חובות משקי הבית: מתחילים לטפל בקטרקט

לפני חודשיים פרסם בנק ישראל בפעם הראשונה את התפלגות המשכנתאות לפי עשירונים לצורך הכנת תרחיש הקיצון של המשק הישראלי והחשיפה שלו לשוק הדיור. עד אז לא היו לו הנתונים האלה. אתמול הוציא הבנק דרישה למערכת הבנקאית להאיר לו פינה חשוכה אחרת ולא פחות מסוכנת - חובות משקי הבית לצריכה: הלוואה לחופשת לידה, הלוואה לשיפוץ הבית, הלוואה לחופשה, הלוואה לסגירת המינוס. אתם מכירים את הז'רגון. תיקחו עכשיו, תשלמו כשיהיה לכם, או כשלא יהיה לכם ותידרשו לקחת עוד הלוואה. עד כמה שזה יישמע לכם לא נורמלי, עד היום אף אחד במשק הישראלי, כולל הרגולטור הרלבנטי, הפיקוח על הבנקים, לא יודע איך מתפלג האשראי הצרכני - מי הם הלווים הכבדים ואילו ריביות הם משלמים על האשראי שדוחפים להם בכל מקום וזמן ולכל מטרה.

יונקים הלוואות בשקיקה

לפני שנתיים, כשיצאנו לדרך שאול אמסטרדמסקי ואנוכי עם הסרט "נשואים פלוס מינוס" בניסיון להבין עד כמה עמוקה בעיית החוב של משקי הבית, ראיינו את פרופ' עטיף מיאן, מחבר רב־המכר "בית החובות". כשסיפרנו לו שבישראל אין דירוג אשראי והרגולטור לא יודע מי הם הלווים שיונקים בשקיקה את ההלוואות שדוחפת להם המערכת הפיננסית, הוא הביט בנו בתימהון וחזר על השאלה ששאלנו כי סבר שמדובר בטעות. "אם הרגולטור שלכם לא יודע מה פרופיל הלווים, אז הוא מנהל את חובות משקי הבית בעיוורון מוחלט".

אתמול הקטרקט הזה שהיה על עינו של המפקח על הבנקים התחיל להחלים. המערכת הבנקאית תתחיל לדווח באופן מסודר כך שלפיקוח תהיה תמונה ברורה על מה שקורה שם: מי מממן את הגידול המהיר מדי באשראי הצרכני בבנקים (27% בשנים 2010–2014, בשנת 2015 הנתונים קצת התבלגנו), מי הם הלווים שנוטלים אשראי מחברות כרטיסי האשראי בריבית רצחנית של 12% (האשראי הזה זינק ב־39% ב־2010–2014) והאם העסק הזה מתחיל להוות איום על היציבות של המערכת הבנקאית? כל זה יקרה מיוני 2016. מאוחר, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם.

חובות משקי הבית. צעד בכיוון הנכון צילום: שאטרסטוק

עוד שמן למדורת האשראי

איסוף הנתונים הללו הוא קריטי, כפי שכתבנו כאן לא פעם, בעיקר כעת. הסיבה פשוטה. ברקע עומדות על הפרק כמה רפורמות שאמורות להגדיל את היצע האשראי כדי לייצר תחרות לבנקים וכדי להוריד את עלויות המימון של משקי הבית. הכוונה טובה אבל לפני שמכניסים עוד שמן למדורת האשראי הצרכני בדמותם של נותני אשראי חוץ־בנקאי כדאי לראות שהעסק הזה עובד בצורה מסודרת ומפוקחת. הוא לא. לבנק ישראל אין נתונים על הפילוח של האשראי הצרכני, אבל לפחות יש לו נתונים על הגודל שלו ועל קצב הצמיחה שלו. באשראי החוץ־בנקאי אפילו זה עדיין לא קיים. יש תוכנית להקמת ועדה שתשרטט את גבולות המשחק לשחקנים שצצים חדשות לבקרים. לפני שרצים קדימה ופותחים את כל העסק הזה לתחרות  צעד בכיוון הנכון, יש לומר  חייבים לקבוע לו כללים ברורים וגם לאסוף לגביו נתונים. אחרת נמצא את עצמנו בעוד חמש שנים בבועה חדשה בתחום האשראי הצרכני שאף אחד לא יודע להעריך כמה היא גדולה ומהי רמת הסיכון שלה.