מי נתן

"התנהגו אליי, אני מצטער להגיד, כאילו שאני חרא. לא שילמתי שוחד, לא קיבלתי תנאים מיוחדים, וגזלו אותי. פגע בי מאוד שאמרו בארץ 'ג'ייקובסון שילם שוחד'. בן אדם שם אקדח לראש שלי ואמר: 'תשלם לי או שאני סוגר לך את העסק', והעסק עשה אז מחזורים של מאות מיליוני דולרים בחודש. זה כמו שהמאפיה תלך לבעל מכולת ותגיד לו: 'תשלם לנו 500 שקל לחודש או שאנחנו שורפים לך את העסק', והוא משלם כי אין לו ברירה. אז אחרי שהמשטרה חוקרת תובעים את בעל המכולת? לא הכניסו אותי לכתב האישום בפרשת כאל כי באמת אני הקורבן הכי גדול. הרסו עסק רווחי מאוד שבניתי מאפס, וגם הרסו את החלום שלי לחזור לארץ".

העיניים של נתן ג'ייקובסון (יעקובסון) נראות כבדות. שבת בבוקר, שנינו יושבים מול מחשבים ומדברים בסקייפ. אני בישראל, הוא ברוסיה. בראיון המקיף הראשון בחייו, שהעניק ל"כלכליסט" ב־2009, כשחברת הסליקה שלו Paygea נהפכה לספונסרית של מכבי תל אביב בכדורגל, ג'ייקובסון הצטייר כמיליארדר מצליח ושטותניק, שלא לוקח שום דבר ברצינות גדולה מדי. קורות חייו ועסקיו נשמעו כמו מסכת של אירועים בלתי אפשריים, משעשעים ומעוררי השראה, צבועים בהומור עליז. אלא שג'ייקובסון, שיושב מולי לראיון הראשון שלו על פרשת כאל, נשמע אחרת. הוא מתבדח מדי פעם, למשל על הטי שירט הכחולה שהוא לובש, ועליה הכיתוב FBO: "אומרים שיש לי קשרים עם ה־FBI", הוא אומר, "אז אני הולך עם FBO, זה Fuck Barack Obama". אלא שכעת זהו ג'ייקובסון נטול הוקוס פוקוס, ניים דרופינג, סיפורים על גאלות ותרומות, להטוטי ביזנס וזינוקי סילון ברחבי העולם. הוא מפוכח, ישיר, והכנות שלו נשמעת אמיתית.

ג'ייקובסון בימיו בארץ, 2009. "הרסו עסק רווחי מאוד שבניתי מאפס, וגם הרסו את החלום שלי לחזור לארץ" צילום: שוגר דיוויד

הוא מדבר בפתיחות על ההרפתקה הישראלית שלו, שבה הגיע לכאן כמיליארדר מצליח שעשה עסקה מבטיחה עם חברת כרטיסי האשראי כאל ויצא חבול אחרי שאיבד את החברה שלו. הוא מדבר על ההסתבכות האמריקאית שלו, שבה הודה בהלבנת כספים, שהה חודשים במעצר ונלחם על שמו הטוב עד שההאשמות בוטלו. הוא מתייחס אפילו לשמועות ותיאוריות הקונספירציה שנכרכו בשמו - הקשרים עם פוליטיקאים, כולל ראש ממשלת ישראל, והטענות שהוא עובד עם גופי ביון. והכל טעון מאוד רגשית: כעס על מנכ"ל כאל לשעבר בועז צ'צ'יק, שלטענת ג'ייקובסון הרס חברה טובה ורווחית; אכזבה מהישראלים, שראו בו עשיר פראייר; שמחה על כך שגלגלי הצדק החלו לנוע בפרשת כאל, בדמות שימוע לצ'צ'יק ואחרים לקראת מה שמסתמן ככתבי אישום חמורים; ואפילו גאווה על חלקו בעניין. "אני סיפרתי לכאל ודיסקונט מה צ'צ'יק עשה, הם לא ידעו את זה בכלל", הוא אומר. "נפגשתי עם יוסי בכר (יו"ר בנק דיסקונט, בעל השליטה בכאל), ועם מבקר הפנים של הבנק, ועם ישראל דוד שהיה סמנכ"ל בבנק, וגם הלכתי לדודו זקן (המפקח על הבנקים) בבנק ישראל להתלונן שהעסק לא הגון. דיסקונט הלך למשטרה בגלל ההוכחות שאני הבאתי להם".

