פירוק שוק הגז יועבר להכרעה בקבינט המדיני-ביטחוני

בכירים בועדת קנדל שוקלים להמליץ לראש הממשלה נתניהו לקדם את מתווה פירוק דואופול הגז דלק־נובל אנרג'י שמתגבש בימים אלו באמצעות הקבינט המדיני־בטחוני.

מטרותיו של הקבינט המדיני־בטחוני, כפי שהן מפורטות באתר משרד ראש הממשלה, הן בין השאר "יחסי החוץ של מדינת ישראל ומדיניות החוץ שלה", כמו גם "כל נושא אחר שראש הממשלה קבע שנסיבותיו מצדיקות שיידון בוועדה זו".

לפי דיווחי חברות הגז, בשנה האחרונה הן חתמו על מספר מזכרי הבנות למכירת גז למצרים (ממאגר תמר ומאגר לוויתן) ולירדן (ממאגר לוויתן). לפיכך, מכירה של גז למדינה שכנה - מהלך שיחזק את היחסים הכלכליים והפוליטיים בין המדינות - עשויה להיחשב כמהלך בעל חשיבות מדינית, ועל כן היא עשויה להיחשב גם כעניינו של הקבינט.

במידה והממונה על ההגבלים העסקיים פרופסור דיויד גילה יתנגד להסכם המתגבש מול חברות הגז, לשר הכלכלה אריה דרעי יש אפשרות בחוק ההגבלים העסקיים לעקוף את גילה תוך שימוש בסעיף 52 לחוק שקובע שאם יש מהלך שהוא בעל חשיבות מדינית אזי השר רשאי לעקוף את החלטת הממונה (Over Rolling).

צילום: אוראל כהן, עמית שעל

ההמחשבה לקדם את הנושא באמצעות הקבינט אינה רק "על הנייר": ל"כלכליסט" נודע שבכירי ועדת קנדל נפגשו ביום שני האחרון עם שר הכלכלה דרעי כדי להסביר לו את המתווה המתגבש בנושא פירוק דואופול הגז כמו גם על תפקידו העתידי - אם וכאשר יידרש לכך - להפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. בפגישה השתתפו בכירי משרד הכלכלה כמו גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט.

במידה והממשלה לא תקדם את המתווה לפירוק הדואופול באמצעות הקבינט המדיני־בטחוני ישנן שתי אפשרויות נוספות שעומדות על הפרק - הראשונה היא לאשר את ההסכם באמצעות החלטת ממשלה "רגילה" והשניה היא קידום המתווה באמצעות הקבינט החברתי־כלכלי

בתוך כך, שר האנרגיה הנכנס יובל שטייניץ קיים אתמול פגישת הכנה ראשונה עם הממונה על ההגבלים גילה. הפגישה עסקה במתווה המתגבש במשרדי הממשלה החברים בוועדת קנדל לבין דלק ונובל.

מקורבים לאישים מסרו שהפגישה הייתה "בארבע עיניים" כאשר גילה חזר על עמדתו שיש לפתוח את שוק הגז לתחרות רחבה ככל שניתן, כאשר לכולם כבר ידוע (וזאת בעקבות פרסום בדו"חות חברות הגז לרבעון הראשון של 2015 שפורסמו השבוע) שגילה העניק לשותפויות הגז הארכה שנייה, עד לתחילת יולי הקרוב, בטרם יחליט האם לקבל את המתווה הממשלתי שגובש.

שר האנרגיה הנכנס חזר מצידו על חשיבות פיתוח המאגרים הקיימים תוך ניצול מירבי של חוק ששינסקי - החוק שקבע לפני כארבע שנים תקרת מס חדשה של עד 62% על רווחי חברות הגז (במקום עד 37% קודם לחוק).

בסביבת שטייניץ מאמינים שללא פיתוח מאגר לוויתן המשק יפסיד מכמה בחינות, לרבות הפסד הכנסות מיסוי למדינה, אבדן אפשרויות לאספקת גז לתעשיה וגם פספוס הזדמנות פוליטית לקשור קשרי מסחר עם מצרים וירדן.