להציל את מרכז פרס לשלום: כך פועלת חברת הייעוץ של הנשיא לשעבר
שמעון פרס עמד לסיים את כהונתו כנשיא, מרכז פרס התקשה לגייס תרומות - כך הפך חמי פרס את שם אביו והצוות שליווה אותו עוד בבית הנשיא למנוע כלכלי שיסייע לשימור מורשתו
איך ייראה סדר היום של שמעון פרס ביום שאחרי הנשיאות. איך ימשיך לקדם מטרות שקרובות לליבו וימשיך להיות יצרני ופעיל, איך יוכל להמשיך לעבוד עם הצוות שהתגבש סביבו בבית הנשיא. אלו השאלות שהעסיקו את מקורבי הנשיא לשעבר בשנתיים האחרונות לכהונתו ושהובילו להקמת חברת פרס ויועצים, החברה שמהתקשרותה עם בנק הפועלים נסוג פרס במהלך החג.
- בעקבות הביקורת הציבורית: פרס ביטל החוזה עם בנק הפועלים
- מרצ גייסה 300 אלף שקל תרומות, גם מהבת של שמעון פרס
- הקרן של חמי פרס תשקיע בחברה של שלום שמחון
מבדיקת “כלכליסט” עולה כי לחברה שנושאת את שמו של פרס, אך הוא אינו נושא בה תפקיד רשמי, יש פעילות עסקית ענפה, שמתרכזת במתן ייעוץ לחברות ישראליות עם פעילות גלובלית ולחברות בינלאומיות שיש להן או שרוצות לפתוח פעילות בישראל.
לחברה, שנרשמה רק ביולי האחרון, יש מודל עסקי משויף, הכולל פנייה לחברות ישראליות גלובליות, בדרך כלל המובילות בתחום העיסוק שלהן, עם הצעות לקדם את עסקיהן בחו”ל, בדרך כלל תמורת תשלום חודשי קבוע (ריטיינר) בהתאם לתעריפון שנקבע מראש. במסגרת הזו, פנו אנשיו של פרס לשורה של חברות בתחום המזון, התשתיות וההייטק ואף התקשרו לאחרונה עם חברת טבע בהסכם למתן ייעוץ גלובלי.
פרס בוחר לאן יעבור הכסף
אנשיו של פרס המועסקים בחברה מיפו בחודשים האחרונים את החברות הפוטנציאליות להתקשרות כזו וביצעו פניות יזומות אליהן, בדרך כלל לחברה מובילה אחת בכל תחום, תוך שהם מסבירים לחברות כי למעשה בחרו בהן כיוון שהן עולות בקנה אחד עם המטרות שפרס שם לעצמו לקדם. המודל שעמד לנגד עיניהם הן קרנות דומות של ביל קלינטון והנרי קיסינג’ר.
משיחות שקיים “כלכליסט” עם שורה של גורמים עסקיים שקיבלו פניות מחברת פרס ויועצים ומגורמים המקורבים לפרס עצמו עולה תמונה מרתקת של פעילות עסקית־פילנתרופית המתקיימת בחברה החדשה בידי מי שהיו אנשי לשכתו הקרובים של פרס עוד מתקופת בית הנשיא, שמועסקים בחברה בשכר.
חמי ושמעון פרס צילום: אלכס קולומויסקי בעל המניות היחידי בחברה הוא חמי פרס, בנו של הנשיא לשעבר, המשמש גם כמנכ”ל. לדברי אנשי פרס, לאחר תשלום משכורות ותשלום מסים מרבית הרווחים מועברים למרכז פרס לשלום, עבור פעילות פילנתרופית.
על פי המודל של החברה נשמרת גמישות מסוימת לפרס להחליט האם לתרום את הרווחים למטרות אחרות. פרס עצמו אינו נושא תפקיד ולמעשה מועסק בה בהתנדבות. מטרת העל של כל הפעילות היא להמשיך ולתחזק את מרכז פרס לשלום ולהמשיך דרכו את מורשתו של פרס, כיוון שפעילות גיוס התרומות באמצעות המרכז נחלשה בשנים האחרונות.
