המדינה לבג"ץ: השימוע הציבורי בנוגע למתווה הגז - חריג ולא מחייב

ההליך עוד לא מוצה, השימוע הציבורי של מתווה הגז בכלל נמצא באמצעו ובכוונת המדינה לזמן גורמים מסוימים להופיע בפניהם פרונטאלית - אלו תמצית הטענות של המדינה כנגד העתירה שהוגשה לפני מספר ימים בבקשה להאריך את שימוע מתווה הגז ב-21 ימים. עוד טוענת המדינה כי מדובר בהליך חריג שאינו מחייב אותה.

באמצע השבוע. עתרו לבג"ץ שלושה חברי כנסת - שלי יחימוביץ', איתן כבל ותמר זנדברג -  יחד עם שורת ארגוני חברה, בטענה שהזמן שהוקצב לציבור להעיר על טיוטת מתווה הגז הממשלתית הוא קצר מדי. המדינה הקציבה 21 ימים, וקבעה שעם סיומם היא תקדם את המתווה באמצעות הצבעות שונות הן בממשלה והן בכנסת.

שלי יחימוביץ' צילום: אי פי איי

בתשובת המדינה נטען שהעתירה שהוגשה כדי להאריך את זמן השימוע מ-21 ל-42 ימים היא מקדמית מכמה סיבות. הראשונה היא שהשימוע עוד לא הסתיים (המועד הסופי הוא 21 ביולי) מה גם שבכוונת משרדי הממשלה לקיים ימי שימוע פרונטאליים מרוכזים עם סיום מועד התשובות הרשמי. עוד טוענת המדינה, באמצעות הפרקליטות, שנציגיה עוד אמורים להופיע רשמית בוועדת הכלכלה ולהציג את המתווה, זאת כדי להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים שקובע שניתן להכריז על נושא מסוים כבעל משמעות מדינית ובכך לעקוף כל פסיקה קודמת של הממונה על ההגבלים העסקיים שעניינה רק תחרות במשק.

לסיום טוענת המדינה ש"תקופה של 21 יום לצורך קבלת הערות הציבור ביחס לטיוטת מתווה הגז מהווה פרק זמן סביר בנסיבות הענין", מה גם שהליך השימוע הציבורי הוא הליך חריג שאינו מחייב בכלל את הממשלה ונעשה, לכאורה, לשם השקיפות.

טענות המדינה ממשיכות למעשה את הקו שמובילים משרדי הממשלה בכל הקשור למתווה הגז הממשלתי. מספר ההערות שהוגשו עד היום הוא יחסית זניח ואינו כולל את חברות הגז או חברת החשמל, מה שמותיר את השימוע כפעולה המתבצעת "למראית עין".