מתווה הגז: על שכל ישר אין לאף אחד מונופול

1. איך עושים הפרד ומשול בשיטת נובל אנרג'י

הממונה על הגבלים עסקיים הפורש דיויד גילה הגיע ביום חמישי לקבינט המדיני־ביטחוני לקרב מאסף. הוא רצה להציג את עמדתו שמתווה הסדרת משק הגז הטבעי שבו חפצה הממשלה הוא טעות קשה מבחינה תחרותית. אבל היתה לו עוד משימה: להביט בעיניים של השרים שלשיטתו מסייעים להנצחת דואופול הגז, ועוד ברגע כל כך קריטי. רגע שבו עדיין אפשר לטעמו לרסן קצת את העוצמה שהדואופול עומד לצבור.

הריסון הזה, סבור גילה, היה אפשרי אם רק משרדי הממשלה — האוצר, האנרגיה ומשרד רה"מ — היו נותרים מאוחדים סביב המתווה הראשון שגובש לפני כמה חודשים. מתווה שאליו הגיעו אחרי שהוא החליט לסגת מהסדר הפשרה עם חברות נובל אנרג'י ודלק, ולהודיע להן שהוא מתכוון להכריז עליהן כהסדר כובל.

כדאי להבין את גילה, גם אם לא מסכימים אותו. לפני זה חשוב לזכור שבסופו של דבר תחרות היא לא מדעים מדויקים. היא מתבססת על ניסיון ושכל ישר, שעליהם אין לאף אחד מונופול. לשיטת גילה, מבחינה תחרותית הנצחת האחזקה הצולבת של נובל ודלק במאגרי תמר ולווייתן היא חטא שהמשק הישראלי והצרכנים ישלמו עליו ביוקר בשנים הקרובות. למה? כי ממתחרים שיושבים סביב אותו שולחן למו"מ לא יכול לצאת שום דבר טוב. הם אפילו לא צריכים לבצע עבירה פלילית ולהחליף מידע או לתאם מחירים. הרי הם יודעים יופי מה האינטרס המשותף: לשמור על רמת מחירים גבוהה ולהרוויח יותר. אז למה להתחרות?

אבל גילה הבין לפני כמה חודשים שיש רצוי ויש מצוי. נובל ודלק, מה לעשות, כבר מחזיקות במאגרים. ובמצב הזה יש להן יכולת לתת לממשלה את מה שהיא כל כך חפצה בו: פיתוח מהיר של לווייתן. פיתוח שלשיטת ראש הממשלה יש לו לא רק חשיבות כלכלית, אלא גם חשיבות גיאו־פוליטית וביטחונית. ואלה אינטרסים חשובים וכבדי משקל שמתחרים חזק בפוטנציאל התחרות.

דיויד גילה צילום: עמית שעל

לכן הציעו ברשות מתווה שבו החברות ממשיכות להחזיק במאגרים, אבל מפרידות את השיווק לשוק הישראלי. כלומר מתחרות ביניהן עליו, אבל יכולות להמשיך לשתף פעולה בשיווק לחו"ל. כי אם כבר לתאם מחירים, שהגויים יידפקו.

המודל הזה נפל בגלל התנגדות עזה של חברות האנרגיה. הן לחצו מכל כיוון והצליחו לתקוע טריז בין המשרדים. לאוצר הן אמרו שלא יראה בקרוב מסים מהכנסות מגז, למשרד האנרגיה הן אמרו שלא יפותח לווייתן, ולראש הממשלה הן אמרו שהאיראנים עוד רגע יוצאים מהחרם העולמי ויתפסו להן חוזים עם ירדן ומצרים. הסברים הגיוניים יותר או פחות שנשמעים מפי אנשי מקצוע רציניים. עכשיו אפשר להבין למה המתווה של גילה הפסיד במירוץ ללבו של נתניהו.

2. דרעי פעל נכון, רק לא בטוח שמסיבות נכונות

"המתחיל במצווה אומרים לו גמור", כתוב במקורות. מימרה נכונה גם במקרה של שר הכלכלה אריה דרעי. אחרי שוויתר על סמכותו כשר להפקיע סמכות מהממונה על הגבלים, כדאי גם שיוותר על הסמכות למנות אותו. זהו כנראה הדבר הנכון והראוי מבחינה ציבורית.

ויתור של דרעי על סמכותו כשר לחתום על פטור מהסדר כובל הוא ויתור על סמכות מעין שיפוטית שעוקפת את הממונה על הגבלים. יועצי דרעי הסבירו שהיה גדול עליו להיות זה שמפעיל בפעם הראשונה את הסעיף שמאפשר עקיפה של הממונה משיקולים מדיניים־ביטחוניים. לדרעי יש במקביל עתירה לבג"ץ על הראש נגד מינויו לשר הכלכלה בשל עברו הפלילי. וכבר נקבע שהוא יוותר על סמכות שמאפשרת לו למנות שופטים ונציגי ציבור לבתי הדין לעבודה. זה הרי לא ממש תורם לאמון הציבור במוסדות השלטון שעבריין לשעבר, גם אם קלונו עבר מבחינה חוקית, ימנה אנשים עם סמכות שיפוטית.

והנה דרעי שוב לא התערב ביום חמישי במקום שבו נדרשת סמכות מעין שיפוטית. יועציו לא מודים, אבל ציבורית ומוסרית הוא עשה את הדבר הנכון ועל כך צריך לשבח אותו. לא סביר שעבריין לשעבר יחתום לבדו על פטור ששווה מיליארדים לחברות אנרגיה. לכן אין סיבה ששאר השרים, וראש הממשלה בראשם, יפילו עליו לבד את התיק הזה. והכלל הזה, בלי קשר לבג"ץ, צריך להיות נכון גם לגבי מינוי הממונה על הגבלים.

3. עכשיו לוקחים סמכות בגז, מחר בגבינה לבנה

היום תצביע הממשלה על העברת הסמכות למתן פטור מהסדר כובל בנושא הגז הטבעי ממשרד הכלכלה לידיה. על פי הצעת המחליטים, מדובר בהעברת הסמכות בנושא הגז בלבד. אלא שבאופן טבעי קשה להתנתק מהמחשבה שמדובר בפתח מסוכן. היום הממשלה לוקחת סמכות של השר בגלל הגז, ומחר היא תעשה את זה בגלל חברת מזון.

הנה מקרה תיאורטי. הסינים שולטים בתנובה. יש חקירה גדולה של רשות ההגבלים נגד תנובה על הסדרים כובלים, משום שהיא התערבה על פי החשד בנעשה במדפי רשתות השיווק. מה יהיה אם יוחלט על הגשת כתב אישום או יוטל קנס גבוה? הרי עקרונית יכול לקפוץ מישהו בממשלה ולטעון שזה יכול לפגוע ביחסים בין ישראל לסין. לריב איתם בגלל גבינה לבנה? בואו ניתן לחברה פטור מהסדר כובל מנימוקים מדיניים.

אבל זה רק חשש תיאורטי. השימוש שהממשלה רוצה לעשות בפטור הוא כדי ליישם את מדיניות הגז. גם אם לא כולם מסכימים עמה, זו ממשלה שנבחרה לפי חוק ושמורה לה הזכות לעשות זאת. הפעלת סעיף הפטור, מה לעשות, היא בהחלט דרך חוקית לעשות זאת. זה לא אומר שמעכשיו רק זאת תהיה הדרך.