עמידר למשרד הבינוי: "אל תקשו על זכאי הדיור הציבורי"

מדו"ח מבקר המדינה האחרון עולה כי בשל המחסור בדירות זמינות עמד זמן ההמתנה הממוצע לדירה ציבורית ב-2014 על 2.7 שנים. הדו"ח התייחס ל-2,570 זכאים בהמתנה, אולם לפי נציג משרד הבינוי, יש להוסיף לרשימת ההמתנה למעלה מ-100 אלף זכאים נוספים, ביניהם משפחות חד-הוריות, חסרי דירה, נכים, קשישים ועולים.

כחלק מניסיונותיו לטפל בבעיה, משרד הבינוי פרסם בתחילת השנה מכרז, שמטרתו "טיפול בבקשות לסיוע בדיור". במכרז זכו שלוש חברות שדורגו בסדר הבא: "מ.ג.ע.ר", "מילגם", ו"עמידר". משמעות הדירוג היא שתיקי הזכאות של האזרחים הממתינים לדירה ציבורית, חולקו בין שלוש החברות באופן כזה שהמדורגת ראשונה – מ.ג.ע.ר זכתה לנתח תיקי הזכאים הגדול ביותר ואילו עמידר, המדורגת אחרונה, לנתח הזכאים הקטן ביותר.

בניין דיור ציבורי צילום: עמית שעל

עם זאת, בתנאי המכרז נקבע כי זכאי לדיור ציבורי לא יחויב לקבל את השירות מהחברה המסוימת אליה שויך תיקו – והוא יוכל ליזום פנייה לכל אחת מהזוכות, בהתאם לרצונו.

לפי התוכניות, השירות לזכאים – כלומר מציאת קורת גג עבורם – היה אמור להתחיל ב- 3.5.15 אלא שעתירה שהגישה עמידר עצרה את ההליך.

בעתירה, שהגישה נגד משרד הבינוי והזוכות האחרות לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, היא טענה שלזכאים נשלחו מכתבים שהודיעו להם על שיוכם לאחת משלוש החברות, ובהם הוראה הנוגדת את תנאי המכרז.

ההוראה המדוברת קובעת כי על מנת לעבור מהחברה אליך שויך באופן אוטומטי לחברה אחרת (למשל ממ.ג.ע.ר. לעמידר) הזכאי חייב להתייצב פיזית במשרדי החברה ולהגיש לה את בקשת המעבר. כלומר, מבלי שהזכאי יגיע למשרדי החברה המקורית לה שויך תיקו, הוא לא יוכל לעבור לחברה אחרת.

עמידר טענה כי ההוראה הזו פוגעת בחופש הבחירה של ציבור זכאי הדיור הציבורי. מילגם (הזוכה השנייה) הצטרפה ל"עמידר" וציינה שחובת ההתייצבות פוגעת גם בתחרות בין החברות.

לעומתן, מ.ג.ע.ר צידדה בעמדת משרד הבינוי שטען, בין היתר, כי עמידר, שהמכרז הפחית את תיקי הזכאים שברשותה, מנסה להערים מכשולים על מתחרותיה במטרה להגדיל את היקף התיקים בהם היא מטפלת.

מ.ג.ע.ר הוסיפה שעמידר מנסה להמשיך לשלוט בשוק ופועלת בחוסר תום לב. לשיטתה, ההתייצבות אינה פוגעת בציבור הזכאים בשום צורה.

בינתיים, על מנת לאפשר הידברות בין הצדדים, הוציא ביהמ"ש צו זמני שביטל את חובת ההתייצבות שחוקיותה שנויה במחלוקת. אלא שמגעי הפשרה לא הצליחו בשל התעקשות משרד הבינוי על קיום ההוראה.

חופש בחירה

השופט ד"ר יגאל מרזל בחן את תנאי המכרז והגיע למסקנה כי חלוקת התיקים לחברות נועדה להתחיל "להתניע" את השירות, כדי לזרז את הליכי השיכון של הציבור הממתין לדיור ציבורי. המשמעות היא, כי החלוקה לא נועדה כדי לקבע את הזכאים לחברה המסוימת, ולאחר שיוכם הם זכאים, במידה שהם רוצים בכך, לעבור לחברה אחרת.

השופט ציין שהוראות המכרז הדגישו במפורש את זכותו של הזכאי לחופש בחירה בין שלוש החברות הזוכות, והבהיר אין להטיל כל מגבלה על מעבר הזכאים מחברה אחת לשנייה.

לפיכך השופט קיבל את העתירה, ביטל את ההוראה וחייב את משרד הבינוי ומ.ג.ע.ר לשלם לעמידר 40 אלף שקל עבטר שכר טרחת עו"ד.

לסיום ציין השופט כי הסדרת האופן שזו יבוצע המעבר מחברה לחברה מסור לשיקול דעתו של משרד הבינוי, ולנו נותר לקוות כי יעשה זאת בצורה מהירה ויעילה, לטובת הזכאים.

לפסק הדין - לחץ כאן

• ב"כ העותרת: עו"ד שמואל גלינקא

• ב"כ המשיבות: עו"ד עמיצור איתם, עו"ד עודד מהצרי, עו"ד יניב מטלס

עו"ד סם ואטורי עוסק בדיני מקרקעין ודיני חוזים.

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"