ומעל הכל, ג'ייקובסון מתגעגע. לימים שבהם "העסק עשה מאות מיליונים", לחיים הטובים שהיו לו אז, ולמשפחה. באמצע הראיון בתי הקטנה התפרצה לתוך המסך, וג'ייקובסון פרץ בצחוק וסיפר על בתו. "יש לי ילדה בת 14 והיא הדבר הכי חשוב בחיים שלי. היא נשארה בקנדה, ואני מתגעגע אליה. אנחנו לא יחד, וזו אחת הצרות שנובעת מזה שנאלצתי לחזור לעבוד קשה ולבנות את העסקים מחדש. אני לא בבית, לא קם בבוקר עם אשתי לידי, לא נמצא עם הבת שלי, וזה קשה. לפני חודש חגגתי יום הולדת 60. חשבתי שבגיל 60 אוכל לקחת את הדברים באיזי, והייתי מעדיף לבלות עכשיו יותר עם בתי ואשתי, אבל לצערי הרב בגלל מה שקרה אני נאלץ לבנות בחזרה את העסקים".

הזדמנות לא נורמלית

שהתגלתה כטעות פטאלית

ג'ייקובסון נולד בוויניפג, קנדה, בן למהגרים יהודים מרוסיה שחיו בעוני ביבשת החדשה. הוא התחנך בבית ספר יהודי אצל מורים שהגיעו מהארץ ובנו אצלו עברית מצוינת ואהבת ישראל. כשסיים את התיכון הגיע לכאן, שירת בצבא, ובשנות ה־20 לחייו, כשאביו גסס, חזר לקנדה, והחל לבנות את עסקיו בדילוגים בין מדינות מתפתחות, לעתים מסוכנות, שבהן איתר הזדמנויות יוצאות דופן. "יש ביטוי בפרסית שאומר שתופסים יותר דגים במים מלוכלכים מאשר במים נקיים, אז למזלי הגעתי לברית המועצות בשלב מוקדם מאוד אחרי נפילת הקומוניזם והצלחתי לבנות לעצמי שם עסקים טובים". אלה כללו את שיווק המכוניות של ג'נרל מוטורס והסיגריות של מרלבורו, מעורבות בשוקי הגז והנפט ופעילות תעשייתית. במקביל לעסקים בצפון אמריקה וברוסיה הוא פעל גם באירופה ובמדינות המפרץ, כמו עיראק ואיראן, שגם בהן ייצג את ג'נרל מוטורס.

בועז צ'צ'יק, לשעבר מנכ"ל כאל, שזומן כעת לשימוע ועשוי לעמוד לדין על בקשת שוחד מג'ייקובסון. "הוא הסביר לי שהוא מהאליטה של המנהלים בארץ, ושלי כקנדי אין שום סיכוי להשפיע על האליטה הזאת"

ההון שלו גדל והלך, ובתחילת העשור הקודם ג'ייקובסון החליט לנתב חלק ממנו לעסק חדש לסליקת עסקאות באינטרנט, כלומר העברת התשלום בין הקונה למוכר בעסקה שבוצעה בכרטיס אשראי. הוא הקים את Paygea (משחק מילים על Pangea, יבשת־העל הקדומה מלפני 300 מיליון שנה), שנרשמה בגיברלטר וגלגלה בשיאה מחזור שנתי של יותר מ־4 מיליארד דולר. מבחינת ג'ייקובסון, זה היה הכרטיס שלו חזרה לישראל, הוא רצה ביזנס מקומי עם בנק מקומי. "זה אחד הדברים שבהם לא הייתי חכם במיוחד", הוא מעיר בחיוך. "רציתי לחזור לארץ ולכן לא עבדתי עם בנקים ממדינות אחרות, אלא הייתי נאמן רק לכאל. רוב הסולקים הגדולים מחלקים את העסקים שלהם בין בנקים בכמה מדינות".

