פטור ממע"מ על מוצרי מזון בפיקוח "יעשיר" כל משפחה ב-38 שקלים בחודש

"0% מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים בפיקוח זו הטבה שתגיע למיליוני אנשים. זה הצורך הבסיסי ביותר של אנשים — לחם, חלב, ביצים. התוכנית הזו תאפשר לחסוך מאות עד אלפי שקלים בשנה. ככל שהמשפחה חלשה יותר, החיסכון משמעותי יותר, זה צדק חברתי". כך אמר בנימין נתניהו בתחילת חודש דצמבר 2014, באחת ההבטחות הראשונות שלו במערכת הבחירות.

מאז, נתניהו נסוג מההבטחה הזו על רקע ביקורת רחבה שנשמעה במשרד האוצר ובקרב כלכלני האקדמיה נגד התוכנית שעלותה למדינה כ-2 מיליארד שקל, אך אתמול היא קמה לתחייה על רקע התעקשותו של אריה דרעי והרצון לרצות אותו ולהבטיח את כניסת ש"ס לקואליציה.

מבדיקת "כלכליסט" שהתבצעה  בדצמבר האחרון, עת ניתנה ההבטחה לראשונה, עולה כי מדובר בהטבה שתוליד חיסכון דל מאוד לכל משפחה בישראל. 

אם מצליבים את רשימת המוצרים שבפיקוח מול ההוצאה החודשית הממוצעת של הישראלים על המוצרים האלה, כפי שמודדת אותה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה התמונה הבאה: משפחה ממוצעת מהשכבות החלשות (ה־20% התחתונים של סולם ההכנסה, עם הכנסה נטו ממוצעת של 5,000 שקל בחודש למשפחה) מוציאה על מוצרי היסוד 225 שקל בחודש. הסרת המע"מ עליהם תחסוך למשפחה כזו 34 שקל בכל חודש, כלומר 405 שקל בשנה בממוצע. זהו.

לעומת זאת, משפחה ממוצעת מהשכבות החזקות (ה־20% העליונים בסולם ההכנסות, עם הכנסה נטו ממוצעת של 28 אלף שקל בחודש למשפחה) מוציאה על המוצרים האלה כ־280 שקל בחודש, כך שהרפורמה של נתניהו תחסוך לה 42 שקל בחודש, שהם 503 שקל בשנה. כלומר, בכל מקרה היקף החיסכון אינו גדול במיוחד, והמשפחות העשירות ירוויחו ממנו יותר פשוט משום שהן צורכות יותר. ועבור שני סוגי המשפחות, מדובר בהקלה של פחות מ־1% בודד ביחס להכנסה החודשית שלהן. זהו.

נתניהו ודרעי בכנסת. אז מה אם זה לא כלכלי? צילום: אלכס קולומויסקי

בדיקה של המשפחה הממוצעת אינה מעלה תוצאות מעודדות יותר. המשפחה הממוצעת (הכנסה נטו ממוצעת של 12 אלף שקל בחודש) מוציאה 250 שקל בחודש על מוצרי היסוד, והרפורמה תחסוך לה 38 שקל בחודש שהם 451 שקל בשנה.

מלבד בדיקת "כלכליסט", גם מחקר של בנק ישראל מ־2006 ומחקרים עדכניים יותר של ה־OECD הראו ממצאים דומים, שלפיהם פטור ממע"מ על מוצרי מזון מסייע לשכבות החזקות יותר מאשר לחלשות.