העלאת שיעור המס הקטינה את ההכנסות ממסים על אלכוהול

בשלוש השנים האחרונות זינקו מחירי האלכוהול בעשרות אחוזים, במקביל לשינוי שיטת מיסוי האלכוהול. עד 2010 השיטה היתה מעוותת מפני שמיסתה משקאות אלכוהוליים שונים בשיעורים שונים. בתקופתו של יובל שטייניץ כשר אוצר שינתה רשות המסים את המנגנון, כך ששיעור המס על אלכוהול הפך אחיד לפי אחוזי האלכוהול שבכל משקה.

השינוי ביטל את ההבחנה בין סוגי האלכוהול השונים, ונוסף על כך היה אמור לתקן את החלק במנגנון המיסוי הקודם שתמרץ את יבואני האלכוהול להעלים מסים באמצעות חשבוניות פיקטיביות על סכומים נמוכים מהמחירים האמיתיים (עליהם משולם מס נמוך יותר).

השינוי, שהוביל סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים דאז בועז סופר, היה אמור להעלות בהדרגתיות את התשלום הממוצע מ־37.5 שקל לליטר כוהל ל־84 שקלים לליטר כוהל מ־2010 עד 2014; המס בפועל על בקבוק הוא לפי אחוז האלכוהול. מדובר במשקאות חריפים עם 40% כוהל ומעלה. כלומר, וויסקי, ערק, ג’ין, טקילה, וודקה, רום וכו’, ולא יין או בירה). כך למשל, מס הקנייה על בקבוק וויסקי של ליטר עם 40% אלכוהול אמור היה להיות 33.6 שקל. לפי הערכות שניתנו אז, המהלך היה אמור להגדיל את הכנסות המדינה ב־160 מיליון שקל בשנה לפי תחזיות האוצר וב־200 מיליון שקל לפי רשות המסים, אך בפועל הכנסותיה ממיסוי על אלכוהול ירדו בכ־80 מיליון שקל ב־2014 בהשוואה לשנה הקודמת.

כדי לאפשר ליבואנים וליצרנים להסתגל למציאות החדשה ההעלאה של גובה המס היתה הדרגתית. ואולם, ביולי 2013 החליט שר האוצר דאז יאיר לפיד להגדיל ולהקדים את הפעימה האחרונה מינואר 2014 ולהעלות את המס מ־84 שקל לליטר כוהל, כפי שנקבע במתווה הראשוני בהמלצת רשות המסים ומשרד האוצר, ל־107 שקל לליטר כוהל - עלייה של כמעט 30%.

השוואת המס ייקרה משמעותית את האלכוהול הזול יחסית והוזילה את האלכוהול היקר. לשם המחשה, המס על וודקה יוקרתית לפני השינוי היה גבוה פי שניים, כך שמבחינת הצרכנים של אלכוהול יקר דובר בהטבה, אבל מבחינת צרכני האלכוהול הזול זו היתה הרעה. החישוב שנעשה ברשות המסים ובאוצר, אשר לפיו הכנסות המדינה יגדלו, הביא בחשבון ירידה מסוימת בצריכת האלכוהול בעקבות הייקור, אך כנראה הם לא הבינו עד כמה חריפה היא תהיה.

שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. השיג את התוצאה ההפוכה צילום: אלעד גוטמן

הצריכה ירדה והכנסות המדינה הצטמצמו

מכיוון שהשינוי שנעשה ביולי 2013 היה גדול, בפועל הצריכה פחתה והכנסות המדינה ממסים על אלכוהול ירדו. כל סטודנט לכלכלה מכיר את עקומת לאפר שקובעת נקודת מקסימום שממנה כל גידול בשיעור המס מקטין את ההכנסות ממנו משתי סיבות. ראשית, המחיר הגבוה מקטין את הביקוש, וזה אכן קרה - הצריכה של משקאות אלכוהוליים, בעיקר כאלה שמיוצרים בארץ, ירדה ועמה ההכנסות ממסים על אלכוהול ב־2014 בהשוואה ל־2013. הצפי של משרד האוצר היה עלייה של 160 מיליון שקל, אבל בפועל נרשמה ירידה של כ־80 מיליון שקל. הסיבה השנייה היא עידוד המוטיביציה להעלמת מס.

