בלעדי לכלכליסט
בנק ישראל העריך שחרם יפגע במשק בכ־10 מיליארד שקל בשנה
הבנק יזם ב־2012 דו"ח המעריך כי חרם כלכלי על ישראל יביא להפסד של 0.7%-1% מהתוצר. הדו"ח לא פורסם מעולם, אך בעקבותיו הכין האוצר דו"ח משלו, שעבר בעצמו כמה עדכונים, והעריך כי בתרחיש קיצון הפגיעה תהיה חמורה הרבה יותר
על פי דו"ח שהכין בנק ישראל ב־2012, הבוחן את השפעות התסריטים השונים של חרם מדיני־פוליטי על המשק הישראלי, הפגיעה במשק הישראלי במצב כזה יכולה לנוע בין 0.7% ל-1% מהתוצר הישראלי, כלומר 7–10 מיליארד שקל בשנה. את המסמך הכינה חטיבת המחקר לבקשת נגיד הבנק הקודם סטנלי פישר חודשים ספורים לפני פרישתו.
- "הישראלים יראו עלייה של אלפיים דולר בהכנסה מפתרון של שתי מדינות"
- חברת אהבה בוחנת העברת המפעל למועצה האזורית תמר מחשש לחרם
- משרד האוצר מעכב את פרסום הדו"ח על המחיר הכלכלי של החרם
הדו"ח הוצג בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר דאז יאיר לפיד.
ככל הנראה מדובר בדו"ח בן עשרות עמודים שסוקר באופן שיטתי את מידת הפגיעות של הענפים השונים במשק הישראלי, מענף המזון וענפי שירותים שונים עד ענף התעשיות הביטחוניות. המספרים שמציג הדו"ח דומים לאלו שהציג לפיד כשסיפר בשני נאומים שונים על כך שנעשתה במשרדו עבודה על ההשפעות האפשריות של החרם.
ככל הידוע, הכין הכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נווה דו"ח משלו בעקבות דו"ח הבנק. התנועה לחופש המידע דרשה לפרסם את הדו"ח בן שישה העמודים של נווה, במסגרת עתירה שהגישה בשנה שעברה לבית המשפט המחוזי בירושלים. הדו"ח אמור להיחשף בסוף החודש.
אתמול נחשף ב"כלכליסט" דו"ח נוסף שהכין משרד האוצר בפברואר השנה, ככל הנראה בעקבות הדו"ח של נווה. בדו"ח החדש, שפורסם תחת הכותרת "כלכלת ישראל בצל קמפיין הדה־לגיטימציה", הוצג המשק הישראלי כחסין יחסית מפני גלים קטנים ומפוזרים של חרם. עם זאת, מחברי המסמך כללו בו תרחיש קיצון אשר יפגע במשק אנושות.
"בתרחיש קיצון יפגע היצוא ב־20 מיליארד שקל בשנה"
לפיד התייחס לתרחיש הקיצון באומרו שאם לא יהיה הסדר מדיני "תהיה פגיעה של 20% בייצוא לאיחוד האירופי וייפסקו ההשקעות הזרות הישירות מהאיחוד, היצוא ייפגע ב־20 מיליארד שקל בשנה, הפגיעה בתוצר תהיה 11 מיליארד שקל בשנה ו־9,800 עובדים יפוטרו באופן מיידי".
הדו"ח מצביע על כמה תרחישים נוספים. באחד מהם, על פיו יבוטלו הסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי, יפגע המשק בכ־1.2 מיליארד דולר.
תרחיש נוסף, בו איחוד האירופי מחרים את מוצרי יהודה ושומרון, יעלה למשק 300 מיליון דולר.
התרחיש הקל ביותר, המתממש בחלקו כבר היום, כולל חרם וולונטרי וסימון מוצרים, צעדים שאינם פוגעים משמעותית במשק.
גם מכון המחקר האמריקאי ראנד מעריך את עלות חרם על ישראל במחקר חדש המתפרסם היום.
על פי החוקרים, חרם שיתבטא בירידה בהיקף ההשקעות במשק (ולא חרם על סחורות שאמנם מקבל תהודה רבה אך נוטה להיות בעל השפעה נמוכה יותר) יעלה למשק הישראלי כ־50 מיליארד שקל עד 2024.
מבנק ישראל לא נמסרה תגובה.