$
בארץ

הרמטכ"ל מגיב לראשונה על דו"ח לוקר: "לא אתן יד לפגיעה במשרתי הקבע"

רב אלוף גדי איזנקוט מגיב על הדו"ח לבחינת תקציב הביטחון שהוגש אתמול לראש הממשלה, אך טרם נחשף לציבור: "צה"ל ימשיך בתהליך התייעלות בכוח האדם הכרוך בוויתורים כבדים אך לצד זאת ישאיר את הטובים ביותר בשורותיו ויוסיף לטפחם"

שאול אמסטרדמסקי 20:1408.07.15

הרמטכ"ל גדי איזנקוט מתייחס לראשונה (ד') לדו"ח לוקר לבחינת תקציב הביטחון שהוגש אתמול לראש הממשלה. באיגרת ששלח לחיילי צה"ל כתב איזנקוט: "אני נכון לשינויים מרחיקי לכת בצה"ל אך לא אתן יד לפגיעה במשרתי הקבע, שבחרו להקדיש חייהם למען ביטחון ישראל והבטחת קיום המדינה".

 

איזנקוט הוסיף: "צה"ל ימשיך בתהליך התייעלות בכוח האדם הכרוך בוויתורים כבדים אך לצד זאת ישאיר את הטובים ביותר בשורותיו ויוסיף לטפחם. אני נכון לשינויים מרחיקי לכת בצה"ל אך לא אתן יד לפגיעה במשרתי הקבע, שבחרו להקדיש חייהם למען ביטחון ישראל והבטחת קיום המדינה".

 

המכתב ששלח איזנקוט בתגובה לדו"ח לוקר המכתב ששלח איזנקוט בתגובה לדו"ח לוקר

 

דו"ח לוקר יחשף לציבור בעוד כשבועיים, צפוי להתייחס לגובה תקציב הביטחון הרצוי, ומה צריך להיות גובה תקציב הביטחון בשנים הקרובות וכן לסוגיית הפנסיה הצה"לית.

 

בצה"ל מתנגדים להחלפת מודל פנסיית הגישור במענק חד פעמי בטענה שהדבר יפלה לרעה את משרתי הקבע לעומת יתר עובדי המגזר הציבורי. כמו כן, בצה"ל טוענים כי פנסיה זו נותנת רשת ביטחון לפורשים בזמן שמענק חד פעמי לרוב מבוזבז בזמן קצר. לכן מציעים בצה"ל מודל אלטרנטיבי, שגיבשה ועדת טופולנסקי, שמינה ראש אגף כוח אדם בצה"ל אלוף חגי טופולנסקי לפני כשנה.

 

משמאל: לוקר מגיש את הדו"ח לנתניהו משמאל: לוקר מגיש את הדו"ח לנתניהו

 

לפי מודל צה"ל, יהיו בצבא שלוש שכבות של שירות קבע במקום שתי השכבות הקיימות כיום. כל שכבה תהיה בת שבע שנים.

 

השכבה הראשונה – "קבע ראשוני" – תהיה בין גיל 21 (לגברים) לגיל 28, בדומה להיום. לאחר מכן, תיווצר שכבה חדשה, שתיקרא "קבע בכיר", עד גיל 35. בגיל זה צה"ל יוכל לשחרר משירות את אלה שאינם צפויים להתקדם בדרגה או בתפקיד, ולתת להם מענק שחרור כספי על 14 שנות שירות. גובהו הסופי של המענק טרם נקבע, אבל בצה"ל מעוניינים במענק נדיב, של כחצי מיליון שקל בממוצע לפורש.

 

השכבה השלישית – "קבע מובהק" – תהיה עד גיל 42, ועליה צפויה להיות המחלוקת בין המודל של צה"ל לבין המודל הצפוי של לוקר. בצה"ל מעוניינים לשמור על פנסיית הגישור שתינתן לפורשים משירות הקבע ועד לגיל הפרישה במשק. כלומר, פנסיה תקציבית של כ־20 שנה בממוצע, בשווי של כמה מיליוני שקלים. ועדת לוקר, ככל הידוע, המליצה להמיר את פנסיית הגישור הזו במענק פרישה חד פעמי ומצומצם יותר בהיקפו, שמזכיר את מענק הפרישה שבצה"ל רוצים לחלק לפורשים הצעירים יותר. התנגשות זו בין המודלים צפויה לצוף אל מעל לפני השטח ברגע שראש הממשלה יתיר לפרסם את הדו"ח המלא.

 

המשותף לשני המודלים הוא שגיל הפרישה מצה"ל יירד במקום להמשיך לעלות. גיל הפרישה הממוצע מצה"ל הוא 47 כיום, והוא אמור לעלות באופן הדרגתי עד גיל 50. אך עתה מציעים בצה"ל, וככל הידוע גם בוועדת לוקר, כי יש להוריד את גיל הפרישה הממוצע לקצינים בחזרה ל־42. לעומת זאת, גיל הפרישה לנגדים צפוי לעלות לסביבות גיל 52, בדומה למשטרה. העלאת גיל הפרישה לנגדים תאפשר להם להתמקצע אבל גם תחסוך כסף לצה"ל, משום ששכר הנגדים לא עולה בצורה ניכרת בדרגות הבכירות כמו שכר הקצינים. מאותה סיבה מעוניינים בצה"ל להוריד את גיל הפרישה לקצינים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x