ב־2008 המשפחה התמקמה בהרצליה פיתוח, פייג'יאה גדלה והתבססה, וג'ייקובסון הפך בהדרגה לדמות מוכרת בקהילת העסקים המקומית. ואז, הוא מספר, הוזמן לפגישה עם צ'צ'יק, מנכ"ל כאל שבבעלות דיסקונט. "אנחנו הולכים לחדר הישיבות שלהם והוא מתחיל לדבר במהירות של 200 קמ"ש ולכתוב לי על הלוח על איך שכאל הולכת להיות חברת האשראי הכי גדולה בארץ ומהגדולות באירופה, ושהוא רוצה לעשות הנפקה בבורסה, ושיהיה להם ערך גדול יותר אם תהיה בבעלותם חברת סליקה חזקה משלהם, ושהם החליטו שהחברה הכי טובה שיש להם היום כקליינט זה פייג'יאה".

זקן, המפקח על הבנקים. "אני זה שהלך אליו להתלונן", אומר ג'ייקובסון צילום: מיקי אלון

זו נשמעה לג'ייקובסון הצעה מעניינת: הוא ימסור לכאל 52% מפייג'יאה, ויקבל כבעלת שליטה חברת כרטיסי אשראי שהולכת להיות הגדולה בארץ ואחת הגדולות באירופה, שנמצאת בשליטת בנק גדול ושתוכל לספק לחברה שלו תנאים משופרים וגישה ללקוחות והיקף עסקים גדול יותר לסליקה. "חשבתי שזו תהיה הזדמנות לגדול בצורה לא נורמלית", הוא מסביר כיום למה קפץ על ההצעה.

בפגישות הבאות, לדבריו, הוא שמע שהנהלת הבנק אישרה את התוכנית, אך בנק ישראל עוד לא. הוא אומר שצ'צ'יק הציע לו לא לחכות עם העסקה עד שיגיע אישור, ושבינתיים המניות של פייג'יאה המיועדות לכאל יימסרו בנאמנות לחברו הקרוב של צ'צ'יק, איש העסקים אלברט אלחדף. "עכשיו אומרים שההנהלה של כאל לא ידעה כלום, וזה בולשיט", אומר ג'ייקובסון. "הכל עבר דרך עורכי הדין של כאל, ואת אלחדף פגשתי בפעם הראשונה במסעדת קיוטו בהרצליה פיתוח. בועז הביא לשם כל מיני אנשים מההנהלה של כאל, והכל נראה מצוין".

עו"ד סקורקה. ג'ייקובסון טוען שלחץ עליו להודות

אלא שכעבור כמה חודשים הכל נראה לו פחות מצוין. "היקף העסקים גדל, אבל בגלל השיווק של פייג'יאה והשם שלנו, לא כי אנחנו חלק מכאל. ההסכם איתם לא עזר בשום דבר כי הם לא תרמו לגדילה של העסק, לא מסרו לנו קליינטים חדשים, לא קיבלנו תנאים מיוחדים או עמלות טובות יותר. כל העלייה בעסקים היתה בזכותנו, אבל נשאר לי פחות מהחברה ופחות מהרווחים".

לכן, מספר ג'ייקובסון, הוא נפגש עם המנכ"ל צ'צ'יק והסמנכ"ל סטיב גרינשפן וביקש להשיב לו את המניות שנמסרו לאלחדף בנאמנות. "אני זוכר שישבתי עם שניהם במסעדה בהוטל מונטיפיורי, ובועז הסביר לי שאני חייב לקנות מאלחדף את המניות חזרה. אמרתי, 'למה לקנות, בועז?', והוא אמר, 'כי זה שייך לו'. התווכחנו ואמרתי לו, 'ואם אני לא קונה?', אז הוא אמר, 'אם ככה אני מבטל לך את הסליקה אצלנו'. הוא ידע שאין לי שום ברירה כי הייתי נאמן רק לכאל ולא פיתחתי קשרים עם בנקים אחרים. הוא הכריח אותי לקנות את המניות בחזרה בקצת פחות ממיליון דולר, כי אם לא הוא מבטל אותי ובעצם סוגר לי את העסק".

