"הישראלים יראו עלייה של אלפיים דולר בהכנסה מפתרון של שתי מדינות"

הכלכלה הישראלית תוכל להרוויח מעל 120 מיליארד דולר בעשור הקרוב אם יאומץ פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני כך עולה ממחקר חדש של מכון ראנד, שבחן את עלויות הסכסוך הישראלי-פלסטיני במהלך העשור הקרוב, על פני חמישה תרחישים מדיניים שונים. לפי תרחיש זה הפלסטינים יקבלו עצמאות ותהיה נורמליזציה ביחסים בין הישראלים ושכניהם. הפלסטינים ירוויחו בתרחיש זה, 50 מיליארד דולר.

להתפרצות אלימה לעומת זאת, יהיו השלכות כלכליות שליליות משמעותיות, עבור שני הצדדים, במהלך העשור הקרוב, כאשר הכלכלה הישראלית תפסיד כ-250 מיליארד דולר בשל החמצת הזדמנויות כלכליות. נקודת המוצא של החוקרים הייתה שהמגמות הקיימות היום ימשכו, כלומר, הנושאים מהסכמי אוסלו יישארו לא פתורים, ולא יהיו זעזעועים או שינויים משמעותיים כלכליים, דמוגרפיים, וביטחוניים. כאשר התלקוחיות הצבאיות והמשך הבנייה בשטחים ממשיכים במסלולם הנוכחי.

חמשת התרחישים שבחנו היו פתרון שתי מדינות לשני עמים, נסיגה חד צדדית של ישראל מתואמת עם הפלסטינים והקהילה הבינ"ל, נסיגה חד צדדית לא מתואמת, התנגדות לא אלימה של הפלסטינים והתקוממות אלימה.

התפרעויות בגדה (ארכיון). הסכסוך גובה מחיר כלכלי כבד צילום: רויטרס

פתרון שתי מדינות - מציאות אוטופית

פתרון שתי המדינות מתבסס על על הפרמטרים של קלינטון אולמרט ואבו מאזן. ישראל תיסוג לקווי 67' מלבד חילופי שטחים מוסכמים. הפלסטינים יקבלו שליטה מלאה על שטחי B ו-C, המחסומים יוסרו, וייתכן כי עד כ-600 אלף פליטים ישובו לשטחי הרשות (עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים). החוקרים גם מניחים מציאות די אוטופית לפיה מדינות ערב השונות יחלו לסחור עם ישראל בעקבות הקמת המדינה הפלסטינית.

על פי הערכות המחקר, התמ"ג ב-2024 יהיה גבוה ב-23 מיליארד דולר עבור הישראלים, ביחס למגמות היום, ואילו עבור הפלסטינים יהיה גבוה ב-9.7 מיליארד דולר. בתרחיש שתי המדינות אמנם המשק הישראלי ירוויח יותר מהפלסטינים, אך באחוזים ההכנסה לנפש תצמח ב-36% עבור הפלסטינים עד 2024, וב-5% עבור הישראלים. החוקרים מסתייגים ומציינים כי ניצול ההזדמנויות הכלכליות של תרחיש שתי המדינות יצריך השקעות משמעותיות מצד הסקטורים העסקי והפרטי, של שני הצדדים ושל הקהילה הבינלאומית.

התקוממות אלימה - ירידה של 10% בתמ"ג הישראלי

בתרחיש של התקוממות אלימה, החוקרים יוצאים מנקודת הנחה כי ההתפרצות צפויה להתחיל מעזה, ולהתפשט לגדה המערבית ואף תסחוף אליה את החיזבאללה בצפון. מהלך כזה כמובן יגדיל את העלויות הישירות ויפגע במקביל בהזדמנויות כלכליות של שני הצדדים. התמ"ג הישראלי ירד ב-45 מיליארד דולר, שמהווה ירידה של 10% (ביחס לתרחיש בו המגמות הקיימות ימשכו) ואילו הפלסטיני יפגע ב-9.1 מיליארד דולר שמהווים ירידה של 46%.

