החטיבה להתיישבות תהפוך לגוף קבלני, הליווי שלה לפרויקטים יוגבל
כך קובעים הנהלים שגיבשו משרדי האוצר והמשפטים להפסקת פעילותה של החטיבה להתיישבות במתכונתה הנוכחית. היא תשמש קבלן שיכול להתקשר עם הממשלה באמצעות מכרזים
משרדי האוצר והמשפטים גיבשו את הנהלים להפסקת פעילותה של החטיבה להתיישבות במתכונתה הנוכחית. זאת בעקבות חוות דעת מיוחדת שגיבשה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו״ד דינה זילבר בחודש פברואר האחרון.
- החשבת הכללית נותנת רוח גבית לחטיבה להתיישבות
- החטיבה להתיישבות: שמים סוף למערב הפרוע
- הבית היהודי לוחצת להמשך תקצוב החטיבה להתיישבות
החטיבה להתיישבות היא הזרוע הקבלנית הארוכה של הממשלה בעיקר ביהודה ושומרון אבל גם בנגב והגליל. החטיבה היא גוף של ההסתדרות הציונית, שמבצע פעולות קבלניות מטעם המדינה בשטחים ובפריפריה, וכן מתקצב רשויות מקומיות ומתיישבים באזורים אלה.
בחוות הדעת שלה קבעה זילבר כי צורות העבודה של הממשלה מול החטיבה להתיישבות אינן עולות בקנה אחד עם נורמות של מנהל תקין ויוצרות אזור דמדומים שפותח פתח לשחיתות שלטונית. הצורך בחוות הדעת התעורר בעקבות חשיפת פרשת ישראל ביתנו, שבחלקים ממנה נוגעת, לכאורה, גם לחטיבה להתיישבות.
על פי מכתב ששיגר השבוע סגן הממונה על התקציבים ערן ניצן, עולה כי סעיף התקציבים של החטיבה להתיישבות ייסגר, וכי היא תהפוך לגוף קבלני לכל דבר, שיכול להתקשר עם הממשלה באמצעות מכרזים. עם זאת, ממכתבו של ניצן עולה כי יהיו שלבי מעבר רבים עד ליישום מלא של תוכנית זו.
למשל, בחטיבה להתיישבות הצטברו עודפים של כ-450 מיליון שקל משנים קודמות. מדובר בכסף שהחטיבה כבר התחייבה לשלם לקבלני משנה ולרשויות מקומיות לפרויקטים שונים, אולם טרם שילמה בפועל. כסף זה ינוהל במסגרת קרן חיצונית לתקציב, בפיקוח של חשבים מטעם משרד האוצר.
היישוב מצפה כרמים ביו"ש (ארכיון) צילום: רויטרס
בנוסף, ישנן שלוש החלטות ממשלה שהחטיבה להתיישבות הייתה אמורה לבצע אותן. החלטות אלה יועברו לביצוע על ידי משרדי הממשלה. מדובר בהחלטה לשיקום אזור עוטף עזה אחרי מבצע צוק איתן, שתעבור לאחריות משרד הבינוי, כשהחטיבה להתיישבות תהיה הקבלן המבצע.
החלטה אחרת היא החלטה לפיתוח חקלאות בגולן שתבוצע מעתה על ידי משרד החקלאות והחלטה אחרת בנושא יצירת תוכנית אסטרטגית לעידוד ההתיישבות שתעבור לביצוע על ידי משרד הנגב והגליל.
הרשויות יוכלו לשכור את שירותי החטיבה
תהליכי הקצאת התקציבים ליישובים ולפרויקטים שמתבצעים כיום על ידי החטיבה להתיישבות יתבצעו מעתה על ידי משרד החקלאות (שככל הנראה יהיה בשליטת הבית היהודי), אולם לחטיבה להתיישבות יהיה מותר להמשיך ללוות את הפרויקטים. במלים אחרות, הפקידים במשרדי הממשלה יקצו את הכסף, אולם המתיישבים והרשויות יוכלו לשכור את שירותיה של החטיבה בשביל להשתמש בכסף הזה לביצוע הפרויקטים. הקלה זו ניתנה לנוכח דרישת ראשי הרשויות עצמם שהתקוממו נגד סגירת החטיבה להתיישבות בטענה כי היא הגוף היחידי שמסוגל לבצע משימות תכנון, בינוי ופיתוח במהירות ללא הסחבת הבירוקרטית הממשלתית.
עם זאת, מאחר שיש כאן פתח לכך שהחטיבה להתיישבות תמשיך לבצע בדיוק את אותה העבודה שהיא עושה כיום רק תחת כסות אחרת, תוך המשך מעורבות של הפוליטיקאים, המשנה ליועץ המשפטי זילבר שלחה מכתב תגובה לערן ניצן ובו הבהירה כי הליווי של החטיבה להתיישבות מוכרח יהיה להיות מוגבל בהיקפו ובאופיו.
בנוסף, זילבר הבהירה כי הממשלה החדשה צריכה לקבוע מדיניות חדשה לגבי המשך הפעילות בתחום ההתיישבות, בין אם על ידי הלאמת החטיבה להתיישבות על המשמעויות הנגזרות מכך (גם המשמעויות המדיניות) או על ידי הפיכה של החטיבה להתיישבות לזרוע ביצועית של מדיניות הממשלה (כמו כל קבלן משנה אחר).
עוד נקבע במכתבים כי המדינה תמשיך לממן את שכר עובדי החטיבה להתיישבות באופן פוחת בהדרגה עד לשנת 2019.