בצעירותו בקנדה. "יצא לי להסתובב בעולם בהרבה מקומות ולבנות קשרים, אני מכיר את ארצות ערב היטב ואפשר להגיד שעשיתי המון כדי לעזור למדינה, ונשאיר את זה ככה"

זו הפרשייה השנייה במה שפרקליטות המדינה מכנה "פרשת כאל" (ראו מסגרת בעמ' 21). בזימון לשימוע לפני הגשת כתב אישום שהוציאה הפרקליטות לפני כשבועיים לכמה חשודים, ובהם צ'צ'יק ואלחדף, היא מעלה טענות זהות לאלה של ג'ייקובסון. הפרקליטות חושדת שצ'צ'יק ואלחדף ביקשו ולקחו שוחד מג'ייקובסון, כשהתנו את ההתקשרות בין פייג'יאה לכאל בכך שאלחדף יקבל את מניות השליטה בפייג'יאה. "בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, בלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה", נכתב בהודעת הפרקליטות.

הכניסו יד לחשבון הבנק שלנו

והרסו חברה מוצלחת

ואז הגיעו הקנסות שכאל חטפה על ביטולי עסקאות. ביטול עסקאות הוא חלק מהביזנס של כרטיסי האשראי, אבל כשמצטברים הרבה ביטולים, בסכומים חריגים, שמרוכזים בענפים מסוימים, הם מצביעים על תקלות אפשריות בניהול הסיכונים - וחברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות נכנסות לפעולה. כך קרה בסוף 2009 ובראשית 2010, כאשר ויזה ומסטרקארד קנסו את כאל בכ־21 מיליון דולר בעקבות ביטולי עסקאות רבות בתחומי הוויטמינים (בוויזה) וההימורים (במסטרקארד), ודרשו ממנה לשנות את התנהלותה.

ג'ייקובסון בפרלמנט הקנדי עם ראש הממשלה המקומי סטיבן הרפר וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, 2010

כאל לא ממש הוטרדה מהקנס: לפי ההסכמים שלה עם חברות סליקה, היא מחייבת אותן בביטולים של העסקאות שהן סולקות. אלא שג'ייקובסון טוען שכאל חייבה את פייג'יאה בקנסות שלא היתה אחראית להם: "הם הפילו את זה עלינו. עשינו מחקר, ואלה לא היו עסקאות שלנו. שלחתי מנהלים מקנדה שיישבו איתם ויראו שזה לא אנחנו, והם בכל זאת אמרו שזה של פייג'יאה, וכעסתי מאוד. חשבתי שזה באמת בולשיט, שזו פשוט דרך להיכנס לחשבון הבנק שלנו ולהוציא מאיתנו מיליוני דולרים".

לדבריו, "אף פעם לא עבדנו בתחום של הימורים באינטרנט. זה תחום רווחי מאוד עם עמלות גבוהות מאוד, אבל הוא גם מסוכן ויש בו הרבה ביטולים. לכן לא היינו בשוק הזה, ולא רציתי להיכנס לזה כי הימורים (באינטרנט) לא חוקיים בארצות הברית, וכבר הייתי במלחמה אחת עם ארצות הברית ולא רציתי לעשות שום דבר שיסבך אותי", הוא צוחק, בהתייחסו להסתבכות אחרת שלו שם. כך גם לגבי ביטולים בתחום צריכת הפורנו; לדבריו, החברה סלקה רק בתחומי פורנו "לייט", כמו פלייבוי אירופה.

