השימוע היה רק לפרוטוקול: מתווה הגז יובא לאישור הכנסת ללא שינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מתכננים להביא את טיוטת מתווה הגז הממשלתי לאישור הכנסת עד יום רביעי הקרוב. כך על פי הערכות במערכת הפוליטית.  

ההצבעה תהיה צעד הצהרתי שמטרתו אחת: לאפשר לשר הכלכלה אריה דרעי לחלץ את הממשלה מהתסבוכת שאליה הכניס אותה. בשבוע שעבר הודיע דרעי שהוא מוכן לחזור בו מסירובו ולשקול לעקוף את הממונה על הגבלים לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, אם הכנסת תאשר את המתווה.

בכירי דלק חוששים מגביית מס עודף דלק מבקשת הטבות מס ביצוא גז ממסמכי השימוע שהוגשו למשרדי הממשלה לקראת אישור מתווה הגז עולה כי הקבוצה מבקשת הטבות מיסוי בכל הקשור ליצוא גז מישראל למצרים או לירדן ליאור גוטמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

מבחינה חוקית, מתווה הגז בכלל לא אמור להגיע לכנסת כי קידומו אינו דורש חקיקה. לכן, הוא יעלה לסדר היום כהודעה מטעם הממשלה או ראש הממשלה, שאותה הכנסת תתבקש לאשר. ההליך הזה מתרחש לא מעט בכנסת, כי לעתים הוא נדרש בחוק. כך, למשל, הרכב הממשלה זוכה לאישור הכנסת לאחר שהוא מובא אליה כהודעה מטעם ראש הממשלה וכך גם העברת סמכויות בין שרים.

לאור התנהלות הקואליציה לאחרונה, נראה שצריך להתכונן לכל האפשרויות: מדחיית ההצבעה, דרך כישלון לקואליציה ועד עצירת התהליך גם לאחר האישור. הקואליציה מגיעה לתום המושב הראשון שלה כשהיא במשבר אמון פנימי, שהתבטא בשבוע האחרון גם בדחיית הדיון בממשלה על התקציב, גם בכישלון בבחירת נציגת הקואליציה לוועדה לבחירת דיינים, וגם בחיכוכים בין המפלגות ובתוכן.

הכנסת עדיין לא תזכה לראות את המתווה המלא

יש גם שאלות לגבי תוכן ההצהרה. רק ביום חמישי הסתיים השימוע הפרונטלי, יום לאחר שבג”ץ אמנם דחה עתירה נגדו, אך כשהוא רומז כי ישמח להתערב בתום התהליך. הממשלה, שביקשה לשכנע את השופטים ביחסה הרציני להערות הציבור, הודיעה שלא תביא השבוע לכנסת את המתווה המלא, שעוד תידרש עליו עבודה, אלא את עקרונותיו בלבד, ואמירה כוללנית על הגבלת מחירי הגז בישראל. זו עשויה לכלול התחייבות להידוק הפיקוח על המחיר אפילו ביתר חריפות ממה שהוצג בטיוטת מתווה הגז וברוח המלצת מבקר המדינה מהשבוע שעבר.

כך שההצבעה ההצהרתית תהיה גם בעלת תוכן חסר, וככל הנראה לא תספק מידע מלא על המנגנון לקביעת מחיר הגז. לא ברור אם הודעה חסרה כזאת תספיק מבחינה ציבורית כדי לאפשר לדרעי לרדת מהעץ, והאם מבחינה משפטית תעמוד בהמשך בבג"ץ.

אם הנושא לא יאושר בכנסת, ההערכה היא שדרעי יחזור בו מסירובו לאשר את הנושא והוא זה שיוציא את הממשלה מהבוץ, על ידי הצהרה שהוא יעקוף את הממונה על הגבלים.

