$
דו"ח מבקר המדינה 2015

מיליארד שקל של הציבור נותרו בקופת הביטוח הלאומי

על פי דו"ח המבקר, בביטוח הלאומי לא יודעים כמה מובטלים לא מקבלים דמי אבטלה, לא מגיעים לאמהות טריות שזכאיות לדמי לידה ולא מצליחים להגיע להסכמה עם צה"ל האם החוב למילואימניקים עומד על 670 מיליון שקל או רק 4 מיליון

מיקי פלד 16:0105.05.15

הביטוח הלאומי וצה"ל לא מצליחים לחלק 670 מיליון שקל ששייכים לחיילי המילואים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום.

 

לפי נתוני הביטוח הלאומי שניתנו למשרד המבקר, בשנים 2008-2012 נשארו בקופת המוסד סכומי עתק אלו, השווים כמיליון ימי מילואים בכ-435 אלף תקופות מילואים (שלושה רבעים מהם היו מילואים קצרים של חצי יום עד יומיים). המבקר אף מציין כי גם האמדן הזה ככל הנראה מוטה למטה עקב נתונים חלקיים בלבד לגבי 2012. ימי המילואים הללו, טוענים במוסד, פשוט לא נדרשו על ידי המילואמניקים עצמם או על ידי המעסיקים שלהם, אך זה לא משנה דבר לגבי המחוייבות שיש למוסד לשלם לחייל מילואים את מה שמגיע לו גם אם זה אומר להגיע אליהם באופן יזום.

 

אם זה לא מספיק אז מתברר שלפחות מבחינת צה"ל - שאמור בין השאר לדאוג לאינטרסים של אנשי המילואים שלו - בכלל אין שום בעיה והסכומים שהועברו על ידו לביטוח הלאומי ומשלם למילואימניקים תואמים את הסכומים שהיה נדרש לשלם, ולכל היותר יש פער של 4 מיליון שקל בלבד. לא רק זה, אלא שכאשר מבקר המדינה ביקש משני הגופים לשבת ולבדוק אחד עם השני את המחלוקת העובדתית במטרה לראות אם באמת יש מילואמיניקים שזכאים לקבל את התשלום ולמנוע אי סדרים בעתיד, שני הגופים לא הצליחו להגיע להסכמה לפחות נכון לתחילת השנה, בשל "טענות הדדיות בנוגע לחוסר מוכנות לשיתוף פעולה לצורך מיצוי תהליך הבדיקה".

 

חיילים (ארכיון) חיילים (ארכיון) צילום: דובר צהל

 

המבקר בדק גם את אי מיצוי הזכויות בקצבת זקנה ודמי לידה וגילה כי בכל אחת מהשנים 2009-2012 כ-13 אלף שכירים בממוצע שקיבלו קצבת זקנה, כלומר מי שהמשיך לעבוד גם אחרי גיל 62 לנשים ו-67 לגברים, והיו זכאים לשלם דמי ביטוח לאומי מופחתים, לא מיצו את זכותם והמוסד לא פעל כדי להודיע להם על האפשרות לשלם פחות. המשמעות היא שאותם שכירים שילמו בסך הכל 84.6 מיליון שקל יותר ממה שהיו אמורים. החוב לנשים שהיו זכאיות לדמי לידה ומשום מה לא תבעו את המוסד והמוסד גם לא עשה ניסיון להגיע אליהן בשנת 2011 לבדה עומד על כ-35 מיליון שקל.

 

כמו כן, הביטוח הלאומי לא שילם קצבאות אבטלה בכ-100 מיליון שקל ב-2013 לכל הפחות, סכום שיכול להיות אף גדול פי 2 וחצי, שכן הביטוח הלאומי גם לא יודע בדיוק כמה מובטלים שזכאים לדמי אבטלה לא תבעו את המוסד עקב חוסר ידע מצידם, הליכים בירוקראטיים או מכל סיבה אחרת.