ג'ייקובסון מספר שהחליט להילחם בכאל, ופנה לראשי בנק דיסקונט ולמפקח על הבנקים. "הסתובבתי ממשרד למשרד, הראיתי הוכחות והשארתי מסמכים, כי זה פשע מה שהם עשו לי. אין להם זכות לקחת מיליוני דולרים על דבר שאנחנו לא אשמים בו. ואז אני מקבל טלפון, צ'צ'יק מזמין אותי לפגישה ומסביר לי שהוא מהאליטה של המנהלים בארץ, ושלי כקנדי אין שום סיכוי להשפיע על האליטה הזאת, ואז הוא מודיע לי שהם החליטו לא לחדש לנו את החוזה. הוא הולך להיגמר ולא מחדשים. וזה שם אותי במצב איום ונורא, כי בינתיים זה פורסם בעיתונים, וכל אחד פותח גוגל ורואה שכתוב שכאל חטפה קנסות בגלל פייג'יאה. נשארה לנו חצי שנה ואז נגמר החוזה עם כאל, ובזה נגמרה פייג'יאה. לקחו חברה מוצלחת ופשוט הרסו אותה".

ב־2012 פייג'יאה נסגרה באופן פתאומי, מותירה חלק מספקיה מופתעים. משפחת ג'ייקובסון נסעה לבלות את הקיץ בקנדה והחליטה לא לחזור לארץ.

החבר של ראש הממשלה

והסכסוך עם עורך הדין

ובינתיים בקנדה, לא מעט אנשים עוקבים בימים אלה בדריכות אחרי ההתפתחויות בפרשת כאל ותוהים איך פעם נוספת נראה שג'ייקובסון מסתבך בפלילים ולבסוף הוא יוצא נקי כמו טפלון. הפעם הקודמת היתה ביולי 2007, כשהרשויות האמריקאיות הגישו כתבי אישום נגד 18 אנשים שהיו מעורבים בפעילות של Affpower, בית מרקחת אינטרנטי שמכר לאמריקאים תרופות מרשם באופן לא חוקי במשך שנתיים ובהיקף של 126 מיליון דולר. רשימת הנאשמים כללה את בעלי החברה, רופאים, רוקחים ואת ג'ייקובסון, שסלק את העסקאות של Affpower ונחשד בהלבנת כספים.

עוזב את סן דייגו לאחר ביטול ההאשמות נגדו, אחרי יותר משנה בעיר, כולל מעצר, 2014

ג'ייקובסון שכר עורך דין פלילי קנדי מוערך ובעל שם, סטיבן סקורקה, ובמאי 2008 חתם על הסדר טיעון תמורת הודאה בסעיף יחיד של הלבנת כספים. מתן גזר הדין נדחה בארבע שנים, ל־2012, ובמהלכן ג'ייקובסון סייע לרשויות האמריקאיות להשיג מידע נוסף על פעילות בתי מרקחת אינטרנטיים לא חוקיים. הסדר הטיעון שלו היה חסוי, והוא היה חופשי לנוע בעולם, לנהל את עסקיו ולחיות עם משפחתו.

אלא שבקיץ 2012, במועד מתן גזר הדין, ג'ייקובסון לא הגיע לבית המשפט המחוזי בסן דייגו, והוצא נגדו צו מעצר. בשיחה איתו כעת הוא מספר ששלח לבית המשפט בקשה לדחות את הדיון בשל נסיעת עסקים למיאנמר, ושבאותו מכתב הודיע שברצונו לחזור בו מההודאה באשמה - דבר שאפשר לעשות רק לפני הקראת גזר הדין. עד שמכתבו הובא בפני השופט, שקבע שהדיון לא יידחה, ג'ייקובסון כבר היה במיאנמר ולא יכול היה להגיע לבית המשפט. לאחר שובו, ועם הוצאת צו המעצר, הוא הסגיר את עצמו לרשויות קנדה, שהעבירו אותו לידי הרשויות בקליפורניה.

