באירופה כבר עברו לריבית שלילית

אחרי שכל הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם הורידו את הריביות לרמה אפסית, ביצעו תוכניות הקלה כמותיות ורכשו טריליוני דולרים של אגרות בשווקים וחלקם (גם בישראל) קנו כמויות אדירות של מטבע זר, מגיע השלב הבא: הריביות השליליות.

מנסים להרחיב את התעסוקה

עד לא מזמן ריבית שלילית נחשבה לתרגיל מחשבתי מעניין לסמינרים בכלכלה. אבל כיום הבנק המרכזי האירופאי גובה ריבית שלילית של 0.2%– על פקדונות לטווח קצר, שבדיה גובה 0.25%– על פקדונות כאלה, ואילו בשוויץ ובדנמרק ריבית הבנק המרכזי עומדת על 0.75%–.

איך הגענו עד הלום? בכירי הבנקים המרכזיים בעולם עמלים בשבועות האחרונים להסביר שהמדיניות שלהם היא למעשה תגובה למצב הכלכלה. המטרה שאליה רוב הבנקים המרכזיים הונחו להגיע היא תעסוקה מלאה וגם אינפלציה נמוכה של כ־2% בשנה. כפי שגם יו"ר הפדרל ריזרב ג'ינט ילן וגם קודמה בתפקיד בן ברננקי הדגישו לאחרונה, הבנקים המרכזיים קובעים את הריבית שלהם בניסיון להגיע למטרה הזאת, כשמרחב התמרון שלהם נקבע על ידי מצב הכלכלה וגובה האינפלציה.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל צילום: עומר מסינגר

הכלכלה ממשיכה לדשדש

אלא שהמציאות הנוכחית אליה גלשו חלקים נרחבים של הכלכלה העולמית, ובעיקר הכלכלה האירופית, היא כזו שבה האינפלציה היא אפסית ואפילו שלילית והכלכלה דורכת במקום. יש אלף ואחד הסברים שנזרקים כיום להסבר המצב הזה: הנג־אובר מתמשך מחגיגת החובות של לפני המשבר, אוכלוסייה מזדקנת במערב, עודף חסכונות בגרמניה, מחסור עולמי בביקושים, עודף היצע מכיוון סין, כשלכל אלה מצטרף גל של נפט זול ששטף את העולם וגורר למטה את המחירים. כך או כך, התגובה של הבנקים המרכזיים בניסיון להמריץ את הכלכלה ולמנוע דפלציה היא להוריד את הריביות לרמה אפסית, ולאחרונה, במיוחד באירופה, גם לרדת מתחתיו, אל מחוזות הריבית השלילית.

כדי להשלים את התמונה, יש גם שיקול נוסף לבנקאים המרכזיים - מלחמת המטבעות המשתוללת בעולם, במסגרתה כל מדינה מנסה להחליש את המטבע שלה ולחזק את היצואנים שלה, או בגרסה קצת פחות מחמיאה, לייצא אבטלה ודפלציה למדינות אחרות.

זה למשל שיקול חשוב עבור שוויץ, שבאמצעות הריבית השלילית מנסה להפוך את הפרנק השוויצרי למטבע פחות אטקרטיבי ולעצור את זרימת הכספים מבחוץ שמחפשים בשוויץ מקום מבטחים. סוג השיקול הזה תקף גם למשק הישראלי הקטן, שתלוי בייצוא, אבל בינתיים אנחנו עוד לא שם.