מבקר המדינה יבדוק את היערכות הרשויות לעבודות הרכבת הקלה
לדברי יוסף שפירא, "מדובר בריכוז העירוני הגדול והצפוף במדינה ופורסם כי הרשויות השונות וביניהם נת"ע, המשטרה, משרד התחבורה והרשויות העירוניות לא ערוכות לטפל באתגרים שמציב הפרויקט"; באוקטובר 2013 בחן המבקר את הליך הלאמת הפרויקט ומצא כי "ההחלטה שנת"ע תהיה אחראית לביצוע פרויקט כה מורכב התקבלה בלא שנעשתה עבודת מטה יסודית של משרדי התחבורה והאוצר"
מבקר המדינה יוסף שפירא החליט לבחון בזמן אמת את היערכות הרשויות השונות לתחילת עבודות התשתית של הרכבת הקלה ומתן פתרונות לאזרחי המדינה במטרופולין תל אביב. כך הודיע הבוקר (ג) משרד מבקר המדינה.
- הרכבת הקלה: שפיר מבקשת לפסול את זכיית שיכון ובינוי בחלק מהפרויקט
- ועד רכבת ישראל: לא נתגבר את מערכת הקרונות בזמן חפירות הרכבת הקלה
- הרכבת הקלה: משרד התחבורה בונה על חינוך מחדש של הנהגים
לדברי שפירא, "מדובר בריכוז העירוני הגדול והצפוף במדינה. במהלך השנים גדל בו מאוד השימוש בכלי רכב פרטיים ומערכת הכבישים לא הותאמה באופן מספק לתהליך הגידול המהיר. הדבר הביא לגודש רב בכבישי המטרופולין".
שפירא ציין כי חברת נת"ע אמורה להתחיל בעבודות התשתית של הרכבת הקלה בתחילת אוגוסט הקרוב, מה שהעלה חשש ש"כתוצאה מהעבודות יגרמו שיבושי תנועה ועומסי תנועה גדולים מאוד אשר יכבידו על אזרחי המדינה. בפרסומים שונים נטען, כי הרשויות השונות וביניהם חברת נת"ע, משטרת ישראל, משרד התחבורה והרשויות העירוניות אינן ערוכות לטפל באתגרים שמציב הפרויקט. מדובר בין השאר, במגרשי חנייה במסגרת 'חנה וסע', ההיסעים לנהגים שיחנו במגרשי החנייה, נתיבי התחבורה הציבורית שישרתו את אותם היסעים. אשר למשטרת ישראל מדובר בהכוונת התנועה באותם אזורים. לגבי הרשויות העירוניות המקומיות מדובר בהיבט החנייה וגרירת רכבים המפריעים לתנועה".
הבדיקה של המבקר בנושא הרכבת הקלה של מטרופולין תל אביב אינה הראשונה: באוקטובר 2013 בחן המבקר את הליך הלאמת הפרויקט ומצא כי "לפני שקיבלה הממשלה את החלטתה מדצמבר 2010, לא הוצגו לה חלופות שונות של גופי ביצוע לפרויקט הקו האדום. ההחלטה שנת"ע תהיה אחראית לביצוע פרויקט כה מורכב התקבלה בלא שנעשתה עבודת מטה יסודית של משרד התחבורה ומשרד האוצר - לבדיקת היערכותה של החברה ויכולתה לבצע את הפרויקט, ולבדיקת העלות הכלכלית של כל התהליך לעומת חלופות אפשריות אחרות".
התוצאה של המהלך היה שתקציב הפרויקט זינק מכ-10.8 מיליארד שקל במקור ועד לכ-17 מיליארד שקל כיום, כאשר מועד ההשקה נדחה מאמצע 2017 לסוף 2021, בכפוף לשינויים.