ג'ייקובסון היה עצור ארבעה חודשים, ולאחר ששוחרר בערבות הוצמד לו אזיק אלקטרוני, וכל עוד המשפט התנהל, במשך יותר משנה, הוא גר בבית מלון בסן דייגו, רחוק ממשפחתו ומעסקיו. הוא כבר לא עבד עם סקורקה, אלא שכר צוות אמריקאי שקידם את ביטול ההודאה באשמה ופעל כדי להוכיח שג'ייקובסון אימת כמה פעמים את כשרות פעילותה של Affpower, וממילא לא היה מנכ"ל המעורה בענייניה היומיומיים של חברת הסליקה. סקורקה הוזמן להעיד במשפטו של ג'ייקובסון, ובספטמבר 2014, במהלך היום השלישי לעדותו, הודיעה השופטת שבהסכמת המדינה היא מקבלת את בקשתו של ג'ייקובסון לחזור בו מההודאה באשמה. התיק בוטל, וג'ייקובסון חזר להיות אדם חופשי.

כבר באותו חודש ג'ייקובסון הגיש בקנדה תביעה של 22 מיליון דולר נגד סקורקה, כפיצוי על העצה המשפטית שנתן לו, לכאורה, להודות בסעיף אישום אחד אף שהוא טען שהוא חף מפשע. אלא שסקורקה, במסמכים שהגיש לבית המשפט, טוען שג'ייקובסון ביקש להודות באשמה ושהוא לא לחץ עליו לעשות זאת. המשפט בין הצדדים עדיין מתנהל בבית המשפט של אונטריו, והתפתחויות בו עשויות לשפוך אור חדש על הפרשה.

"זה לא היה עניין של אשם או לא אשם, התוצאה היתה שאני חף מפשע לחלוטין, ונדיר מאוד שזה קורה", ג'ייקובסון אומר כעת בסיפוק. כך זכה להיכלל ברשימה הצרה של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן, שבה רק 1,588 שמות של אנשים שמערכת המשפט האמריקאי זיכתה כשמחקה את האישום נגדם. במילים אחרות, מדובר באירוע חריג מאוד. כל כך חריג, שהוא הוליד מיד תיאוריות קונספירציה שלפיהן ג'ייקובסון מצא דרך פתלתלה להתחמק: למשל, שאולי הוא מסר לאמריקאים מידע כלשהו, כל כך איכותי, שהם היו מוכנים למחול לו.

או שאולי אלה קשריו עם ראשי מדינות, פוליטיקאים ובעלי ממון שהתערבו בשבילו. קשריו עם פוליטיקאים מוכרים היטב בקנדה ובישראל, כמו התרומות הנדיבות שלו לפוליטיקאים ולארגונים יהודיים: הוא היה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, התגייס למען בית החולים מאיר, היה פעיל בבני ברית ובנפש בנפש, אירח אירועים חגיגיים, למשל בימי העצמאות של ישראל, גם בהשתתפות פוליטיקאים מקומיים. הקרבה לפוליטיקאים והתרומות הנדיבות מידי אדם מעט שנוי במחלוקת מקובלים בישראל כל עוד אינם פליליים, אבל בקנדה זה נתפס כחריג, וכן היו מי שהתייחסו בביקורתיות לקשרי החברות בין ג'ייקובסון לראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר וכמה שרים בממשלתו. תמונה מפורסמת שצולמה בפרלמנט הקנדי ב־2010, שבה הוא נראה עומד וצוחק בין הרפר לנתניהו, נחשבה בעיתונות הקנדית שערורייתית: איך האיש שבאותה תקופה הודה בהלבנת כספים קרוב כל כך לשני האישים?

גרינשפן, לשעבר סמנכ"ל כאל. חשדות חסרי תקדים בתחום האשראי צילום: יח"צ

ג'ייקובסון מספר כעת שהיה מקורב לנתניהו אבל שהקשרים התקררו כי הוא התאכזב ממנו. בכל מקרה, הוא טוען, מעולם לא ניצל את קשריו עם פוליטיקאים. "למזלי אני עושה ועוזר בפוליטיקה, אבל מעולם לא הייתי זקוק לטובות מאנשים. זו לא הסיבה שאני עושה את זה. גם בקנדה עזרתי, ואני חבר של הרבה שרים, ולא הייתי חושב לבקש מהם טובה. אני לא צריך טובה ולא הייתי מעליב אותם בבקשה כזאת. בארץ ידעו על הבעיות שלי עם כאל ואף אחד לא בא אליי ממשרד ראש הממשלה ואמר, 'נתן, איך נוכל לעזור לך? בוא, אני ארים בשבילך טלפון'".