הסיבה לירידה בתוצר הישראלי היא הגידול בהוצאות הביטחון, על חשבון הוצאות ממשלתיות אחרות שיכולות לעודד צמיחה, התרחקות משקיעים מהסביבה הלא יציבה וכמובן ירידה בתיירות. התוצר הפלסטיני ייפגע כתוצאה מירידה במסחר ובפעילות הכלכלית כתוצאה מהרמת מחסומים, קריסת הרשות, הרס בתים ותשתיות והפסקת עבודתם של פועלים פלסטינים בישראל. עלויות האבטחה והדאגה לבריאות ורווחה שיושתו ככל הנראה על ישראל ומוערכות בכ-2.4 מיליארד דולר לשנה החל מ-2024.

החוקרים לא בנו את תרחיש זה כאינתיפאדה נוספת, וציינו כי קשה יהיה להעריך כיצד זו תתחיל ומה תהיה צורתה. הם מעריכים כי פעילות צבאית של ישראל שתבוא להעניש את הפלסטינים ולבסס שליטה הדוקה יותר, תביא לקריסת הרשות הפלסטינית. הדבר בתורו , ייאלץ את ישראל לקחת אחריות על פונקציות חיוניות שהרשות לקחה על עצמה עד אז, כמו אבטחת איזור A, וכן לשאת בעלויות בריאות, חינוך ושירותי רווחה. הם מדגישים כי זה התרחיש היחיד בו הם צפוי כי הרשות תקרוס, אך לטענתם, עיכוב של תשלומי המסים שישראל מעבירה לרשות או דעיכה של הסיוע הבינלאומי יכולים בכל תרחיש להביא לקריסתה.

"פתרון שתי המדינות מוביל לתוצאות הכלכליות הטובות ביותר, בפער משמעותי, הן עבור הישראלים והן עבור הפלסטינים", אומר צ'רלס רייס, מוביל שותף של המחקר וסגן נשיא בין-לאומי במכון ראנד, ארגון מחקר ללא מטרות רווח. "בעשור, הישראלי הממוצע יראה עלייה בהכנסה של בערך 2,200 דולר לעומת רווח של 1,000 דולר אצל הפלסטינים, בהשוואה לתחזיות שלנו לגבי המשך המגמות הנוכחיות. אבל זה מסתכם רק ב-5 אחוזים עבור הישראלי הממוצע, לעומת 36 אחוזים אצל הפלסטיני הממוצע. המשמעות היא שלישראלים יש תמריץ כלכלי נמוך בהרבה, ולפלסטינים יש תמריץ גבוה בהרבה, להתקדם לעבר שלום".

נסיגה חד צדדית - ללא השפעה על הכלכלה הישראלית

שלושת התרחישים האחרים מציגים גם כן תמונה די עגומה, נסיגה חד צדדית של ישראל מתואמת עם הפלסטינים והקהילה הבינלאומית, מרוב הגדה המערבית. להערכת החוקרים לתרחיש זה כמעט ולא תהיה השפעה על הכלכלה הישראלית בגלל השפעות צולבות. התוצר הפלסטיני יגדל ב-1.5 מיליארד דולר (צמיחה של 8% בהשוואה למצב בו המגמה הנוכחית נמשכת) שמבטאים את הפגיעה במשק מההתרחקות מהמשק הישראלי ובה בעת החיזוק כתוצאה מפתיחת הכלכלה למסחר בינ"ל.

המהלך הזה יכלולל הערכת החוקרים, פינוי של 60 אלף מתנחלים שיעזבו את השטחים. הם מעריכים כי 75% מעלויות פינוי ההתנחלויות יהיה על ידי הקהילה הבינ"ל והיתר על ידי ישראל. בתרחיש זה מחסומים בשטחים יופחתו בצורה משמעותית. הם מניחים שיהיה צורך בהשקעות רבות כדי לנצל את ההזדמנויות הכלכליות החדשות שיגיע מהפזורה, מהשקעות בינלאומיות ומתרומות. הוצאות הביטחון של ישראל לא ירדו משמעותית, ולעומת זאת הוצאות הביטחון של הרשות יגדלו משמעותית. אישורי העבודה של פלסטינים בישראל ירדו בכ-30 אלף בניסיון של המשק הישראלי להתנתק מהכלכלה הפלסטינית.

