השרים מתקשים לעכל את נבחרת הדירקטורים העצמאית של יוגב

על הנייר השיטה החדשה של מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב להבראת החברות הממשלתית נראית מהפכנית: הוקם מאגר דירקטורים שישובצו לחברות הממשלתיות השונות, כולם בעלי מומחיות משפטית, פיננסית או ניהולית, וכל זיקה פוליטית פוסלת אותם מראש. עם זאת, השרים ישראל כץ, סילבן שלום ונפתלי בנט, שעל פי הערכות יישארו בתפקידיהם, לא הסכימו להתחייב בפני "כלכליסט" לשתף פעולה ולאשר את המינויים החדשים של יוגב.

עד היום מינוי דירקטורים נעשה בידי השרים: הם הציגו מועמד וזה היה מופיע בפני ועדה מיוחדת. הוועדה היתה אמורה לבדוק זיקה פוליטית חריגה או עבר בעייתי, גם במישור הפלילי. משאֵלה לא נמצאו, האישור היה כמעט אוטומטי וההשכלה הפיננסית או הוותק הניהולי שלו מעולם לא נבחנו. כך הפכו החברות הממשלתיות, המגלגלות מיליארדי שקלים, רובם ככולם כספי ציבור, ל"בתי אבות" עבור פקידי מפלגה, קציני צה"ל שרק פרשו או מקורבים, שדרכם החזיקו השרים בהשפעה עמוקה בחברה.

המהלך, שהחל בשנה שעברה בתמיכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, לא עבר בשקט. שר התחבורה ישראל כץ ניהל מאבק מול יוגב על ניתוק מוטת השליטה שלו בחברות. גם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן הלך אחריו וכן שר האנרגיה סילבן שלום ושר הכלכלה נפתלי בנט.

לכן חברות ענק כגון רכבת ישראל, נמל אשדוד, תשתיות נפט ואנרגיה, מקורות ייזום, נתיבי הגז הטבעי לישראל ואפילו נתיבי ישראל (לשעבר מעצ) הפכו בחלק מתקופת הפעילות לחברות נכות. משום שכהונת הדירקטור מוגבלת לשלוש שנים, הפורשים לא הוחלפו כי לשר הרלבנטי לא התחשק לחתום על המינוי.

בשבועיים הקרובים יסתיים שלב המיונים ויחל שלב הראיונות. 900 איש כבר סומנו כמועמדים, 250 מהם ישובצו בחברות הממשלתיות השונות כבר בסוף מאי הקרוב.

לפי רשות החברות: "הרשימה תכלול כמה סוגי פרופילים — מומחה ניהולי בכיר, מומחה פיננסי, מומחה משפטי ומומחה תוכן (בתחום הביטחון, התשתיות או החברה); בתנאי הסף הושם דגש על ניסיון עשיר בדירקטוריונים וניתנה עדיפות לניסיון בדירקטוריונים בחברות מדווחות. כמו כן, הרשימה תעמוד בכללי ייצוג הולם ובזיקה לקבוע בחוק, ותורכב מגברים ונשים ביחס שווה, ולכל הפחות 10% בה יהיו מהמגזר הערבי".

עוד משוויצים ברשות שמאז החל התהליך מונו כ־120 דירקטורים. "לא מונה ולו דירקטור נציג ציבור אחד שאינו עומד בקריטריונים. כ־34% מהמועמדים לכהן כדירקטורים בחברות הממשלתיות נפסלו מסיבות של זיקה פוליטית ואישית ואי־התאמה".

נוסף על כך, דירקטורים שקוטלגו כ"קומבינטורים מקצועיים", כלומר קופצים מתפקיד לתפקיד, נעלמו מהרשימה, ודירקטורים שנמצא לגביהם חשש לאי־סדרים לא עברו את הסינון הראשוני.

נפתלי בנט צילום: שאול גולן

הדירקטוריונים יצטמצמו

השינוי כולל גם שני הליכי משנה שאמורים להתקיים כבר במהלך השנתיים הקרובות.

הראשון הוא צמצום ניכר של חלק מהדירקטוריונים. למשל, דירקטוריון חברת החשמל, שהתקן שלו כולל 21 איש, הופחת ל־12 איש. יתרה מזאת, החברות יפרסמו תשקיף ציבורי ויגייסו במקביל שני דירקטורים חיצוניים שיהיו מנותקים מפוליטיקה. כדי לפקח על המהלך הוקמו ברשות שתי יחידות משנה: הכשרת דירקטורים בראשות מירה מינס־כהן ושכר בראשות משה שלם.

השינוי השני הוא הפחתת הישיבות שמקיימים דירקטוריונים. לפי פרסומי הרשות מ־2014, מספר הישיבות המקסימלי בחברות ממשלתיות גדולות יקטן ב־20% ל־36 בשנה, במקום 45 כיום. בחברות ענק, כמו חברת החשמל, מספר הישיבות יגיע ל־48 בשנה במקום 60 כיום. משום שכיום הדירקטורים מקבלים תגמול של עד 1,800 שקל לישיבה, יפוצו הדירקטורים על צמצום הישיבות בתגמול שנתי של כמה אלפי שקלים. 

גם יוגב מקדם מועמדים עם זיקה פוליטית

התנהלותו של יו"ר רשות החברות אורי יוגב מעוררת כעס בקרב גורמים בתנועת הליכוד הטוענים כי הוא מקדם לתפקידי דירקטורים בחברות ממשלתיות גורמים הקשורים בתנועת יש עתיד ומקורבים אליו בכלל.

בין היתר הם מציינים את מינויה של פנינה דבורין, המצויה בקשרי משפחה עם ח"כ יעקב פרי מיש עתיד, לדירקטורית בחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל ואת מינויה של אהובה ינאי, אשתו של שלמה ינאי, לדירקטורית בנמל אשדוד. בעבר פורסם כי ינאי מועמד להצטרף לתנועת יש עתיד, אולם בסופו של דבר זה לא קרה.

בסביבת יוגב דוחים את הטענות ואומרים כי סילבן שלום עצמו חתם על מינויה של דבורין לנתג"ז, ואילו השר ישראל כץ אישר את מינויה של ינאי בנמל אשדוד.

גולן חזני