וינשטיין לא חס על דני דנקנר - מתנגד לפטור כספי בתביעה אזרחית

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מתנגד למתן פטור כספי ליו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר במסגרת הסכם הפשרה בתביעה הנגזרת בפרשת הבנק הטורקי פוזיטיף  כך עולה מחוות דעת שגיבש וינשטיין במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב. עמדת וינשטיין עשויה לסכל את הסכם הפשרה.

לטענת וינשטיין, אין זה סביר לפטור את דנקנר מתוצאות המעשים המיוחסים לו בתביעה האזרחית, משום שהוא הודה והורשע בהם בהליך הפלילי.

הסכם הפשרה המדובר הוא במסגרת תביעה של כ־70 מיליון שקל נגד הדירקטורים בבנק הפועלים, שהעילה לה היתה פיצוי של 25 מיליון דולר שאישרו לקרן ההשקעות RP בעסקת רכישת הבנק הטורקי.

לטענת התובעים יששכר רובין ומאיר אלתר, בעלי מניות בבנק, הפיצוי שנקבע לבסוף בשנת 2008 היה מופרך וגבוה פי חמישה ממה שנקבע בהסכם.

כמו כן טענו התובעים כי הדירקטורים של הבנק, ובהם המפקח על שוק ההון והביטוח לשעבר עודד שריג, אירית איזקסון, עידו דיסנצ'יק ופנינה דבורין, התרשלו בעת אישור העסקה, משום שהאחראי לניהול המו"מ, דנקנר, היה בניגוד עניינים. זאת שכן לחברת אלרן, שהחזיקו דנקנר ובני משפחתו, היו קשרים עסקיים עם קרן RP.

הפרשה עמדה בלב כתב האישום שבו הורשע דנקנר במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי ותחבולה. על דנקנר נגזרו שמונה חודשי מאסר, שאותם כבר ריצה בכלא חרמון, וקנס של מיליון שקל.

מימין: יהודה וינשטיין. “מעשים שנעשו בכוונה תחילה”. דני דנקנר. עמדת וינשטיין עשויה לסכל את הסכם הפשרה צילום: אוראל כהן

שכר טרחה של 1.2 מיליון שקל

על פי הסכם הפשרה בתביעה האזרחית, שכאמור האירועים הנטענים בה מתבססים על ההליך הפלילי, חברת הביטוח של הדירקטורים, ובהם דנקנר, תשלם 6 מיליון שקל והתביעה תימחק. יותר מ־20% מסכום הפיצוי ישמשו כשכר טרחה ותגמול אישי לתובעים. שלושת עורכי הדין של התובעים יזכו לשכר טרחה של 1.2 מיליון שקל, ואילו שני בעלי המניות שתבעו - רובין ואלתר - יקבלו 50 אלף שקל כל אחד.

רק לפני כחודשיים הודיע המפקח על הבנקים דודו זקן לבית המשפט על התנגדותו לכמה סעיפים בהסכם הפשרה וטען שיש בהם "קושי של ממש". כך למשל, הוא ביקש לבחון את מקור הפער בין גובה התביעה לפיצוי המוסכם, לצמצם את הפטור מהתביעות ולהקטין את שכר הטרחה. טרם הדיון באישור הפשרה שיתקיים בחודש הבא בפני השופטת יהודית שבח החליט גם וינשטיין כאמור, באמצעות מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ליאב וינבאום, למסור לבית המשפט את עמדתו.

פטור? לא על מעשים שנעשו במודעות

"התביעה שהגיש הבנק נגד דנקנר ונגד נושאי משרה נוספים נסבה על נזק שנגרם לבנק הפועלים בשל התקשרות בניגוד עניינים בעסקה לרכישת בנק פוזיטיף", נכתב בחוות הדעת של וינשטיין. "התובעים טענו כי הבנק שילם יותר משהיה צריך עבור הבנק הטורקי, כיוון שדנקנר, שהיה נגוע בניגוד עניינים, לא ניהל מו"מ בשמו באופן מיטבי. במסגרת הסכם הפשרה מקבל דנקנר, כשאר הדירקטורים ונושאי המשרה, פטור גורף מכל אחריות לכל המעשים בפרשה".

כאמור, וינשטיין מתנגד לכך בתוקף. "לדעת היועץ המשפטי לא ניתן לתת פטור גורף לדנקנר, אשר הודה שפעל בניגוד עניינים ובהפרת חובת אמונים בפרשות נשוא התביעה והורשע". הוא מוסיף כי "קיים טעם לפגם בכך שאדם שהורשע, על פי הודאתו, במעשים קשים ובעבירות קשות (מרמה והפרת אמונים) יזכה לפטור במסגרת הליך אזרחי, גם בנוגע למעשים שנעשו בכוונה תחילה ומתוך מודעות למעשה ולתוצאותיו. הדבר נכון בין שלאדם נכסים רבים שהנפגעים ממעשיו יכולים להיפרע מהם על נזקיהם ובין שהוא חסר כל".

וינשטיין הוסיף שאם במסגרת פשרה רוצים להעניק לדנקנר פטור כלשהו, הרי שהוא יכול להיות רק על מעשים שעשה ברשלנות, שאותם לכאורה מכסה ביטוח של דירקטור, ולא ממעשים שנעשו במודעות, המוחרגים משיפוי ביטוחי.

עו"ד יוסי בנקל, המייצג את דני דנקנר, סירב להתייחס. עורכי הדין פיני רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', המייצגים את בנק הפועלים, סירבו להתייחס.