משרד האוצר מקדם קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה

המחלוקת סביב תקציב המדינה לא מצליחה להיפתר. נכון לעכשיו נראה כי האוצר יבצע קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה, וכעת השאלה היא מה יהיה היקפו. המחלוקת בשלב זה היא בין מפלגות הקואליציה, ובעיקר יהדות התורה, לבין שר האוצר ופקידיו. דרישת המפלגות היא כי ההסכמים הקואליציוניים ימומשו כלשונם, מה שיעלה, לפי האוצר כ-8.5 מיליארד שקל. במקביל חוששים באוצר גם מתוספת של כ-4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בעקבות המלצות ועדת לוקר.

מדובר בסכומים שלאוצר כרגע אין דרך לממן אותם. לפי האוצר, היקף ההתחייבויות של ממשלות קודמות עומד היום על כ-5 מיליארד שקל, הדרך שלהם לממן את התחייבויות אלה, היא להגדיל את יעד הגרעון מ-2.5% ל-2.9% (זאת כאשר במקור יעד הגרעון היה אמור לעמוד על 2% ב-2016).

בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: אוהד צויגנברג

ההסכמה הגורפת בירושלים - מיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, דרך נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, וראש אגף תקציבים, אמיר לוי, היא כי אסור לפרוץ את יעד הגרעון הזה. סקירות של בנק ישראל גם הזהירו כבר מפני פריצה של יעד גרעון של 2.5%.

במהלך היום התקיימו דיונים מרתונים בין האוצר למפלגות הקואליציה, ובעיקר עם יהדות התורה, במטרה לשכנע אותם לפרוס את ההסכמים הקואליציוניים על פני שנתיים. אלא גם אם ייכנעו בסופו של דבר ביהדות התורה ויסכימו לקצץ או לפרוס על פני זמן את מימוש ההסכמים הקואליציוניים, באוצר סבורים כי קיצוץ רוחבי יהיה הכרחי בכל מקרה. באוצר הציעו מספר הצעות לסגור את הפער, מרביתם ממוחזרות, כמו למשל ביטול הפטורים ממע"מ או הגדלת ההפרשות על תשלומי הפנסיה התקציבית, אך כל ההצעות, שדורשות מאבקים פוליטיים לא פשוטים, ירדו מהפרק.

ברקע הויכוחים על מצרפי התקציב, דרישות ההסתדרות, שזיהתה את חולשתו של שר האוצר והרצון שלו להמנע מעימותים, על להעלאה בשכר, צוברות תאוצה. הדרישות שנעות סביב 5%-7% עתידות לעלות למדינה בין 5-7 מיליארד שקל. סביר להניח שגם אם יאושרו יהיו בפריסה כלשהי, אך בכל מקרה יכבידו על תקציב הממשלה. סביר להניח שמה שישאף כחלון לעשות, הוא לדחות את ההעלאה הזו, לשנים הבאות, לשר אוצר אחר. במיוחד לאור כך שהאינפלציה הנמוכה השנה, הופכת כל גידול בשכר לגידול ריאלי.