עוד חשודים הם שי בן אסולין ששימש בין היתר כשותף של צ'צ'יק בחברה למסחר באופציות בינאריות ועו"ד דגנית באשא שגב, שותפתו לעסקים של בן אסולין, ודיטמר קנוכלמן, מבעלי חברה בתחום סליקת האשראי באינטרנט. שלושת האחרונים חשודים בהלבנת הון וקבלת דבר במרמה.

אתמול התיר בית משפט השלום בת"א לפרסם, כי בשבוע שעבר נעתר בית המשפט המחוזי בעיר לבקשת הפרקליטות, והוציא צווי תפיסה לחשבונות בנק, נכסי נדל"ן ורכוש נוסף של החשודים בשווי כספי של מיליוני שקלים, וזאת כדי להבטיח את חילוט הרכוש בעתיד.

במקביל, עדכנה הפרקליטות את המפקח על הבנקים, דודו זקן, בדבר החשדות כלפי החברה וההליכים הצפויים, והאחרון הורה לחברת כאל שלא לחלק דיבידנדים לבעלי המניות בחברה, עד לתום הבירור בהליך הפלילי, נוכח החשש שיושת על החברה חילוט בסכומי עתק, אם תורשע בסוף ההליך.

בדצמבר 2011 פתחה המשטרה (לה"ב 433–יאח"ה בסיוע כוח משימה הימורים באינטרנט בלה"ב 433-יאל"כ) בחקירה גלויה נגד חברת כאל, שבשליטת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, ומנהלה לשעבר צ'צ'יק שכיהן גם כיו"ר החברה-הבת כאל איטנרנשיונל, סטיב גרינשפן שהיה סמנכ"ל הסחר בחברה ומנכ"ל החברה-הבת וחשודים נוספים. בדצמבר 2014 הועבר תיק החקירה למחלקה הכלכלית בפרקליטות, אשר למרות היקף החומר ומורכבותו, וכן חשיבות הנושא, רגישותו והשלכותיו, גיבשה את עמדתה תוך זמן קצר.

מנכ"ל כאל לשעבר בועז צ'צ'יק. המשטרה המליצה להעמידו לדין

במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בין השנים 2009-2006 חברת כאל ונושאי המשרה הבכירים בה, צ'ציק וגרינשפן, רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו בין היתר עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים.

הפרשה הראשונה: החברת כאל סלקה במרמה עסקאות הימורים באינטרנט בניגוד לנהלים

החשד בפרשה הראשונה הוא שלאור התפתחות הסחר המקוון, החלה חברת כאל לחדור לשוק סליקת עסקאות באינטרנט וסלקה במרמה עסקאות הימורים במיליארדי שקלים. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 החברה-הבת כאל אינטרנשיונל, שבאמצעותה ביצעה כאל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי. על-פי החשד, החל משנת 2007 סלקו שתי החברות באתרי הימורים (בהם הימרו תושבי ארה"ב) בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכל תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.

הפרשה השנייה: צ'צ'יק ואלחדף לקחו שוחד מבעלי אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט

בפרשה השנייה חשודים צ'צ'יק וחברו הטוב אלברט אלחדף, כי ביקשו ולקחו שוחד, בסיועו של גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכאל. צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כאל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כאל, בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea, וייהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה.

כרטיס אשראי של כאל. לפי החשד, החברה רימתה את ארגוני האשראי הבינלאומיים

הפרשה השלישית: כאל סלקה במרמה אתרי מסחר בעלי תוכן פורנוגרפי ואחרים

בפרשה השלישית ובהמשך לפרשה השנייה, החשד הוא שחברת כאל סלקה במרמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול עסקאות חריג ביותר. כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ארגוני האשראי הבינלאומיים על הסולקים, בגין שיעור ביטול העסקאות החריג בבתי עסק מסוג זה, פיתחו צ'צ'יק וגרינשפן מערכת מורכבת של מצגי שווא כלפי חברת ויזה אירופה, שאיפשרה לכאל להמשיך ולסלוק עסקאות באותם בתי עסק, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפחות.

לטענת הפרקליטות, במסגרת פרשות אלו, השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכאל ובחברה-הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם, וכפו עליהם "ליישר קו" איתם. התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם, בזה אחר זה, של ארבעה מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה. לאחר דיונים בהם נותח ולובן חומר הראיות, והתייעצות עם גורמים בכירים במשרד המשפטים, בפרקליטות ובבנק ישראל, הוחלט כאמור לזמן לשימוע שבעה חשודים בטרם יוחלט סופית אם להעמידם לדין.

את תיק החקירה מלווים עורכי הדין ערן בנאי, יוחאי בן-שמואל וניר וינטראוב מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות. 

מחברת כאל נמסר: "אנו לומדים את הודעת הפרקליטות ונשמיע את עמדתנו בפניה, במועד שיקבע. אנו מאמינים כי הפרקליטות, לאחר בחינת הדברים כהווייתם, תקבל את עמדתנו ותחליט שלא להגיש כתב אישום כנגד החברה".

עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב המייצגת את צ'צ'יק מסרה בתגובה: "כל פעולותיו של בועז צ'צ'יק היו כדין ובתום לב לטובת החברה. אני מעריכה כי לאחר בחינת הפרקליטות יתברר כי צ'צ'יק לא עבר כל עבירה".

מעו"ד יעל גרוסמן המייצגת את סטיבן גרינשפיין נמסר: "אנחנו מתכוונים להעלות את טיעוננו בפני הפרקליטות, ואנו סמוכים ובטוחים שתתקבל ההחלטה הנכונה".

עו"ד רותי ליטבק, המייצגת את שי בן אסולין ועו"ד באשא שגב, ביקשה לא להתייחס.