התביעה דורשת יותר משנת מאסר לאולמרט במשפט טלנסקי

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התייצב הבוקר (יום ג') בבית המשפט המחוזי בירושלים לשלב הטיעונים לעונש בפרשת טלנסקי. התביעה דרשה 18-8 חודשי מאסר בפועל, וקבעה כי ראש הממשלה לשעבר נמצא באמצע מתחם עונש זה, קרי: עליו לרצות יותר משנת מאסר בפועל. מוקדם יותר נשמעו עדויות אופי מטעם ההגנה.

אולמרט התרגש עד דמעות עת העידה בשבחו בתו המאומצת, שולי ניידס, שסיפרה כי בזכות בני הזוג שיקמה את חייה: "הבנתי מה זה אימא, מה זה אבא". פרקליטי אולמרט הגישו כמה מכתבים: אחד מהם מראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר וכן מכתבים שעליהם ביקשו צו איסור פרסום מראש המוסד לשעבר מאיר דגן. השופטים קראו בעיון את מכתבו של דגן אך החזירו אותו עקב הסיווג הביטחוני.

הבת המאומצת ניידס העידה בפני השופטים: "פעם אחת בפנימייה אמרו לי שמישהו בא לאסוף אותי. זה היה אהוד. פה הכרתי אותו, זו הייתה הפעם הראשונה שלי". היא סיפרה כי עברה להתגורר בבית אולמרט למשך שלוש שנים, שבהן "קיבלתי המון, העצימו אותי, הרימו אותי, קיבלתי ביטחון, השלימו לי פערים, טיפולים רפואיים, לימודים. הבנתי מה זה אימא, מה זה אבא". עוד אמרה: "הייתי רצה לבית של אהוד ועליזה בימים קשים, היינו גם בקשר של מכתבים וטלפונים. הייתי מתחזקת ממקום לא שיפוטי, אלא מקום מקבל. עם השנים נכנסתי להמון צמתים בחיי, תמיד היה לי עם מי לדבר ועם מי להתייעץ - עם אהוד".

בכיר במוסד הגיע להעיד לטובתו ודבריו נשמעים בדלתיים סגורות. ראש ממשלת בריטניה לשעבר ושליח הקוורטט למזרח התיכון טוני בלייר חלק לאולמרט שבחים במכתב, וסיפר על הגישה החיובית שהצליח לייצר אצל מנהיגי אירופה לטובת ישראל, ועל היותו איש חזון שפעל לקידום השלום במזה"ת. מכתב אחר של דגן לא היה מסווג, ובו תיאר את אולמרט כ"בעל גישה עניינית נטולת שיקולים אישיים ופוליטיים". השניים עומדים בקשרים עסקיים.

מכתב המעיד על אולמרט הגישו בשם פרופ' אריה אורנשטיין מבית החולים שיבא. מאיר קראוס מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל כתב על "התמסרותו לקידום מערכת החינוך במזרח העיר". אנשי חינוך נוספים ואחרים שפגשו באולמרט במהלך חייהם העידו אף הם לטובתו.

משה טלנסקי (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

התובע עו"ד אורי קורב סיכם לאחר העדויות: "שמענו כרגע דברים יפים ומרגשים לזכותו של הנאשם, אך המעבר חד. מבחינתנו כתביעה מעמד הטיעונים לעונש הוא תמיד מעבר קשה. במיוחד בתיקי צווארון לבן, שאליהם מגיעים אנשים שנופלים מאיגרא רמא לקרקע המציאות". קורב הוסיף כי "לאנשים לאורך השנים יש פנים רבים. שמענו וידענו קודם שהאדם הוא רב פעלים שתרם רבות לחברה. אלה צריכים לעמוד לזכותו בתוך מתחם הענישה". לדבריו, "לא בכדי אוסרים על השרים לקבל טובות הנאה. נתנו משקל רב לרום תפקידו, הכספים ניתנו לו בזיקה לתפקידיו והוא פעל בתכנון מראש".

קורב אמר כי אולמרט פגע באמון הציבור בנבחריו, "הציבור יושב בתוך עמו ושומע את הקולות שאומרים כולם מושחתים. מכאן פגיעתו הקשה של הנשם בציבור. אומר הציבור לעצמו כולם מושחתים, למה שרק אני אהיה פראייר?".

קורב ידרוש להטיל על אולמרט עונש מאסר בפועל, וצפוי להדגיש את תפקידו הרם של אולמרט בעת ביצוע המעשים, את השיטתיות שלפיה פעל ואת סכומי הכסף הגדולים. מנגד יבקש עו"ד אייל רוזובסקי, פרקליטו של אולמרט, להימנע מענישה בפועל, וידגיש את המחיר הגדול שאולמרט כבר שילם - את כס ראש ממשלה החליף במשך שנים ארוכות בספסל הנאשמים.

ההרשעה: מרמה והפרת אמונים

השופטים יעקב צבן, משה סובל ורבקה פרידמן פלדמן הרשיעו אותו במרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, כיוון שעשה שימוש פרטי בכספים שהחזיק בקופה סודית, ומכאן גם שרימה את מבקר המדינה כשלא דיווח עליהם

כנדרש בחוק.

תיק טלנסקי, הידוע גם בשמו "מעטפות הכסף", הוחזר לבית המשפט המחוזי בהוראת שופטי בית המשפט העליון, בעקבות חתימת הסכם עד המדינה של מי שהייתה ראש לשכתו ויד ימינו של אולמרט, שולה זקן.

במרכז הרשעתו של אולמרט עמדה הקלטה שבה הודה אולמרט כי העביר לזקן 30 אלף דולרים מהקופה הסודית, ובעקבות סכומים נוספים שהוזכרו ביומניה קבעו השופטים כי הוא עשה שימוש פרטי לפחות בחלק ממאות אלפי הדולרים שקיבל בסתר מאיש העסקים טלנסקי, בהיותו עובד עיריית ירושלים ושר התמ"ת.

אולמרט נידון לשש שנות מאסר לאחר שהורשע בפרשת הולילנד, אך הליך הערעור על העונש עדיין נמשך בבית המשפט העליון. כן הורשע אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות.