זה כבר ייפול לבד

הבחירות ללשכת עורכי הדין הקדימו את הרפורמה שאמורה לפרק את המבנה הנוכחי שלה ולייצר משילות אפקטיבית. בחירות ללא הרפורמה הן כמו בבדיחה המפורסמת על הרופא שאמר לפציינט "זה כבר ייפול לבד".

הרס הלשכה נובע משילוב בין שני כשלים מובנים: הכשל המוסדי שמאפשר פיצול וניתוק בין הוועד המרכזי למחוזות ולצדו הכשל שטמון בדנ"א העורך־דיני, שמדרדר כל מחלוקת לפיצול פונקציונלי, לקטטה ארסית, לעימות משפטי.

המפץ הגדול החל ביריבות הקשה בין דרור חוטר־ישי לשלמה כהן. מחנה חוטר הוליד את יראון פסטינגר שהוליד את אפי נוה. ממחנה כהן השתרשרו יורי גיא־רון ודורון ברזילי. הבסיס לסכסוכים הובנה במתח שבין ראש לשכה לראש ועד מחוז תל אביב - גיא־רון־ברזילי, ברזילי־נוה, בהתאמה. כיום נחתכו הבריתות. פסטינגר חבר לברזילי, גיא־רון לנוה.

עו"ד אפי נוה ועו"ד דורון ברזילי צילום: פוטו מרסלו

מערכת הבחירות שמסתיימת היום מתכתבת בכיעורה עם ההתמודדות האחרונה לכנסת. כאן, כמו שם, הערבים והזהות היהודית מככבים - מהמאבק על הקלפיות ועד ההאשמות של ברזילי את נוה בזניחת הזהות. ברזילי, כנתניהו, שם מפלטו בפטריוטיזם, באזהרה מפני ערבים שנוהרים לקלפיות.

למול הנרטיב התעמולתי הזה מציגים נוה ואנשיו זלזול תהומי בברזילי. הוא פשוט לא קיים מבחינתם. יריב במשקל נוצה מינוס, אם בכלל. ברזילי רואה ביריביו לא רק אנטי־ציונים, אלא גם "עסקנים", תיאור שהוא מרבה להטיח בהם.

התואר "עסקנים" הולם היטב גם את המחסור במתמודדים שרכשו מוניטין כעורכי דין כבדי משקל. ברזילי הצליח לגייס אחד כזה שרץ מטעמו למחוז תל אביב: ברוך כצמן, שותף בכיר בהרצוג פוקס נאמן. במחנה נוה מקווים שבחירה זו תפעל דווקא לטובתם, משום שהמשרדים הגדולים לא ישישו לתת למתחרה גדול עמדת שליטה בלשכה.

הבחירות האלה הן ההזדמנות האחרונה של הלשכה להציל את כבודה. בעבר עלו שתי אפשרויות: לבטל את המונופול של הלשכה ולאפשר חברות בלשכות אלטרנטיביות, או להעביר למשרד המשפטים את הפונקציות ההכרחיות כהסמכת עורכי דין והדין המשמעתי.

לבסוף נבחרה האפשרות השלישית, תיקון החוק. אבל לפני זה חייב לבוא תיקון עצמי. וזו ההזדמנות של המנצח בבחירות, בתנאי שלאחריהן ניפטר מהקטטה המדממת הנוכחית.