יש גם תהיות ושמועות על קשריו עם קהילות המודיעין בעולם. במסגרת ההליך המשפטי שמתנהל בינו לבין סקורקה רמז האחרון לקשרים של ג'ייקובסון עם קהילת המודיעין של קנדה, עם ה־FBI ועם אנשי המוסד הישראלי. לשאלה אם אם אכן יש לו קשרים כאלה ג'ייקובסון משיב כך: "יצא לי להסתובב בעולם בהרבה מקומות ולבנות קשרים, אני מכיר את ארצות ערב היטב ואפשר להגיד שעשיתי המון כדי לעזור למדינה, ונשאיר את זה ככה".

אולי אני עוד אחזור

אפילו שגונבים פה כסף

סגירתה של פייג'יאה והמאבק בתיק האמריקאי פגעו באימפריית ג'ייקובסון, ובשנים האחרונות הוא נדרש לשקם את עסקיו. עכשיו הוא ברוסיה, פועל בתחומי הנפט והתעשייה, "מנסה לקבל חוזים חדשים ולהגדיל את ההשקעות שלי, כי אין לי ברירה. אני חוזר לדחוף את העסקים מלמטה".

לעסקים בישראל הוא כרגע לא חוזר. הוא יצא מכאן מאוכזב, בתחושה שכל הזמן ניסו לשנורר ממנו כסף. "אני אספר לך סיפור. היה לי בהרצליה שכן צרפתי, שהקים בצרפת חברה בתחום המחשבים, הנפיק אותה ויצא עם איזה 300 מיליון יורו. בן אדם חריף. גם הוא רצה לגור בארץ. הבנות שלנו למדו באותה כיתה, הנשים שלנו היו חברות טובות, ופתאום הוא מודיע לי שהם עוברים למיאמי. שאלתי אותו למה, והוא אמר: 'לא יכולתי להצליח כאן בשום דבר. אני אדם מנוסה, מוצלח, בעל יכולת. הקמתי חברות, אני יודע להשקיע היטב, והיו אנשים שמשכו אותי להשקעות בארץ אבל הם לא רצו את השכל שלי או הניסיון שלי, הם פשוט רצו לגנוב ממני כסף'.

"אמרתי לו שהוא מספיק עשיר, שהוא לא צריך לעבוד, והוא אמר לי משהו שהרגיש כמו סכין בלב. הוא אמר: 'אני יכול לחיות כאן חיים טובים מאוד, אבל אני מפחד שהילדים שלי יגדלו להיות כאלה'. זה כואב לי מאוד. אני לא הזר היחיד שחזר ארצה ומצא את עצמו פראייר שמנסים לגנוב אותו. ראיתי כל מיני אנשים שפשוט רצו לנצל אותי בכל הזדמנות. אני מאוד מאוד אוהב את הארץ, זה היה חלומי לחזור לפה, ועוד לא ויתרתי על החלום".

אולי הוא יגשים אותו, אחרי שפרשת כאל תסתיים. "אני רוצה צדק, שאקבל מה שמגיע לי, לא יותר, ושאוכל לחזור לחיים הרגילים שלי ולמשפחה שלי".

כמה כסף אתה חושב שכאל צריכה להחזיר לך?

"יש לתשובה שלי שני חלקים. הראשון הוא הכסף שהם לקחו מהחשבונות שלנו ומהעסק שלנו (הוא מתייחס לכספי הקנסות), שזה כמה עשרות מיליוני דולרים. והשני זה פיצויים על כך שהם לקחו עסק רווחי, שהיה עובד במחזורים של מאות מיליונים לחודש, והרסו אותו. השאלה היא כמה החברה היתה שווה היום אם זה לא היה קורה. אמנם הכספים האמיתיים שנלקחו מחשבוני גדולים מאוד, אבל הנזקים יותר גדולים".

אתה מתכנן לתבוע אותם על הכסף?

"אנחנו כבר במשא ומתן".

