שוק הגז בהמתנה לראש הממשלה: מפריח בלוני הגז

נתניהו אומר שהוא "רוצה להוציא את הגז מהאדמה כמה שיותר מהר"

אבל בעצם מאפשר לחברות הגז לדחות את המועד

מטרת ניסיון הממשלה להתוות מדיניות במשק הגז הטבעי היא לאפשר פיתוח מהיר של מאגר לווייתן, אבל חברות הגז רוצות לדחות את פיתוח המאגר מ־2018 ל־2020 ואולי יותר מזה.

הסיבה הרשמית היא הכאוס הרגולטורי, אלא שייתכן שגם מסיבות כלכליות משתלם לחברות לדחות את הפיתוח. למשל, אם יפותח לווייתן, מחירי הגז עלולים לרדת.

כדי לפתח את המאגר במהירות נתניהו יכול לתת לחברות הגז תמריצים שליליים — הטלות קנסות על איחור בפיתוח המאגר, או תמריצים חיוביים — הגדלת היכולת לייצא גז מתמר. אך בפועל הוא מאפשר את הדחייה.

מאגר תמר. הגדלת היצוא ממנו כיום מותנית בפיתוח מאגר לוויתן צילום: יח"צ

נתניהו אומר שהוא "בעד שרוב הגז ישמש את המשק הישראלי"

אבל בעצם מאפשר לחברות לייצא עוד ועוד גז

ממשלת נתניהו הקודמת כבר נתנה לחברות הגז תמריץ חיובי לפתח את מאגר לווייתן במהירות, כשקבעה ביוני 2013 כי אם ירצו להגדיל את מכסת היצוא ממאגר תמר (שכיום מוגבלת ל־50% מהמאגר), עליהן קודם כל לפתח את לווייתן.

בנימין נתניהו. בשל ההקלות לחברות הגז תצטרך המדינה להשקיע בתשתיות בעצמה צילום: איי אף פי

ואולם, כעת נתניהו מבקש לנתק את ההתניה הזאת, כפי שהעיד שר האנרגיה יובל שטייניץ הראיון בשבוע שעבר, וכך מאפשר לחברות לייצא את רוב הגז ולשמור חלק קטן בלבד לשימוש מקומי של המשק הישראלי.

נתניהו אומר שהוא "בעד השקעה בלתי פוסקת בכלל מרכיבי המשק"

אבל בעצם לא מוכן לוודא שחברות הגז משקיעות בתשתית

הממשלה התנתה את הגדלת היצוא מתמר לא רק בפיתוח לווייתן, אלא גם בפריסת צינורות נוספים לחוף הישראלי. לכן אם נתניהו יבטל את התנאי הזה הוא יביא להקטנה בתשתיות, ואם המדינה תרצה להגדיל את ההשקעה בתשתיות היא תצטרך לעשות זאת מתקציבה.

נתניהו אומר שהוא קבע כי "המדינה תקבל מהחברות מסים גבוהים"

אבל בעצם מאפשר לחברות לדחות את תשלום מס ששינסקי

חוק ששינסקי, ששר האוצר לשעבר יובל שטייניץ העביר ב־2011, קבע כי המדינה תקבל הכנסות נאות ממסים על רווחי הגז, אך רק אחרי שחברות הגז יכסו את ההשקעה שלהן בפיתוח המאגרים וירוויחו עוד 50%.

עם זאת, חברות הגז מנסות להאריך את רשימת עלויות ההשקעה בפיתוח המאגרים בשביל לדחות את תשלום המס למדינה. הן מעוניינות, למשל, להכניס לרשימה את הצנרת שתימתח מלווייתן למתקן במצרים, אף שתשמש ליצוא גז ולכן לא אמורה להיות מוכרת כהשקעה בפיתוח.

אם נתניהו יסכים לקבל את עמדת החברות, במקום להשאיר את העניין הזה לפקידי השומה של רשות המסים, הוא ידחה את הכנסות המדינה ממסי הגז.

נתניהו אומר שהוא "מבטיח מחירים תחרותיים ותימנע הפקעת מחירים"

אבל בעצם מאמין שאין סיבה להטיל פיקוח קבוע על המחירים

גם אם יהיו שניים וחצי שחקנים בשוק הגז, תחרות של ממש על המחיר לא תהיה פה. לכן הדרך היחידה להפחית מחירים היא בהתערבות ממשלתית. עם זאת, פקידי משרד ראש הממשלה סבורים כי יש לקבל את עמדת חברות הגז ולהגביל את המחיר על פי הממוצע כיום, אף שמדובר במחירי מונופול מופקעים ונתניהו נוטה לקבל את דעתם.

נתניהו אומר שהוא "בעד תחרות והכנסת משקיעים נוספים לשוק הגז"

אבל בעצם מאפשר לחברות לדחות את מועד כניסת המתחרים לשוק

אחד החלקים האופטימיים יותר במתווה שהמדינה מגבשת לפירוק דואופול הגז הוא הכנסת שחקן חדש למאגרי הגז הקטנים (כריש ותנין), שמצויים כיום בבעלות נובל אנרג'י וקבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה.

לפי המתווה, תשובה ונובל אמורים למכור את המאגרים בתוך שנה עד שנה וחצי, אך תשובה מתעקש על שלוש שנים. אם לנתניהו אכן חשוב להכניס שחקנים נוספים לשוק הגז, הוא לא יכול לאשר לתשובה ולנובל אנרג'י דחיות נוספות במכירת המאגרים הקטנים יותר.