המיסוי החדש הושת רק על אלכוהול לשתייה, ואילו בגין אלכוהול רפואי ואלכוהול לתעשייה ניתן פטור. אלכוהול לתעשייה משמש לייצור חומרי ניקוי, צבעים, מטהרי אוויר, תמיסות לתעשייה וכדומה. "כדי שלא יישתו אותו מכניסים חומר מתנול בריכוז גבוה לאלכוהול לתעשייה", סיפר ל"כלכליסט" יבואן אלכוהול. "זה הופך אותו ללא ראוי לשתייה. האלכוהול המפוגל (המורעל - ע"מ) נמכר ב־8 שקלים לליטר, ואילו האלכוהול לשתייה נמכר ב־8 שקלים לליטר + מס של 107 שקל. התוצאה היא שגורמים פליליים התחילו לייצר משקאות חריפים ולמכור אותם ברבע המחיר, מה שגורם לפגיעה בריאותית בציבור וכמובן לסגירת מפעלים בארץ".

"המתנול אינו פוגע באופן מיידי", מסביר היבואן, "אלא מצטבר בכבד ובכליות, כך שרק לאחר זמן מה הפגיעה מורגשת, ובתי החולים לא בודקים אם מדובר בהרעלת אלכוהול מעודף שתייה סטנדרטית או משתיית משקאות עם אלכוהול תעשייתי".

השינוי ההדרגתי נועד כדי לאפשר ליבואנים וליצרנים להסתגל אליו. עם זאת, מכיוון שהשוק המקומי חזק יחסית בייצור של בירות ויינות, אבל חלש יחסית בייצור של משקאות חריפים, שאותם לרוב מייבאים, היבואנים הצליחו להסתגל, והם מייבאים מוצרים "יוקרתיים" יותר שעלותם קטנה ומוצרים זולים פחות שמחירם קפץ. לעומת זאת, ליצרנים המקומיים היה קשה יותר להסתגל, שכן שינוי של פסי ייצור הוא מהלך מורכב. התוצאה היתה סגירה של כמה מפעלים.

מעתה יצטרכו באוצר לבדוק היטב כל העלאה של מס

בשורה התחתונה, ההחלטה להגדיל את המס ביולי 2013 השיגה בדיוק את ההפך ממה שביקשה בתחילה. במקום להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, היא הקטינה אותם, ובמקום להקטין צריכה של אלכוהול לא איכותי, היא דחפה את מי שידו אינה משגת לקנות שתייה חריפה מזויפת ומורעלת שמסכנת אותו.

למען ההוגנות יש לומר כי ייתכן וחלה ירידה בצריכת האלכוהול בקרב צעירים - אחת ממטרות המהלך לפי לפיד - אלא שלנוכח ההשלכות האחרות שלו לא בטוח שזה היה הצעד היעיל ביותר לנקוט.

אחד הדברים הראשונים ששר האוצר החדש משה כחלון יידרש לעשות כעת, עם רשות המסים, הוא לבחון איך אפשר לבטל את העלייה בשיעור המס על אלכוהול, שקבע לפיד. ובעקבות כך הוא צריך לבחון היטב את העלאות המסים וההשלכות שלהן על הציבור, ולא משנה באיזה מס מדובר - מס ירושה, מס רכישה או כל מס אחר. הפקידים יצטרכו לבדוק טוב יותר את כל ההשלכות האפשריות ולהתעקש על בחינתן מול השר החדש. בשורה התחתונה - מותר לממשלה לטעות, אבל היא חייבת גם לדעת לתקן.

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "רשות המסים מודעת לנתונים הנוגעים לרפורמה במיסוי האלכוהול ובוחנת אותם. ככל שיידרשו תיקונים בחוק, הרשות תפעל בהתאם".

משר האוצר לשעבר יאיר לפיד לא נמסרה תגובה.

עו"ד איתן גורני, המנכ"ל בפועל של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול: "לא צריך לראות בירידת בהכנסות המדינה ממכירת שתיית אלכוהול ככישלון אלא כהצלחה. למיסוי על האלכוהול לא היה רק פן מיסוי כלכלי אלא הוא גם נועד לשנות הרגלים לחיוב. הנתונים שמתפרסמים מראים שהתוכנית הצליחה וצמצמה את אחוזי צריכת האלכוהול בעיקר בקרב בני נוער וצעירים. הורדת אחוז צריכת האלכוהול מובילה גם לצמצום המשאבים המופנים לטפל בנזקי שתיית האלכוהול".