אתגר השקופים הראשון של דרעי: החייאת ההכשרות המקצועיות

בתוך בליל הצעות הפוליטיקאים על סגירת פערים חברתיים או צמיחת המשק, הם לרוב נוטים לשכוח פתרון הקיים מתחת לאף - הכשרות מקצועיות. שר הכלכלה הטרי אריה דרעי אמר אמנם לאחרונה כי הוא מעוניין לקדם את התחום, אבל כך גם אמרו קודמיו בתפקיד, ובכל זאת תקציב ההכשרות, הנחשב בכל העולם המערבי לבסיס של פעילות הממשלה בשוק העבודה, נחתך בשני שלישים מאז שנת 2000, מכ־160 מיליון שקל ל־53 מיליון שקל בשנה שעברה.

משרד הכלכלה מפעיל בעזרת האגף להכשרה מקצועית ושירות התעסוקה שורה של קורסים מקצועיים, המיועדים ברובם למובטלים, במטרה לשפר את הידע המקצועי של העובדים בתחום שבו עבדו או ללמוד מקצוע חדש. כך למשל, פועל דפוס מבוגר יוכשר להפעיל מכונות דיגיטליות, ומכיוון שאין לו הכסף לממן את ההכשרה, המדינה מממנת את כולה או חלקה. כך היא גם לא מאבדת עובד מיומן, שלולא ההכשרה ייאלץ לפנות למשרות שלא מנצלות את כישוריו ובשכר נמוך.

בפועל, מתוך 208 אלף דורשי עבודה שהגיעו ללשכות שירות התעסוקה בכל חודש בשנה שעברה בממוצע, רק 4,747 איש - 2.2% - עברו הכשרה בקורסים במימון מלא של משרד הכלכלה או בקורסים פרטיים בסבסוד המשרד. המספרים הללו, מודים גם במשרד הכלכלה, הם נמוכים להחריד. בנוסף רק 48% מקורסי ההכשרות המקצועיות ששירות התעסוקה תיכנן לפתוח בשנה שעברה, אכן נפתחו בפועל.

אחת ההשלכות להיעלמותה של ההכשרה המקצועית למבוגרים במקצועות כמו רתכות היא ש־75% מהתעשיינים דיווחו ברבעון הראשון של השנה על קושי בגיוס עובדים מקצועיים.

דרעי. הצהיר על כוונותיו לקדם הכשרות מקצועיות צילום: עמית שעל

הדרך לשוויון

שי צור, כלכלן מחטיבת המחקר של בנק ישראל, מסביר כי "הכשרה מקצועית היא דרך להביא ליותר שיוויון בחלוקת ההכנסות. כיום יש מתאם ברור בין רמת השכר לרמת ההשכלה, כאשר השכר הגבוה ביותר ניתן לעובדים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים. אמנם הכשרה מקצועית לא תבטיח שמי שעובר אותה יקבל שכר דומה לזה של עובד עם תואר שני, אבל היא מציעה לו הרבה יותר לעומת עובד חסר כל ידע מקצועי. המחקרים מראים שעובד שעבר הכשרה מקצועית כלשהי עשוי לקבל שכר הגבוה ב־20% ויותר לעומת עובד מקביל שלא קיבל הכשרה כלל".

אלא שלדברי טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח, "הייבוש התקציבי והמקצועי של התחום גרם לכך שמוצעות היום מעט מאוד הכשרות מקצועיות לדורשי העבודה, ופריסתן הגיאוגרפית והמקצועית דלה מאוד. הדברים חמורים על רקע הנימוק הממשלתי כי הקיצוצים בקצבאות הקיום בשנים האחרונות נועדו לתמרץ מובטלים לצאת לעבוד, מכיוון שבפועל לא ניתנים להם הכלים הדרושים ליציאה לעבודה".

אחד המחקרים המשמעותיים על הכשרות מקצועיות במדינות שקרובות לסדר גודל של המשק הישראלי נערך על המשק הבלגי ב־2009, ובו נמצא כי עובד שעבר הכשרה המקצועית הגדיל את התפוקה שלו ("פריון העבודה") ב־23%, וכתוצאה מזה השכר שלו עלה ב־12%.

באפריל פרסם ה־OECD סקירה מיוחדת על מצב ההכשרות בישראל וקבע כי דרושים רפורמה מקיפה ושיתוף פעולה בין הממשלה לארגוני

המעסיקים. הדו"ח מתקשר למחקרים אחרים של בנק ישראל שהראו כי העובד הישראלי מייצר 25% פחות מהמקביל שלו במדינות ה־OECD. זאת

אף שהוא נמצא בעבודה 10% יותר ממקבילו המערבי.

עלייה בחלוקת השוברים

קרן האור הבודדת והיחידה בנושא ההכשרה המקצועית בישראל היא שיטת השוברים שנכנסה באופן משמעותי מאז 2013, שדרכה יכולים מובטלים לקבל סבסוד של עד 8,000 שקל לקורסים פרטיים שונים. הבעיה היא שהשיטה הזו לא מתאימה לכל אחד ולכל קורס, ואכן בשנה שעברה אושרה חלוקה של 2,342 שוברים בעלות של כ־19.5 מיליון שקל בלבד.

ממשרד הכלכלה נמסר: "אנו מתריעים מזה זמן רב על הצורך בחיזוק תשתית ההכשרה המקצועית וההון האנושי, בהיבטים רבים - הגדלת היקפי ההכשרה והתקציבים הנדרשים, חיזוק הקשר והשותפות עם המעסיקים, הן בגיוון ארגז הכלים. משרד הכלכלה פועל בכל המישורים הללו וימשיך

לקדמם גם במסגרת דיוני התקציב הקרוב".