בתרחיש של נסיגה חד צדדית של ישראל לא מתואמת מחלק מהגדה המערבית גם הפלסטינים וגם הקהילה הבינלאומית לא יסכימו למהלך שלא עונה על השאיפות ארוכות הטווח של הפלסטינים. ישראל תשמור על שליטה בחלק מהגדה המערבית, ו-30 אלף מתנחלים יתפנו מרצון. ישראל תממן את כל הפינוי, כ-850 מיליון דולר לשנה, תהיה ירידה קטנה בהוצאות הביטחון של ישראל כתוצאה מהמהלך, הציפייה היא שכלל הוצאות הביטחון ישמרו באותו סדר הגודל. התמ"ג הישראלי יפגע ב0.9%, והפלסטיני ב-0.5%, יפגע מהירידה בהיתרי העבודה בישראל, אך ירוויח מספר הזדמנויות כלכליות בשטחי C. בשורה התחתונה התמ"ג של ישראל ב-2024 יפגע ב-4 מיליארד דולר, ביחס למגמות הכלכליות היום, ואילו התמ"ג הפלסטיני יפגע רק בחצי אחוז.

המגמה כיום - חרם על ישראל: תפגע בתוצר ב-15 מיליארד דולר

החוקרים התייחסו גם לתרחיש של התנגדות לא אלימה של פלסטינים, כמו מאמצים משפטיים באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים, להגבלת המסחר עם ישראל והפגנות לא אלימות. מדובר למעשה בתרחיש שלפי הערכות שונות מבטא למעשה את המגמה בה אנו נמצאים היום. המהלך הזה ייפגע בתוצר הישראלי ב-15 מיליארד דולר (פגיעה של 3.4% בתמ"ג). הפלסטינים יחוו פגיעה בתוצר של 2.4 מיליארד דולר (פגיעה של 12% בתוצר). הירידה בתוצר הישראלי היא בעיקר בעקבות ירידה בהשקעות הבינלאומיות ובתיירות בגלל תנועת החרם באירופה ואי היציבות באזור.

הפלסטינים יסבלו בעקבות פגיעה ברכוש, הגברת המחסומים והירידה בהכנסה כתצאה מירידת מספר העובדים הפלסטינים בישראל.מ לבד מאמצים באו"ם, יהיו מהלכים בבית הדין הבינ"ל הפלילי, וחרם על מוצרים ישראלים שנוצרו בגדה המערבית. החוקרים מניחים כי מגמת החרם והסנקציות מצד מדינות העולם, ובעיקר אירופה, תגדל. הם מניחים כי ישראל תגיב לכך בהורדת היתרי העבודה ב-30 אלף, הגברת חסמי התנועה והמסחר הפנימיים ובגבולות הרשות, ומידי פעם עיכוב העברת תשלומי המסים שישראל גובה עבור הרשות. בתרחיש הזה הוצאות הביטחון של שני הצדדים צפויות לגדול. יש המעריכים כי המגמה הנוכחית מובילה לתרחיש הזה.

החוקרים בחנו נתונים שונים של שני המשקים ושוחחו עם מעל 200 אנשי מקצוע ישראלים, פלסטינים, אירופאים ואמריקאים, בתקופת הזמן שבין מפברואר 2013 ועד 2014, זאת לאור ההבנה כי המציאות כאן דינמית ויש לתחום את טווח הזמן הנבחן.

"אנו מקווים שהניתוח והכלים שלנו יכולים לעזור לישראלים, לפלסטינים ולקהילה הבין-לאומית להבין טוב יותר כיצד המגמות הנוכחיות מתפתחות ולזהות את העלויות והתועלות של חלופות למעגל ההרסני הקיים של פעולה, תגובה וחוסר פעולה", אמר רוס אנתוני, מוביל במשותף של המחקר ומנהל היוזמה הישראלית-פלסטינית של ראנד.