עדי ברנדר: "ניצול מהיר מידי של הגז יפגע בדורות הבאים"
סגן מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל אמר בוועידה הלאומית לאנרגיה כי "צריך להיזהר מתעשיות שמתבססות על גז זול, שכן הן עלולות להיתקע והמדינה תצטרך לסבסד אותן"
"צריך לקחת בחשבון שניצול מהיר מדי של הגז במחיר נמוך יכול להשאיר את הדורות הבאים עם חשבון אנרגיה מנופח, כי הם יצטרכו להביא את האנרגיה ממקום אחר בעלויות גבוהות יותר". כך מזהיר היום (ג') עדי ברנדר, סגן מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל בוועידה הלאומית לאנרגיה.
ברנדר הוסיף כי "צריך להיזהר מתעשיות עתירות הון פיזי שמתבססות על גז זול, שכן הן יתקעו ללא גז זול והמדינה תצטרך לסבסד אותן".
"בהינתן מדיניות היצוא של הממשלה אמורות להספיק ל-40-30 שנה למשק המקומי. זו אמנם תקופה ארוכה, אך בחיי מדינה זה זמן מוגבל, וצריך להתייחס לזה כשמנתחים את אסטרטגיות הפעילות של המשק" הסביר ברנדר.
ברנדר אמר כי הערכות כלכלנים היום בנוגע למחיר עתידי של הנפט נעות בין 30 ל-200 דולר, כך ש"אפשר רק להגיד שיש אי וודאות בנושא". לטענתו "יש פוטנציאל גדול יותר מעבר לאספקה ישירה לתעשייה בכך שניתן למצב את המחירים בחוזים ארוכי טווח, אך מסתבר שזה לא פשוט בכלכלה הפוליטית, כי כשהמחירים יורדים יש לחץ לפתוח את החוזים. לא היינו במבחן ההפוך שהמחירים עולים. אך הגז מאפשר לנו פוטנציאלית חוזים ארוכים שייצבו את המחיר."
"בנושא הבין-דורי", אמר ברנדר, "אחת הדרכים היא לחשוב על מחירי הגז, כאשר חושבים איך מחלקים את הגז. בחלק של התקציב הממשלה והכנסת החליטו שמס היתר נכנס לקרן בין-דורית, ושאר התקבולים נכנסים לתקציב השוטף .לפי האומדנים, באחוזים, החלק שיכנס לקרן בתחילת הדרך יהיה קטן מ-10% אך עם השנים, לקראת 2040 הוא יגיע לכ-40%, בגלל מבנה מס היתר".
ברנדר הסביר כי "ככל שהמחיר השוטף יהיה גבוה יותר, ויגדל היצוא, כך החלוקה הבין-דורית תגדל. יש אפשרויות אחרות כמו למסות כיום את הצריכה. אך בכל מקרה צריך לזכור שכשאנחנו דורשים לעצמנו מחיר זול היום, אנחנו עושים זאת על חשבון הדורות הבאים".
ברנדר המשיך ואמר כי "אחת התופעות שמדברים עליה היא 'המחלה ההולנדית'. חשוב להבין אותה. מבחינת מבנה המשק היא קיימת בשני אספקטים. עצם זה שיש הכנסה גבוהה מהגז היא גורמת לייסוף ריאלי של המטבע שפוגע במשק. מצד שני היא מעודדת בזבוז אנרגיה, והקמת תעשיות ששרידותן נגזרת מהמחיר הנמוך. מי שיישא בנטל יהיה הדור הבא שיצטרך לשאת בנטל של השינויים במשק ובנטל עלויות הגז הגבוהות.
עדי ברנדר, סגן מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, בוועידה הלאומית לאנרגיה צילום: עמית שעל "עם כל התועלות של הגז, כדי לשמור על פרופורציות ביחס לסדרי הגודל. בשיא ההשפעה יוכלו ההכנסות
מהגז לתקציב להגיע ל1% מהתוצר, סכומים שהם משמעותיים, אך לא משנים דרמטית את המשק.
"כשמסתכלים על מאזן התשלומים, אפשר לראות שכל יבוא האנרגיה הוא חמישית מסך יבוא הסחורות, ונכון לעכשיו השימוש העיקרי של הגז הטבעי שהוא בהפקת חשמל מקביל ל-15% מיבוא כלל האנרגיה, כלומר החשבון השוטף במאזן התשלומים נשאר מאד רגיש למחירי הנפט.
"למרות שהגז הוא לא חלק גדול מהכלכלה, הנזק בפגיעתו, הוא גדול. אספקת דלקים חלופיים לא תספיק להחזיק את כל משק החשמל, אז הנזק יכול להיות יותר גדול ובהקשר הזה היתרות הם אחד הנושאים החשובים שצריך לעסוק בהם".
