דרעי: "רשויות משקיעות רווחים באג"ח אבל מוציאות חוזים של שוטף פלוס 120 לספקים"

ועדת הכלכלה דנה הבוקר (ד') במצוקת האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים וסימנה את ירית הפתיחה למאבק בין השלטון המקומי לבין משרד הכלכלה על יישום חוק ימי האשראי שמקדם בימים אלו שר הכלכלה אריה דרעי. דרעי שפתח את הישיבה, מתח ביקורת על עיריות מבוססות כמו עיריית תל אביב, שעל אף יכולותיה הכלכליות מוסר התשלומים שלה ירוד ודורש טיפול. בתגובה טוען חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות שהשלטון המקומי יעמוד בשוטף פלוס 30 רק אם יזכה לתשלום מהממשלה באותם תנאים ובאם לא יזכה לתנאים אלו יגלגל את העלויות לחשבונות הארנונה.

הישיבה נפתחה כאמור בדבריו של דרעי שניתח את חלקם העסקים הקטנים והבינוניים מהעסקים במשק ומהתוצר לעומת חלקם המינורי באשראי. במסגרת דבריו מתח השר ביקורת חריפה על רשויות מקומיות מבוססות. לדברי דרעי, "מי שנותן את מרבית החוזים הממשלתיים בישראל הם הרשויות והחברות הכלכליות, שהן הבעיה הגדולה ביותר. אני רואה עירייה כמו תל אביב או רשויות גדולות אחרות שמעסיקות אנשי מקצוע בלהשקיע את הרווחים שלהם, שמוסדיים משקיעים בהם. איך יכול להיות שהם משקיעים את הרווח אבל עושים חוזים של פלוס 60, פלוס 90, פלוס 120 יום. מדובר במקום שצריך לטפל במוסר התשלומים שלו."

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי צילום: רועי שפרניק

עוד הוסיף דרעי כי "כמו שיש חוק על הלנת שכר שמגן עובדים, אם חברי הכנסת לא יקבלו משכורת בתחילת החודש, הם יבינו שקרה משהו למדינת ישראל. כל חודש צריך לקבל משכורות. אם כל חודש מועסק לא מקבל משכורת - יש כאן משהו פגום מוסרית. זה לא רק עניין כלכלי זה עניין חברתי ועניין מוסרי ממדרגה ראשונה".

בתגובה טען ביבס כי מרכז השלטון המקומי תומך בתשלום אשראי לספקים בשוטף פלוס שלושים כדי למנוע פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים, אך בתפקידו כזרוע הביצועית של הממשלה הוא מוציא אל הפועל ומשלם עבור מגוון תקציבי פיתוח. לכן, רק אם תתחייב המדינה בעצמה לספק את התקציבים הללו לרשויות באותם תנאי תשלום הנדרשים בחוק, יוכלו הרשויות לעמוד בתנאי התשלום הללו.

לדבריו "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מאלצת את הרשויות לעמוד בהוצאות של מיליוני שקלים מבלי שהמדינה תעמוד באותם תנאי התשלום, מה שיביא בהכרח לקריסתן הכלכלית של מרבית הרשויות בישראל. אם לא יועברו תשלומי המדינה באופן זהה לאלו שנדרשות הרשויות לעמוד בו, יתגלגלו העלויות לכיסו של האזרח וחשבון הארנונה"