התיקונים יתבצעו באוגוסט, בעיקר בלו"ז ובמחיר

מתווה הגז גובש על ידי משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה, והוא כולל מכירת מאגרי הגז הקטנים — כריש ותנין — לשחקן חדש, מכירת כלל אחזקות דלק בתמר בתוך שש שנים, דילול אחזקות נובל בתמר בשליש בתוך שש שנים, הגבלת המכירה לשוק המקומי וייצור גז למדינות שכנות בתוך שלוש שנים. פיתוח לווייתן יושלם עד אמצע 2019.

על פי ההערכות במשרדי הממשלה, עיבוד כלל הדעות של המציגים בשימוע הגז יסתיים רק בעוד שבוע, כלומר אחרי יציאת הכנסת לפגרה. עם סיום ההצבעה העקרונית בכנסת יגיע השלב הבא, והוא חובת ההתייעצות של שר הכלכלה עם ועדת הכלכלה. זו נדרשת חוקית כדי לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים, שמתנגד למתווה.

קידוח תמר צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה מתנגדים בחריפות לכל שינוי במתווה, אולם לאור הלחץ הציבורי הסברה היא שיתבצעו שינויים בכמה סעיפים עיקריים, שלא ימוטטו את ההסכם. הראשון והחשוב אולי מכל הוא סוגיית המחיר. במשרד האוצר רוצים לקבע את המחיר במשק רק באוגוסט, אז המחיר הממוצע במשק צפוי לרדת בשל הפחתות בתעריף החשמל של תחנות הכוח הפרטיות. לגבי ההצמדה העתידית של מחיר הגז למחיר הממוצע במשק, יש מחלוקת אם לשנות את תדירות העדכון ולבצע אותה אחת לשנה במקום אחת לרבעון. בכל מקרה הכוונה תהיה להגיע למחיר של 4.95 דולר ליחידת אנרגיה לעומת ממוצע של 5.4 דולר כיום.

הנושא השני שישתנה במתווה הוא הפעלת סנקציות ממשלתיות בכל הקשור לאי־עמידה בלוחות זמנים של נובל ודלק לפיתוח לווייתן. המדינה שוקלת להתנות את יצוא הגז למצרים במהלך 2017 ב"דמי רצינות" של הזמנה רשמית של אסדת הפקת גז ימית מנובל, כזו שנבנית בהזמנה מיוחדת עבור מאגר לווייתן. הזמנה מסוג זה עשויה לשכנע את הממשלה שהפיתוח של לווייתן אכן יתרחש.

הסעיף השלישי הוא הענקת רשת ביטחון ממשלתית למי שירכוש את מאגרי כריש ותנין. זו עשויה להגיע בדמות הגנות ינוקא של רשות המסים על פיתוח המאגרים, או על ידי הבטחה ממשלתית לרכוש את כל הגז שיש בהם עבור מפעל האמוניה החדש במישור רותם בנגב (במקום המפעל הקיים בחיפה) וגם עבור התעשייה והתחבורה. רכישה ממשלתית מרוכזת עשויה ליצור פיקוח מחירים בדלת האחורית עבור התעשייה.

לאחר גיבוש השינויים ואישורם מול חברות הגז, תחכה הפקידות לביקור הפורמלי של דרעי בוועדת הכלכלה, ולאחריו אפשר יהיה לאשר את המתווה הסופי בממשלה עד תחילת ספטמבר. בוועדת קנדל, שניהלה את המו"מ מול החברות לגבי מתווה הגז, אומרים כי אם ועדת הכלכלה בראשות איתן כבל תנסה למרוח את הדיון שם, הם יפנו לכל הערכאות האפשריות כדי לקדם את הנושא.

נובל הזהירה מפני ביצוע שינויים במתווה הגז

נציגי נובל אנרג'י האמריקאית היו בין המציגים האחרונים בשימוע הפרונטלי. מי שחשב שהצלע החשובה של דואופול הגז (נובל אנרג'י־דלק) קיבלה את המתווה הממשלתי בשלוות נפש, יכול היה לזהות — ולא בפעם הראשונה — איום מרומז כלפי הממשלה שלא תעז לשנות את המתווה הממשלתי פעם נוספת.

