המשנה ליועמ"ש: מתווה הגז אינו חוזה בין המדינה לדלק ונובל אנרג'י
לדברי אבי ליכט, סעיף היציבות הרגולטורית ששובץ במתווה הגז, שמבטיח לחברות הגז "חסינות" לא רשמית משינוי כללי החקיקה והמיסוי, עשויה להשתנות אם המדינה תחליט לעשות כן
מתווה הגז והיציבות הרגולטורית שקיימת בו אינה חוזה רשמי בין המדינה לחברות הגז - כך קובע המשנה ליועמ"ש (כלכלי פיסקאלי) אבי ליכט.
לדבריו, סעיף היציבות הרגולטורית ששובץ במתווה הגז, שמבטיח לחברות הגז "חסינות" לא רשמית משינוי כללי החקיקה והמיסוי, כפופה לכללי
תשובתו של ליכט ניתנה במענה לפניית ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וזאת לאור החשש שמא הבטחה שלטונית לחסינות רגולטורית לעשור שלם עלולה "לסנדל" ממשלתות עתידיות מטיפול במשק הגז או בבעיות שיווצרו בהמשך. למעשה, המדינה קבעה בטיוטת מתווה הגז שהיציבות הרגולטורית תשאר לאורך 10 שנים מיום הפקת הגז ממאגר לווייתן, כלומר בסביבות שנת 2029 (הספירה תחל לאחר כ-4 שנות פיתוח).
ממשרדי האוצר והאנרגיה טענו מנגד שהבטחת היציבות הרגולטורית לא נולדה רק מדרישת חברות הגז אלא גם מרצון לשדר לשאר החברות שפועלות בתחום שהמדינה לא תמהר לשנות פעם נוספת את כללי המשחק, ובכך תבריח לכאורה משקיעים זרים שביקשו להגיע לישראל.
