פשרת הדירקטורים בפועלים בפרשת הבנק הטורקי: יצומצם היקף הפטור מתביעות
המפקח על הבנקים מתח ביקורת על חלק מסעיפי הסכם הפשרה וקבע שיש בהם "קושי של ממש". במסגרת הפשרה אמורה להימחק תביעה נגזרת על סך 70 מיליון שקל שהוגשה נגד 14 דירקטורים בבנק, משום שלא פיקחו לכאורה על יו"ר הבנק לשעבר, דני דנקנר, בעת שאישר פיצוי חריג לקרן RP כשהוא בניגוד עניינים. התובעים: "קשה לבסס טענה לרשלנות כנגד הדירקטורים"
בנק הפועלים ו-14 הדירקטורים שנתבעו בפרשת הבנק הטורקי פוזיטיף, יתקנו את הסכם הפשרה בתביעה הנגזרת נגדם כך שיצומצם היקף הפטור מתביעות עתידיות. כך עולה מתגובה שהגישו ביום חמישי התובעים, יששכר רובין ומאיר אלתר, לבית המשפט המחוזי בת"א. עם זאת, התובעים תומכים בסכום הפשרה שהושג, 6 מיליון שקלים, וכן בשכר הטירחה לעורכי דינם שעומד על 20% מגובה הפשרה. המפקח על הבנקים, דודו זקן, הודיע לפני כחודש כי הוא מתנגד לשני סעיפים אלה.
- המפקח על הבנקים מציב רף לפשרה בתביעה נגד בכירי לאומי
- רשות ני"ע בוחנת את פשרת הדירקטורים בפרשת הבנק הטורקי
- עוה"ד שתבעו דירקטורים של הפועלים בפרשת פוזיטיף יקבלו 1.2 מיליון שקל שכ"ט
הסכם הפשרה הוא במסגרת תביעה נגזרת בגובה כ-70 מיליון שקל נגד הדירקטורים בפועלים. זאת בשל פיצוי של 25 מיליון דולר שאישרו לקרן ההשקעות RP בעסקת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף. 14 הדירקטורים נתבעו על כך שלא פיקחו לכאורה על העסקה שבה נתן הבנק פיצוי חריג לקרן שהייתה בקשרים עסקיים עם יו"ר הבנק לשעבר, דני דנקנר.
על פי הסכם הפשרה, חברת הביטוח של 14 הדירקטורים תשלם 6 מיליון שקלים והתביעה נגדם תמחק. למעלה מ-20% מסכום הפיצוי ישמשו כשכר טרחה ותגמול אישי לתובעים. שלושת עורכי הדין של התובעים יזכו לשכר טירחה של 1.2 מיליון שקל, בעוד ששני בעלי המניות שתבעו יקבלו 50 אלף שקל כל אחד.
"בהיעדר אפשרות מעשית להוכיח ידיעה בפועל או בכוח של הדירקטוריון על היותו של יו"ר הבנק דנקנר מצוי בפועל בניגוד עניינים", כותבים עורכי דינם של התובעים, עמית מנור ואורן הירש, "וכאשר ההנהלה הבכירה ממליצה לדירקטוריון הבנק לאמץ את הפשרה ככתבה וכלשונה בנימוק שהיא טובה לבנק ותואמת את האינטרס שלו - יקשה על המבקשים לבסס טענה לרשלנות כנגד דירקטורים בעניין".
זקן: לא מבין איך נקבע גובה הפשרה
לבקשת השופטת שדנה בתיק, יהודית שבח, הגישו לפני כחודש בנק ישראל, רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים את התייחסותם לפשרה. היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד אורנה ואגו, כתבה כי בחלק מסעיפי הסכם הפשרה "יש קושי של ממש", חלקם הם "ללא הצדקה", וכן שקשה "לרדת לסוף דעתם של המנסחים ולהבין אילו שיקולים ההסכם משקף".
המפקח על הבנקים, דודו זקן צילום: ענר גרין
עו"ד ואגו הצביעה על שלוש בעיות מרכזיות בפשרה: גובה הפיצוי, היקף הפטור מתביעות שהוא נותן ושכר הטרחה לעורכי הדין. לגבי גובה הפיצוי בפשרה כתבה ואגו "המפקח מבקש להדגיש את הפער הגדול מאוד שבין הנזק הנטען שנגרם לבנק בבקשת האישור (כ-70 מיליון שקל), לבין סכום הפיצוי עליו הוסכם במסגרת הסכם הפשרה (6 מיליון שקל ברוטו, מהם יופחת סכום שחר טרחה לבאי כוח התובעים הנגזרים והגמול לתובעים הנגזרים, דהיינו 4.484 מיליון שקל).