לפי מנהל נובל אנרג'י בישראל, בנימין (ביני) זומר, "במסגרת גיבוש מתווה הגז הממשלתי עשתה נובל אנרג'י ויתורים כואבים. עשינו את זה כי המתווה יוצר יציבות רגולטורית ומשיג את היעדים וסולל את הדרך לתחרות, כך שהמחיר יהיה הוגן תוך הטלת פיקוח עליו ואפשרות להמשך ההשקעות בתשתיות. זו תהיה שגיאה להפר את המתווה".

זומר ניצל את הבמה שניתנה לו כדי להציג את העובדות לתפיסת החברה. "נובל לא הפרה את חוק ההגבלים ולא הגבילה בשום דרך את התחרות בגז. קיבלנו את כל רישיונות הגז שלנו על פי דין ובאישור הממשלה. נובל הגיעה ב־1998 ורכשנו את הזכויות מאבנר (בשליטת דלק — ל"ג) ולא מהמדינה. ב־2006 רכשה נובל את הזכויות של תמר, לא מהמדינה אלא מבריטיש גז שנטשה את ישראל, לאחר שניסתה להביא 100 חברות גז לקנות ממנה. ב־2008 רכשה נובל מדלק ורציו את הזכויות שהפכו למאגר לווייתן. נכנסנו לפני שהיה גז מתמר כי שום חברה בינלאומית לא באה. אנו מצפים שהסיכונים שלנו לא ייפגעו. מוסדות פיננסיים צריכים ודאות, ולכן אסור לא לפתוח הסכמים ולא לשנות רגולציה רטרואקטיבית", הבהיר.

מוקדם יותר הופסק השידור הישיר של השימוע בעקבות ויכוח בין פעילים חברתיים לפקידי הממשלה, וזאת לאחר שהפעילים הודיעו כי אם יגלו שיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הפורש פרופ' יוג'ין קנדל עבר לעבוד אצל חברות הגז, הם יגישו נגדו תלונה פלילית. בסרטון שהופץ לאחר מכן נראה אחד מבכירי משרד האנרגיה (קונסטנטין בלוז, סגן יו"ר רשות הגז) מתפרץ לעבר המציגים, ואת קנדל עצמו מתעד אותם במצלמה שבטלפון שלו. השידור הופסק לכמה דקות ולאחר מכן חודש, לא לפני שמאבטחים דרשו מהפעילים לצאת החוצה. ממשרד האנרגיה טענו שמדובר בפרובוקציה מתוכננת שפקידי הממשלה לא היו מוכנים לתת לה יד. 

התעשיינים מאמצים את רוב עמדות חברות הגז

עמדת התאחדות התעשיינים למתווה הגז, שעליה חתום המנכ"ל אמיר חייק, חופפת בששת סעיפיה את עמדת חברות הגז.

לפי ההתאחדות, יש "לפעול לחיבור מפעלי התעשייה לגז מוקדם ככל האפשר". בנוסף, יש לפתח את לווייתן מהר ככל האפשר, אחרת המדינה תפסיד מסים של עשרות מיליארדי שקלים ותאבד מקומות עבודה. הנקודה השלישית היא כי "יש לפעול לצנרת נוספת ממאגר תמר. אין לאפשר יצוא מתמר, פרט ליצוא למצרים ולירדן".

כמו כן, ההתאחדות מבקשת "ודאות רגולטורית, אשר תמשוך השקעות זרות". המתווה צריך להבטיח שהממשלה לא תשנה את הרגולציה כעשור אחרי פיתוח לווייתן, כלומר עד 2029.

בהתאחדות לא נקבו במחיר רצוי וטענו כי "נשמח לכל הוזלה". עם זאת ציינו כי "כל עיכוב משמעותי בפיתוח לווייתן כתוצאה מהמשך הטיפול במחיר יגרום יותר נזק מתועלת". ההצעה השישית היא כי יש "לוודא שיהיה רכש מקומי בהיקף של לפחות 25% מכלל הרכישות של השותפות במאגרים. יש לפעול להכשרת והעסקת עובדים מקומיים בתעשייה".