האמנה של קק"ל והמדינה תוארך בחודש לפחות

הממשלה וקק"ל צפויות לדחות בחודש את מועד פקיעת התוקף של האמנה ביניהן, שבמסגרתה מנהלת המדינה עבור קק"ל את קרקעותיה.

באמנה שנחתמה ב־1961 הוסכם כי המדינה תנהל עבור קק"ל את הקרקעות בהן היא מחזיקה ותעביר לה מדי שנה את התמורה ממכירתן. קק"ל מחזיקה בכ־12% מהקרקעות בישראל ובשנים האחרונות מדובר כמיליארד שקל.

צילום: דוד הכהן

לפני חצי שנה הודיעה קק"ל באופן חד צדדי כי היא לא מעוניינת להאריך את תוקף האמנה אלא להיפרד מן המדינה, לנהל את קרקעותיה בעצמה ולהתחרות ברשות מקרקעי ישראל.

מהלך זה נעשה בתגובה ליוזמת משרדי האוצר והמשפטים לחייב את קק"ל להעביר את הכנסותיה ממכירת קרקעות בחזרה למדינה.

לאור ההחלטה החד צדדית של קק"ל, ביקשה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר לאחר הקמת הממשלה למנות שר כאחראי על הארגון. האחריות הוטלה על השר להגנת הסביבה אבי גבאי מכולנו.

במסגרת המגעים בין גבאי לקק"ל הוחלט על דחייה של חודש במועד פקיעת תוקף האמנה. ככל הידוע, הרעיון לחייב את קק"ל להעביר את הכנסותיה ממכירת קרקעות למדינה ייגנז.

שווי הקרקעות של קק"ל נאמד ב־8 מיליארד שקל, על פי הדו"חות הכספיים של הארגון לשנת 2014. באותה שנה ההכנסות של קק"ל ממכירת הקרקעות עמדו על 2.1 מיליארד שקל. אלא שקק"ל הגדילה מאוד את הוצאותיה על קרקעות, בעיקר בעקבות מתן הנחות ומימון הוצאות פיתוח לעיריות, כך שהכנסותיה ממכירת הקרקעות נמוכות יותר.

במערכת הפוליטית מעריכים שההסכמה על הארכת האמנה נעשתה כדי להוריד את הלחץ הממשלתי מקק"ל.