"פער זה מחייב לעמדת המפקח מבית המשפט לבדוק בתשומת לב אם הפשרה אכן משקפת את ה'תוחלת' הנכונה של התביעה, ולאשרה רק אם השתכנע כי כך פני הדברים", כתבה ואגו. "יקשה לרדת לסוף דעתם של מנסחי הסכם הפשרה ביחס לאופן קביעת הפיצוי ואילו שיקולים הוא משקף", היא הוסיפה.
לעניין היקף הפטור שההסכם מעניק, וכאמור יתוקן, כתבה עו"ד ואגו, כי "המפקח סבור כי יש קושי של ממש בסעיף זה. נעשה ניסיון ליצור מעשה גם כלפי בעלי דין שאינם חלק מההליך הנוכחי - כל נושא משרה אחר בבנק וכל צד שלישי, לרבות RP וחברות הקשורות אליה. כמו כן בנוגע לעילות רחבות מאלה שעומדות בבסיס ההליך הנוכחי - כל עניין הקשור ביחסי הבנק עם RP בקשר לעסקת בנק פוזיטיף - וזאת ללא כל הצדקה".
דני דנקנר צילום: עידו ארז, ynet הנקודה השלישית שעליה מתחה ביקרות ואגו היא התגמול לעורכי הדין של התובעים - עמית מנור ויוקי שמש שאמורים לקבל 600 אלף שקל, ואורן הירש שאמור לקבל עוד 600 אלף שקל. "שכר הטרחה עליו הוסכם בין הצדדים חריג בגובהו - 20% מתוך 6 מיליון", כתבה עו"ד ואגו. "זאת בהליך בו בקשת האישור לא הגיעה לכדי הכרעה. מדובר בשכר טרחה שספק אם עומד בקריטריונים שקבע בית המשפט העליון". היא הוסיפה כי "שכר הטרחה הנ"ל חורג גם מסטנדרט שנקבע בערכאות הדיוניות בנוגע לגובה שכר טרחה בפשרות בתביעות נגזרות". ואגו המליצה ששכר הטרחה לעורכי הדין יעמוד על שיעור של 10% מסכום הפשרה.
הרקע לתביעה: אישור פיצוי מופרז כשדנקנר בניגוד עניינים
במרכז התביעה הנגזרת שהוגשה במרץ 2010 עומדת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף בשנת 2005. באוגוסט ובספטמבר אותה השנה התקשרה אלרן השקעות, שיו"ר הפועלים דאז דנקנר היה בעל מניות ודירקטור בה, בשתי עסקאות עם הקרן האמריקאית RP, שבבעלות איש העסקים רפי ברבר. שלושה חודשים מאוחר יותר דיווח בנק הפועלים כי חתם על הסכם לרכישת השליטה בבנק הטורקי, שבמסגרתו היתה אמורה גם RP לרכוש מניות. הבנק והקרן קבעו מנגנון פיצוי למקרה שהקרן תהיה מנועה מלבצע את ההשקעה. הפועלים פיצה לבסוף את RP על יציאתה מהעסקה ב-25 מיליון דולר.
לטענת התובעים הפיצוי שנקבע לבסוף בשנת 2008 היה מופרך וגבוה פי חמישה ממה שנקבע בהסכם. כן טענו התובעים כי הדירקטורים - ביניהם למשל המפקח על הביטוח, שוק ההון וחסכון לשעבר, עודד שריג; אירית איזקסון; עידו דיסנצ'יק; ופנינה דבורין - התרשלו בעת אישור העסקה, משום שהאחראי על ניהול המו"מ, כאמור דנקנר, היה נתון בניגוד עניינים. זאת משום שלחברת אלרן, שהוחזקה על ידי דנקנר ובני משפחתו, היו קשרים עסקיים עם RP.
ניגוד העניינים של דנקנר בעת קביעת הפיצוי ל-RP עמד בלב כתב האישום שבו הוא הורשע בהפרת אמונים באוקטובר 2013 במסגרת הסדר טיעון. דנקנר, שהשתחרר לאחרונה מהכלא, הודה כי בעת ששימש כיו"ר הפועלים הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן עם ברבר, וזאת בעת שניהל מטעם הבנק את המו"מ לקביעת גובה הפיצוי שתקבל RP מבנק הפועלים, שנקבע כאמור על 25 מיליון דולר.
בנק הפועלים מייוצג על ידי משרד גורניצקי ושות'.
