וכחלון שותק
שר האוצר צריך להבין כמה שיותר מהר שעליו להביע באופן פומבי את עמדתו בעניין התפטרותו של גילה
שר האוצר משה כחלון החליט שלא להגיב להתפטרותו של הממונה על ההגבלים, דיויד גילה, כאילו ההתפטרות לא נוגעת לו.
הממונה על ההגבלים הוא אחד מבעלי התפקידים החשובים במשק הישראלי. הוא דמות מפתח במאבק על יוקר המייה - לחיוב או לשלילה. הרקע להתפטרות שלו, משק הגז, הוא סוגיה עם השפעה עצומה על המשק.
כחלון. כבר לא על תקן המועמד הפופולרי צילום: אוהד צויגנברג
סוגיית משק הגז לא צריכה להיות זרה לכחלון. בפגישות הראשונות שלו במשרד האוצר כבר הציגו לו את הנושא. אמנם הוא לא בקיא בנושא כמי שכיהן בתפקיד לאורך כל המשב., אך כמי שהיה מועמד לתפקיד שר האוצר, סביר להניח שלמד ובחן את הנושא עוד לפני המינוי הרשמי.
ההתייחסות של כחלון למשבר הגז, לאורך קמפיין הבחירות הייתה די עמומה עם אמירה כנגד מונופולים יחד עם דאגה לכך שהגז יגיע למדינה. ייתכן שאחת הסיבות שכחלון נמנע מלהגיב לסוגיה ולהיכנס לעומקה עד כה, היא העובדה שקובי מימון, מי שנחשב מקורבו, מחזיק כ-29% ממאגר תמר.
אלא שכל עוד לא נקבע שכחלון - ביוזמתו או ביוזמת היועץ המשפטי - מנוע מלעסוק בנושא, ואכן לא נקבע דבר כזה, חייב שר האוצר לתת את הדעת על סוגיה כל כך משמעותית. בקמפיין הבחירות יכול היה כחלון להתמודד רק עם הנושאים שמעניינים אותו - בנקים, דיור וכו'. אין ספק שהם נושאים חשובים, ואולי הכי חשובים לאזרח הישראלי, אבל לשר אוצר אין את הפריבילגיה לעסוק רק במה שמעניין אותו, או במה שהכי חשוב לדעתו. הוא חייב להתמודד עם כלל הבעיות של המשק הישראלי, ולהביע את עמדתו בפומבי, בטח ובטח סוגיה קריטית כמו משבר הגז.
כחלון יצטרך להבין, ובתקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר, שהוא כבר לא מועמד פופלרי שמדבר על מצוקות העם. הוא שר עם אחריות שנדרש להתמודד גם עם מה שהמציאות מזמנת לו.
