האם בתי הספר הם פגי תוקף?
ואיך אפשר להאריך להם את חיי המדף
האם בקיץ חם כי כדור הארץ קרוב יותר לשמש? אם צמרות העצים נעות ברוח, האם זה אומר שתנועת הצמרות היא היוצרת את משבי האוויר? את התשובות קל לחפש, אבל איך מאמנים תלמידים לחשוב על נושאים כאלה? איך חושפים אותם לשאלות ומלמדים אותם לזהות כשלים לוגיים, לפתח חשיבה ביקורתית ולהגיע לתובנות קולעות יותר? ואיך כל זה קשור לבחירת צעירים בקריירה מדעית ולשגשוג המדע סביבנו?
כתב העת המדעי "נייצ'ר" חבר החודש למגזין הפופולרי "סיינטיפיק אמריקן" לגיליון מיוחד ומושקע שהוקדש לבחינת החינוך של דור המדענים הבא.
הגיליון המרתק, שזמין בכתובת nature.com/stem, נפתח בהצגת תמונה קודרת של דור המדענים הבא. סכומי עתק אמנם מושקעים בהכשרת חוקרים חדשים ובעידוד המחקר, אך מאידך גיסא גדלים שיעורי הנשירה בתחום וסימני התסכול. שיעור תלמידי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בקרב הסטודנטים במערב הולך וקטן, וישנם גם מומחים שמלינים על תוצרי הליך ההכשרה.
לפי "נייצ'ר", הפגם הוא בתהליך, בתוכן הלימודים ושיטת ההוראה. אלה צריכים להשתנות, להסתמך פחות על המסורת של הרצאות פרונטליות מול קהל דומם ומבחני בקיאות בחומר ויותר לעודד חשיבה יצירתית, להפגיש עם בעיות מהחיים, ולפתח מוטיבציה וכישורי התמדה ועבודת צוות. ובקיצור, להגביר את הדגש על "כישורי המאה ה־21", שהולכים ונפוצים במקומות כמו עמק הסיליקון אך מתעכבים במוסדות ההשכלה המסורתיים, וכן לשלב בלימודים את תוצרי המאה ה־21 - הטכנולוגיה.
מערכת החינוך - הפגם הוא בתהליך, בתוכן הלימודים ושיטת ההוראה צילום: שאטרסטוק
הגיליון משמש במה להתקפה קבוצתית של חוקרים ומרצים מובילים על שיטות ההוראה הרווחות, ומנגד להצגת ראשיתה של דרך אחרת: בגרמניה נבחנות תוכניות ללימודי יצירתיות. בברזיל מתפתחת שיטה ללימוד ללא כיתות כלל, ובקנדה ובמדינות אחרות משנים לחלוטין את הגישה לספרי לימוד, ואף זונחים לחלוטין את ספר הלימוד המסורתי. כאילו חולשותיה של שיטת החינוך של המאה ה־20 כה גדולות עד שהסכר נפרץ לחלוטין, וכמה מערכות חינוך נותנות דרור לחדשנות, לפעמים באשר היא.
ההצעות רבות: לשלב בכל המסלולים לימודי ניהול ותורות של קבלת החלטות, לחנך צעירים לדגול בהחלפת קריירות, לשלב את מדעי הטבע כבר בגני הילדים, להחליף לימודים תיאורטיים במעשיים ועוד. ההצעות לא בהכרח זוכות לתמיכה מקיר לקיר, בוודאי במוסדות החינוך. שינוי שיטת ההוראה מאתגר את סמכות המורה, מחליש את כוח הארגון ודורש פיתוח דרכים חדשות לניהול ופיקוח. שילוב טכנולוגיות חדשות בהוראה עולה כסף ומוליד תקלות וקשיים, גם מהסוג שוותק וניסיון לא פותרים.
אחד החידושים המרתקים שמדווחים בגיליון הוא תוספת חדשה למבחן פיז"ה הבינלאומי: החל בסתיו הקרוב יתווספו למבחן מרכיבים שבוחנים את היכולת לפתור בעיות במשותף. לטענת "סיינטיפיק אמריקן", הסינים טובים מהאמריקאים בפתרון בעיות, והאמריקאים בתורם טובים מהישראלים. במבחנים החדשים כל תלמיד יפגוש, בתיווך תקשורת מחשבים, שותף וירטואלי שאיתו יפתור את הבעיה. הוא יידרש לתאם עם השותף את לימוד החומר ואת מהלכי הפתרון של בעיות שיעסקו בדברים כגון הקשר בין שרידותם של דגים באקווריום לנתוני המזון שלהם, הצפיפות, התאורה וחום המים. מעניין אם הישראליות תסייע לנו בסוג המסוים הזה של השאלות, או אם תפריע.
