הריסון התקציבי במערכת הבריאות גורם לפיגור של ישראל במספר מכשירי MRI
מעל פי המבקר, ב-2012 עמד שיעור מכשירי ה-MRI בישראל על שלושה מכשירים למיליון נפש, ולשם השוואה הממוצע במדינות ה-OECD עמד באותה בשנה על 14 מכשירים למיליון נפש
ניסיון משרד הבריאות לצמצם את ההוצאה הכספית על מכשירי דימות (CT, MRI וכדומה) גורם לכך שישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המכשירים ביחס לצרכי האוכלוסיה ולתורים ארוכים, שיכולים להגיע עד 90 יום, לבדיקה במכשיר. ממצאי המבקר מסבירים מדוע אין להתפלא שלא פעם חולים בוחרים להשתמש בביטוח הפרטי שלהם למימון בדיקה באחד מהמכונים או בתי החולים הפרטיים.
על פי המבקר, ב-2012 עמד שיעור מכשירי ה-MRI בישראל על שלושה מכשירים למיליון נפש, ולשם השוואה הממוצע במדינות ה-OECD עמד באותה בשנה על 14 מכשירים למיליון נפש.
מכשיר לבדיקת MRI צילום: בלומברג
המבקר מצא עוד כי משרד הבריאות לא מיידע את הציבור לגבי מכשירי CT שלא מותקנת בהם טכנולוגיה לצמצום הקרינה ב-40%-70% ומכאן שהציבור לא יודע מלתכחילה לבחור בבדיקות במכשירים שפולטים פחות קרינה.
המבקר מצא עוד כי למשרד הבריאות אין תכנית הצטיידות רב-שנתית במכשירי דימות למעט MRI . כמו כן, הבדיקה העלתה כי כ-70% מצילומי רנטגן החזה והאורתופדיה בבתי החולים אינם מפוענחים על ידי רדיולוגים, אלא הם נקראים על ידי הרופא המטפל שאינו מומחה בפענוח בדיקות דימות.
בנוסף, קובע המבקר, קופות החולים לא מקפידות לנמק את הסיבות לסירובן לאשר בדיקות דימות, ועולה חשש כי לעתים הן לא מאשרות בדיקות גם כאשר הן מוצדקות בשל שיקולים כלכליים. עלות כל בדיקה שכזו היא כ-2,200 שקל.
ממשרד הבריאות נמסר כי "שיעור מכשירים ומספר הבדיקות אינם מהווים מדד מספיק טוב לאיכות השירות הרפואי. המשמעות החשובה היא מספר הבדיקות המוצדקות המבוצעות או לא מבוצעות. כלומר, יכול להיות שבמדינות אחרות מבוצעות הרבה מאד בדיקות מיותרות, תוך בזבוז כספי הציבור או כספי מערכת הבריאות הציבורית מבלי שזה יתרום לאיכות הטיפול".