ההכנות ליום שאחרי הנשיאות החלו בלשכתו של פרס כבר ב־2013. תחילה סברו בקרבת פרס כי הוא ימשיך לקיים פעילויות דרך מרכז פרס לשלום, אלא שדי במהרה התברר שהמרכז שנקלע בעבר לגרעונות ומתקשה היום בגיוס תרומות ולכן לא יוכל להכיל את הפעילות החדשה.
יתרה מזו, על פי מקורבים לפרס התברר להם שכדי להמשיך את פעילותו לאורך שנים יידרש גם מרכז פרס לתוספות תקציביות, שמגיעות כעת מחברת הייעוץ. לדברי מקורביו של פרס, הבחירה במבנה משפטי של חברת ייעוץ ולא של עמותה נעשתה כיוון שעמותה מקבלת הטבות מסוימות מהמדינה וכפופה לרגולציה בהתאם. כדי למנוע לזות שפתיים בחרו במודל של חברה בע”מ, שהוא המודל האגרסיבי ביותר מבחינת מיסוי.
במקביל לפעילותו בפרס ויועצים נוהג פרס להשתתף גם בהרצאות עבור גופים וארגונים שאינם עסקיים, דוגמת קרן היסוד והפדרציה היהודית כשההכנסות מהם לאו דווקא זורמות לחברת פרס ויועצים. במקביל לפעילות החברה רשום פרס בסוכנות ההרצאות היוקרתית הארי ווקר מניו יורק לצד נואמים כמו ביל קלינטון. הרצאה כזו של פרס עולה 200-150 אלף דולר, כולל עלות הנסיעות והצוות הנלווה. מדובר בתעריף נמוך יחסית לזה שלוקחים מנהיגי מדינות אחרים בעולם והוא נובע מהחלטתו של פרס לגבות מגופים אלה תעריף נמוך מזה שנגבה מגופים מסחריים. עבור אירועים דומים בארץ הוא אינו גובה תשלום.
נדב תמיר, לשעבר יועץ לפרס
בכירי בית הנשיא הצטרפו
על פי רשם החברות, חברת פרס ויועצים הוקמה ביולי 2014 על ידי חמי פרס תחת השם הזמני קפורגנה - שמו של אתר נופש אקזוטי בקולומביה. כחודש לאחר מכן שונה שמה ל”פרס ויועצים ייעוץ גלובלי בע”מ”, במהלך החודש שלאחר פרישתו מבית הנשיא גזר על עצמו פרס צינון לפני שפנה לפעילות עסקית.
בצוות פרס ויועצים מועסקים כמה בכירים לשעבר בבית הנשיא. הבכיר שבהם הוא נדב תמיר, שמוגדר כמנהל התחום הבינלאומי והקשרים עם הממשלות בחברה. תמיר שימש כעוזרו ויועצו האישי של פרס בכהונתו כשר חוץ בממשלת רבין ולאחר מכן מונה לקונסול ישראל בבוסטון. תמיר שימש גם כיועצו המדיני של פרס בבית הנשיא. במסגרת פעילותו בחברה מסייע תמיר לחברות מסחריות לפתיחת דלתות בקרב ממשלות זרות וחברות ענק, בדגש על ארה”ב, שם עבד.
עובד נוסף של חברת הייעוץ הוא רן שמחה, מנהל השקעות לשעבר בליהמן ברדרס ובפסגות ששימש יועץ כלכלי וטכנולוגי בבית הנשיא, שמחה הוא המומחה הפיננסי בחברה ומסייע בכתיבת תוכניות עסקיות. בחברה מועסקת גם איילת פריש, לשעבר דוברת בית הנשיא ומנהלת המערך האסטרטגי בזמן כהונתו של פרס, שאותו היא מלווה כבר כעשר שנים עוד מתקופת היותו השר לפיתוח הנגב והגליל. בפרס ויועצים משמשת פריש שלאחר עזיבת בית הנשיא עברה לעבוד גם עם מפלגת יש עתיד כמומחית לבניית המעטפת האסטרטגית של הפעילות מול החברות וכאחראית על המיתוג.
“היזמות עוזרת לפילנתרופיה”
לפרס שורה ארוכה עוד יותר של מקורבים שהולכים לצידו שנים ארוכות, בהם גם יונה ברטל, סמנכ”לית בית הנשיא לשעבר, המועסקת אף היא בחברה החדשה. פרס ספג ביקורת של מבקר המדינה בנושא העסקת עובדים בבית הנשיא. ב־2011 כתב מבקר המדינה כי על בית הנשיא להעסיק עובדים על פי מיפוי צרכים אובייקטיבי שמשקף את המבנה הארגוני שלו ולא על בסיס זהות העובדים. בהמשך כתב המבקר כי 14 עובדים במשרת אמון ללא בחינת צרכים לשם כך ואף הזכיר כי בבית הנשיא איתר ארבע עובדות אמון שמשרותיהן אינן נכללות בסוגי המשרות המוגדרים ככאלה וכן טען כי מ־2011 ועד 2014 גדלה מצבת התקנים בבית הנשיא פי שלושה מהמותר. סמנכ”לית בית הנשיא, שאחראית לניהול דירת הנשיא והאירוח בה כמו גם לליווי שוטף של הנשיא, למעשה פעלה ללא הגדרת תפקיד.
איילת פריש, הדוברת לשעבר
חמי פרס אינו מושך משכורת מהחברה ובמקביל הוא משמש גם כיו”ר הוועד המנהל של מרכז פרס לשלום. הוא מוכר בעולם העסקי בעיקר כמי שייסד בשנות ה־90 יחד עם רמי קליש את קרן פיטנגו, שמנהלת כיום 1.6 מיליארד דולר. הקרן מושקעת ב־66 חברות פעילות, בהן טאבולה, ויה ופורסקאוט.
גורם שנכח בפגישה שיזמו אנשי פרס סיפר ל”כלכליסט”: “נאמר לנו שנבחרנו על ידם מבין כל החברות הפועלות בתחום כיוון שפרס מזדהה עם הפעילות שלנו. הם אמרו שהם בונים חליפה מתאימה לכל חברה והציגו לנו תעריפון ובו תמחור שונה לשיחת טלפון, אירוע בחו”ל (שבו נדרשת החברה המסחרית לשלם גם עבור טיסות ולינה למלווים), אירוע בארץ ופגישות בארץ ובחו”ל”.
בכיר מענף ההייטק מספר: “פרס ויועצים פונים לחברות הייטק ומציעים להן סיוע במכירות לממשלות וגופים ממשלתיים, מקומות בהם פרס הוא שם שפותח דלתות. בתמורה לפתיחת דלתות וסיוע בסגירת עסקאות מבקשים בחברה ריטיינר של עשרות אלפי דולרים ו־8% מסכום העסקה העתידית”. המודל של הקרן מזכיר את החברה של הנרי קיסינג’ר, אדם מנוסה שמעסיק יועצים לפעילויות שונות.
באשר לבנק הפועלים, גם כאן נוצר הקשר על ידי אנשיו של פרס כשלא התקיימה פגישה פרונטלית בין פרס עצמו לבכירי הבנק. התשלום בגובה 30 אלף דולר בחודש נועד עבור 2-3 הרצאות שונות בחו”ל שהיה אמור פרס להעניק לבנק. מקורביו של פרס הסבירו כי את הרצאותיו היה אמור לערוך דרך החברה ובסיוע היועצים המועסקים בה, שמכינים לו חומרי רקע. בדיעבד היכו בסביבתו על חטא על כך שבחרו במודל התשלום החודשי הקבוע, כיוון שהפעילות של פרס לא היתה אמורה להתבצע כל השנה. הם הסבירו כי הם חוששים שהדבר גרם לביקורת הציבורית הרבה כאילו היה אמור להעניק שירותים לבנק וכי הם חוששים שהביקורת הזו תמנע מחברות נוספות להתקשר עם החברה.
