ישראל מפגרת אחר רוב המדינות המפותחות בשיעורי העבודה של בעלי השכלה תיכונית

ישראל מפגרת אחרי רובן המוחלט של המדינות המפותחות בשיעורי העבודה של אנשים בעלי השכלה תיכונית, כך עולה מסקירה מיוחדת שמפרסם ארגון ה-OECD על שוק העבודה במדינות החברות בארגון. על פי נתוני הארגון, נכון לשנת 2013, ישראל נמצאת במקום הרביעי מהסוף בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (עובדים או מחפשי עבודה) להם השכלה תיכונית, עם 52.6% בלבד. זאת לעומת כ-78% בקרב בעלי לימודי תעודה או השכלה על תיכונית לא אקדמית. ישראל מקדימה את פולין, הונגריה וסלובקיה, כאשר מעליה במקומות החמישי והשישי נמצאים צ'כיה וסלובניה בהתאמה.

לשם השוואה, בקרב בעלי השכלה של תואר ראשון ומעלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא לא פחות מ-88.8%, ובו ישראל ממוקמת אחוז גבוה יותר מאשר ממוצע ה-OECD.

דורשי עבודה בשירות התעסוקה (ארכיון). ישראל בתחתית הרשימה בהשקעה בפרויקטים שיתמרצו אנשים לצאת לעבודה צילום: רוני שיצר

הנתון העגום הזה הוא לא גזירת גורל אלא מדיניות מכוונת. בשנים האחרונות ישראל נמצאת בתחתית הרשימה של המדינות המפותחות בהשקעה במה שמכונה "מדיניות פעילה בשוק העבודה", כלומר כל אותם פרויקטים שנועדו לעזור לאנשים למצוא עבודה או לתמרץ אותם לצאת ולעבוד – בין אם הכשרה מקצועית, מעונות יום או מס הכנסה שלילי. בישראל שיעור ההשקעה בנושאים שכאלו מתוך סך כל התוצר עוומד על כ-0.2%, בעוד במדינות המובילות את הנושא, כמו גרמניה ודנמרק, מדובר על שיעור שנע באיזור ה-1%. לאורך השנים נשחקו באופן מודע תקציבי ההכשרה המקצועית, אם בגלל סדר עדיפויות לקוי של מקבלי ההחלטות, אם מחוסר תשומת לב או בגלל ניסיון של אנשי משרד ראש הממשלה והאוצר לשים דגש על תוכניות שנועדו להחליף בעזרת הפרטה את שירות התעסוקה והאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה, כמו תוכנית ויסנקונסין.