ועדת החוקה אישרה את ההצעה למחיקת חובות בהוצאה לפועל
לפי החוק, מחיקת החובות תחול בשלוש השנים הקרובות על חייבים מוגבלים באמצעים שחובם הכולל נמוך מ-800 אלף שקל; הוא יובא לקריאה שנייה ושלישית ביום שני
בתום דיון ארוך אישרה היום (ג') ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי פה אחד את "חוק השמיטה",
המוחק את חוב ההוצאה לפועל של אלפי חייבים מוגבלים באמצעים – בעלי חוב שאין סיכוי שיחזירו את חובותיהם לנושים. בדיוני הוועדה הוחלט להרחיב את החוק כך שיחול על מי שמוגדר כמוגבל בארבע השנים האחרונות, ולא בחמש השנים האחרונות כפי שנקבע בהצעת החוק הממשלתית, מה שמגדיל את מספר הנהנים ממחיקת החוב ל-22 אלף.
איילת שקד צילום: יאיר שגיא
את החוק יזמה בכנסת הנוכחית שרת המשפטים איילת שקד, ואליה מוזגה הצעת חוק של ח"כ מרב מיכאלי. לפי החוק, מחיקת החובות ("הפטר") תחול בשלוש השנים הקרובות על חייבים מוגבלים באמצעים שחובם הכולל (גם מחוץ להוצאה לפועל) נמוך מ-800 אלף שקל, אין להם חוב של יותר מ-400 אלף שקל לחייב אחד, והם עמדו בהחזרי החוב שנקבעו להם בשלוש השנים האחרונות.
החוק יובא לקריאה שנייה ושלישית ביום שני. לדברי סלומינסקי, "התאמצנו לסיים את הכנת החוק השבוע כדי שיאושר עוד במושב הכנסת הנוכחי שמסתיים בשבוע הבא, כך שהחוק ייכנס לתוקף יומיים לפני ראש השנה, כלומר עדיין בשנת השמיטה".
איילת שקד צילום: יאיר שגיא
על פי המצב הקיים, חייבים שאינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם יכולים לפנות לפשיטת רגל. אלא שרבים מהחייבים שבאים משכבות חלשות, נמנעים מכך בשל הסיבוך הביורוקרטי. במקום זאת הם עומדים לבדיקת יכולת של רשם ההוצאה לפועל, שקובע להם צו תשלומים חודשי נמוך בהתאם להכנסתם. גובה התשלום אינו מספיק להחזרת החוב ולעתים גם לא להחזרת הריבית, אך בינתיים החייב אינו יכול להשתמש בכרטיסי אשראי, להפעיל חשבון בנק, להקים עסק או לצאת מהארץ. כך שאותם חייבים הם "חדלי פירעון בפועל" התקועים במצב קשה ללא יכולת לצאת ממנו.
"כ-22 אלף איש, החיים תחת צל כבד של חובות מרובים וריביות עתק יוכלו לנשום לרווחה", מסרה שקד. "אני מברכת את ועדת חוקה, שאישרה את הצעת החוק ותרמה לשינוי מבורך בחברה ובכלכלה הישראלית". לפי הערכות שסיפק המשרד בעבר, החוב הממוצע של מי שזכאי להפטר הוא 250 אלף שקל.
החוק קובע תוספת תקציב להוצאה לפועל, כדי לגייס כוח אדם לביצוע המבצע שיימשך שלוש שנים. כמו כן נקבעו חמש לשכות הוצאה לפועל שבהן תהליך ההפטר יתבצע.
לשכת עורכי הדין ניסתה במהלך הדיונים לייצג את הנושים, שלא יזכו לראות את הכסף המגיע להם, אולם שלוש דרישות שהעלתה לא התקבלו. נציגי הלשכה דרשו שחובות נמוכים לא יימחקו, לערוך חקירות מעמיקות כדי לאתר רמאים שיש להם הכנסות לא רשומות אך מנסים ליהנות ממחיקת חובות, ולקבוע נאמן לכל תיק. יש לציין כי מרבית החובות הם לגופים מוסדיים כמו בנקים, רשויות וחברות מסחריות, אולם גם לבעלי עסק עצמאיים שעשויים להיפגע, בעיקר אם יימחק חובם של כמה לקוחות במקביל, ולהפוך בעצמם לבעלי חוב.
סלומינסקי מסביר כי בחוק נקבעו מנגנונים גם למניעת רמייה וגם להגנה על הנושים. "מי שנתפס במסירת מידע כוזב – ההפטר לגביו יבוטל והוא יצטרך להחזיר את כל החובות", הוא אומר. "בנוסף, ההוצאה לפועל ורשות המסים שכבר מכירות את החייב מזה ארבע שנים לפחות, יבדקו אם יש לו נכסים נוספים". כדי להגן על הנושים נקבע שהם יקבלו הודעה על מחיקת החוב כלפיהם, והם יוכלו לערער על כך מול רשם ההוצאה לפועל ולנסות לשכנע כי הכסף חיוני להם.
הגורם המרכזי שקידם את החוק הוא רשות האכיפה והגבייה שההוצאה לפועל עובדת במסגרתה. ממלא מקום מנהל הרשות, דן בן סימון, שהחליף את דוד מדיוני שהוביל את המהלך, אמר: "אני מברך על אישור הצעת החוק החשובה הזו. חייבים, המאופיינים כמשקי בית מוחלשים, חסרי נכסים ואשר גילו אחריות וניסו לעמוד בצו החיוב בתשלומים, אשר גם תשלומו באופן סדיר לא יביא לכדי פירעון קרן חוב, יקבלו הפטר בתוך מערכת ההוצאה לפועל וייצאו לדרך חדשה".