בשיחה עם “כלכליסט” הסבירה איילת פריש כי “חמי פרס הקים את החברה לאחר שהבין כי כדי לקיים פרויקטים חברתיים של חינוך לקידום השלום אין די במשאבים שמגיעים מפעילות פילנתרופית. לאורך השנים התברר כי גיוס כספים לא מאפשר להחזיק ואף להרחיב פרויקטים שכאלה לאורך זמן. זו לא חברה שגורפת רווחים לשם הקמת מגדלים אלא מפנה אותם לפרויקטים חברתיים במרכז פרס לשלום. זה חלק ממגמה עולמית שבה הפילנתרופיה נעזרת ביזמות עסקית”.
לדבריה: “חשוב להבדיל בין פעילות החברה שמבצעת פיתוח עסקי לחברות ישראליות מעבר לים לבין ההרצאות של פרס. אין חברה אחת שבאנו אליה ואמרנו לה ‘יש מחיר לפגישות עם או בלי שמעון פרס’”. בהתייחס לשאלה איך הפנייה לבנק הפועלים מתיישבת עם המודל הזה ענתה פריש: “החברה לא נותנת שירותים לבנקים ולא תתן. אנחנו מתעניינים בתחום ה’סטארט־אפ ניישן’, חקלאות, רפואה, תחומים שחמי פרס מתעניין בהם ושבהם המוצרים עושים רק טוב. זה גם חלק מהאידאולוגיה שלנו שמבקשת לקדם את התעשייה הישראלית”.
חריקות באחד המודלים של פרס ויועצים
בסביבתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס מציינים כי הוא עובד במודל דומה לזה של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון.
קרן קלינטון, ארגון בלתי ממשלתי שייסד הנשיא לשעבר ביל קלינטון לאחר סיום כהונתו, ספגה בימים האחרונים ביקורות, על רקע ההכרזה של הילרי קלינטון על התמודדותה לנשיאות ארה”ב. המטרה המוצהרת של הקרן היא לקשר בין ממשלות, גופים עסקיים וקהילות הזקוקות לסיוע וקידום. לקרן יש ארבעה יעדים עיקריים: מלחמה בשינויי אקלים, פיתוח כלכלי של מדינות נחשלות, נושאי בריאות ותברואה וקידום מעמד האשה.
קלינטון ופרס צילום: יריב כץ
הקרן לא מפרסמת את רשימת התורמים שלה ואת סכומי התרומות. בסוף השבוע פרסמו אמצעי התקשורת המובילים בארה”ב חלקים מספרו של הסופר והעיתונאי פיטר שווייצר, שמפרט תרומות בשווי עשרות מיליוני דולרים שנתרמו לכאורה לקרן קלינטון. שווייצר גם מצביע על קשר אפשרי של בני הזוג קלינטון לעסקאות בעייתיות שמעמידות אותם בניגוד עניינים.
בדו"ח הפיננסי שלה ל־2014 דיווחה הקרן כי הצליחה לגייס כמעט 200 מיליון דולר בתרומות ועוד כ־100 מיליון דולר במענקים ממשלתיים לטובת פרויקטים שעבורם היא תיווכה. דו"ח שפורסם במרץ באתר פדרליסט חשף כי רק 15% מהתקציב של הקרן הוקצו לטובת הפרויקטים ההומניטריים ועוד 25% הוקצו לטובת המשכורות וההוצאות של העובדים. שאר הכסף, כ־60% מהתקציב העצום, הופנה ל"מטרות אחרות", לפי הדו”ח.
העיתון “וושינגטון אקזמינר” פרסם בסוף השבוע כי חלק גדול מהתורמים לקרן זכו למענקים של מחלקת המדינה. העיתון "ניוזוויק" דיווח כי אחד התורמים הגדולים של הקרן היה האוליגרך האוקראיני ויקטור פינצ'וק, שעשה חלק מהונו מעסקאות עם איראן בשנים 2009–2013, תוך הפרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן.
מיכאל פרל