 

חוסר הידע הזה מצד המוסד הוא רק דוגמה אחת לשורה של ליקויים מצד המוסד במעקב וניסיון לאמוד את מספר הזכאים לקצבאות השונות שלא ממצים את הזכאות שלהם. זאת, למרות שכבר בדוחות קודמים העיר המבקר כי על המוסד לקיים מחקר מסודר בנושא ולפעול באופן יזום כדי להגיע לאוכלוסיות הללו.

 

לכך צריך להוסיף ממצא אחר של המבקר, לפיו בכל אחת מהשנים 2009-2012 כ-30 אלף שכירים בממוצע שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד שילמו יותר מדי כסף למוסד בסך של 80 מיליון שקל.

 

אחד הפתרונות שהמבקר ממליץ עליהן הוא לחייב את המעסיקים בדיווח חודשי לביטוח הלאומי על תשלומי השכר לכל אחד מהעובדים, במקום דיווח שנתי. ברגע שלמוסד אין את המידע הוא גם לא יכול לפעול בצורה מסודרת ויזומה למיצוי הזכויות של העובדים השכירים המבוטחים בו.

 

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל פועל לטיפול מיטבי באנשי המילואים כאשר התשלום של המוסד לביטוח לאומי לחייל המילואים הינו מיידי, אינו תלוי בגורם כלשהו ומתבסס על הגשת טופס שמתקבל בסוף תקופת שירות המילואים. את הטופס ניתן להגיש בכל עת לביטוח הלאומי. צה"ל עוסק כל העת בהנגשת המידע למשרתי המילואים והעלאת המודעות לזכויותיהם. בין היתר נשלחות איגרות מידע למפקדים, באתר המילואים החדש קיים מידע רלוונטי וקישור לאתר הביטוח הלאומי ובימים אלו נבחנות פעולות נוספות להגברת המודעות בקרב חיילי המילואים בדבר מימוש זכותם. צה"ל עשה מאמצים רבים על מנת לקבל את בסיס הנתונים העומד מאחורי הנתון המופיע בדו"ח, אך המוסד לביטוח לאומי סירב למסור אותו. מבדיקה שערכנו הנתונים המובאים רחוקים מלהיות מדויקים. על בסיס הנתונים שבידנו, שנמסרו למשרד מבקר המדינה, הפער מסתכם בכ-4 מיליון שקל בלבד ולאור חוסר שיתוף הפעולה, נראה שהנתון המוצג בדו"ח לא נבדק כלל והינו חסר בסיס. צה"ל יבדוק כל מידע נוסף שיגיע לידיו בכדי להגיע לפיתרון".

 

מביטוח לאומי נמסר כי "בצד הליקויים אותם מונה דו"ח מבקר המדינה, אותם התחייבנו לתקן בהקדם, מציין המבקר (שלא כבשגרה בדוחות מבקר המדינה) בחיוב את פעילותנו הענפה בתחום מיצוי הזכויות:

 

"ביטוח לאומי רואה בהגדלת השיעור של מיצוי הזכויות את אחד מתפקידיו. הוא מציין זאת בדו"ח השנתי שלו ובתוכניות העבודה שלו, ואף שילב זאת בחזון הארגון, שגיבש לראשונה בשנת 2013. יצוין כי בשנים האחרונות פועל ביטוח הלאומי למיצוי זכויות המבוטחים על פי גישה יוזמת ופרואקטיבית: הוא פונה למבוטחים רבים כדי שיגישו תביעה ומקל הליכים ביורוקרטיים להגשת תביעות. כמו כן ביטוח לאומי משקיע משאבים רבים בבניית כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לו להגדיל את מספר הקצבאות שישולמו באופן אוטומטי. משרד מבקר המדינה רואה לנכון לציין לחיוב את פעילותו של הביטוח הלאומי להגדלת שיעור מיצוי הזכויות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x