אפליה בין מקבלי הפנסיה התקציבית: שופטים צוברים פי שלושה מרוב עובדי המדינה

מרבית מקבלי הפנסיה התקציבית צוברים לפנסיה 2% משכרם בשנה, אך חלקם צוברים יותר. למשל, עד 1996 ראש הממשלה ושריה צברו 7% לפנסיה בכל שנה וחברי כנסת צברו 4%.

גם שופטים, דיינים ויתר מי שמכהנים במשרות שיפוטיות צוברים אחוזים מוגדלים לפנסיה. למשל, שופט שכיהן עד חמש שנים צובר 7% בכל שנה ויכול להגיע עד 35% מהשכר האחרון. בשל המשכורות הגבוהות של השופטים, פנסיה בתנאים אלה יכולה להגיע לכ־20 אלף שקל בחודש לכל החיים עבור חמש שנות כהונה כשופט בלבד.

שופטים שכיהנו בין חמש לשמונה שנים יכולים לצבור לפנסיה 50% מהשכר שלהם, ושופטים שכיהנו יותר משמונה שנים יצברו עוד 3% בכל שנה נוספת. אם שופט פורש לפנסיה לאחר גיל 60, הוא יקבל תוספת של עוד 2% לפנסיה על כל שנה שבה כיהן מעל גיל זה.

גם יחידות מיוחדות במערכת הביטחון צברו אחוזים מוגדלים לפנסיה. לדוגמה, פרקליטי מדינה, חבלנים משטרתיים, לוחמי הימ"מ במשטרה, שוטרים מסתערבים, טייסי המשטרה, צוללנים בצבא הקבע וטייסים צברו 3% לפנסיה בכל שנה במקום 2%.

תתי־אלופים ומעלה צוברים כ־4% לפנסיה בשנה, וחלק מבעלי תפקידים מבצעיים במוסד ובשב"כ צוברים כ־6%. זאת מתוך מחשבה שאם ייאלצו לפרוש מתפקידיהם בתוך זמן קצר יצברו בינתיים אחוזי פנסיה גבוהים.

נוסף על כך, לרמטכ"ל יש סמכות להוסיף 6% לפנסיה של פורשי צבא הקבע המתווספים ל־70% — לכדי 76% מהשכר האחרון.