* * *

תגובות: לחברת כאל, בנק דיסקונט ועורכת דינו של בועז צ'צ'יק הועברו שאלות מפורטות. מחברת כאל נמסר: "מאחר שהנושא נמצא בהליך משפטי אנו מנועים מלהתייחס אליו". מבנק דיסקונט, בעל השליטה בכאל, נמסר כי "הנושא נמצא בהליך משפטי ולפיכך אנו מנועים מלהתייחס אליו". גם עורכת הדין נוית נגב, המייצגת את צ'צ'יק, סירבה להגיב לטענות. דובר בנק ישראל סירב להתייחס לשאלות הנוגעות לגופים ספציפיים.

פרשת כאל

כשמנכ"ל חברת האשראי עשוי להיות מואשם בשוחד

לפני שבועיים, חמש שנים לאחר שכאל ובנק דיסקונט הגישו תלונה במשטרה נגד בועז צ'צ'יק, מי שהיה במשך שש וחצי שנים המנכ"ל המוערך של חברת כרטיסי האשראי, החקירה הבשילה. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה החליטה לזמן לשימוע את כאל, צ'צ'יק, מי שהיה סמנכ"ל החברה סטיב גרינשפן, אלברט אלחדף ושלושה אנשים נוספים. בעקבות השימוע יוחלט סופית אם להגיש נגדם כתבי אישום ולהעמידם לדין על שוחד, מרמה והלבנת הון במיליארדי שקלים. זו הפעם הראשונה שחברת כרטיסי אשראי ומנהליה הבכירים ביותר מתמודדים עם חשדות חמורים כל כך.

בחקירה הארוכה, שנהפכה לגלויה בדצמבר 2011, נבדק אם כאל ובכיריה "רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי ויזה ומסטרקארד, וביצעו בין היתר עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים", כפי שנכתב בהודעת הפרקליטות מ־22 באפריל. בשל ההיקפים הגבוהים של העבירות, הפרקליטות כבר הוציאה צווי תפיסה לחשבונות בנק, נדל"ן ורכוש של החשודים בהיקף של מיליוני שקלים. במקביל המפקח על הבנקים דודו זקן אסר על כאל לחלק דיבידנדים.

התיק נגד כאל וראשיה מורכב משלוש פרשיות שונות, שהתרחשו בשנים 2009-2006, כשתחום המסחר באינטרנט פרח וכאל הרחיבה את פעילות הסליקה של עסקאות ברשת. הפרשייה הראשונה עוסקת בחברה־הבת ויזה כאל אינטרנשיונל, שהוקמה לצורך סליקת מסחר אלקטרוני בינלאומי. החשד הוא שכאל והחברה־הבת שלה סלקו אתרי הימורים שבהם הימרו אמריקאים בקידוד כוזב, כדי שהפעילות תיראה לגיטימית. כך הם הגדילו את היקפי הפעילות של כאל וכאל אינטרנשיונל, אך בניגוד לחוק, לנוהלי בנק ישראל ולרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.

הפרשייה השנייה קשורה לנתן ג'ייקובסון וחברת הסליקה שלו פייג'יאה. החשד הוא כי צ'צ'יק ואלברט אלחדף, שמוגדר בהודעת הפרקליטות "חברו הטוב" של צ'צ'יק, ביקשו ולקחו שוחד מג'ייקובסון, כשצ'צ'יק התנה את ההתקשרות בין פייג'יאה וכאל בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה בפייג'יאה. "בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים בלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה", נכתב בהודעת הפרקליטות.

החשד בפרשייה השלישית הוא שכאל סלקה במרמה את בתי העסק שאוגדו תחת פייג'יאה ושאופיינו בשיעור חריג של ביטולי עסקאות. כדי להימנע מהקנסות והסנקציות של חברות האשראי הבינלאומיות בגלל שיעור הביטולים החריג, צ'צ'יק וגרינשפן פיתחו מערכת מורכבת של מצגי שווא מול ויזה אירופה. כך כאל יכלה להמשיך לסלוק עסקאות של בתי העסק הללו בהיקף של מאות מיליוני שקלים לפחות, להערכת הפרקליטות.